למכבי תל אביב יש כרגע זר אחד, קאלה טברטקו, והוא, בניגוד למצופה, מסרב להתרגש מהמצב הביטחוני הקשה בישראל. אחרי הכל, הוא כבר עבר מלחמה אחת, קשה אף יותר, בקרואטיה.

"כשהתחילה המלחמה ההיא היו לנו רק אקדחים וסכינים לעומת פצצות וטנקים שהיו לסרבים. ווקובר (העיר ממנה הוא מגיע) היא עיר של 50 אלף אנשים. אתם יכולים לתאר מה זה 100 אלף פצצות בעיר של 50 אלף איש", מספר השוער הקרואטי.

טברטקו, כמו ישראלי ותיק, מביע אמון מוחלט בצה"ל: "ראיתי הרבה סרטים, אני יודע לא מעט על הצבא הישראלי. אני יודע מה התפיסה של הצבא הזה – 'אם תיגעו בנו נפרק אתכם".

בניגוד למרבית האירופאים שמגיעים לאקלים המזרח תיכוני, ממזג האוויר בישראל טבטרקו דווקא מרוצה: "שיחקתי חצי שנה בשוויץ ואמרתי שאני רוצה ללכת הביתה. אני לא אוהב גשם ובאזור הזה אין הרבה גשם".

על ננאד פראליה, חברו הקרואטי, שסיפר לו לפני הגעתו על ישראל, מספר טברטקו: "הוא אמר שישראל היא כמו ניו יורק. הוא אמר שזו מדינה יפה. הוא משחק בליגה השלישית בקרואטיה", מגלה השוער, "ככה עם החברים, בשביל הנשמה. לפי איך שהוא נראה אני בטוח שהוא יוכל לשחק לפחות עוד שנתיים".

את ג'ובאני רוסו, חברו הקרואטי במכבי, הוא כבר מכיר היטב: "ג'ובאני משוגע. הוא משוגע במובן החיובי אבל זה ג'ובאני, אפשר לצפות ממנו להכל". לפתע הקרואטי פולט, כאילו בדרך אגב, פרט מפתיע מאוד על השורשים שלו: "אני אמנם נוצרי אבל סבתא שלי יהודיה, מהצד של אימא שלי".

את הרגלי הנהיגה של הישראלים טברטקו כבר הספיק ללמוד לשנוא. "אין בשווייץ מכוניות כאלה", הוא אומר ופולט מספר קללות עסיסיות בקרואטית לעבר הסובארו שנוסעת לפניו.

על חבריו החדשים לקבוצה אומר השוער: "אני אוהב שחקנים צעירים, אני לא יודע למה. כשאני מדבר אתם הם מקשיבים לי. הם מלמדים אותי עברית ואני מלמד אותם טקטיקה, זה טבעי כיוון שיש לי הרבה ניסיון. הצעירים של מכבי אולי יעשו יום אחד קריירות גדולות, אי אפשר לדעת".

מסיקה מאוכזב: "קשה לשבת בצד"

מכבי תל אביב ערכה היום (שלישי) את האימון האחרון לקראת היציאה למחנה האימונים. בקבוצה החליטו לבטל את האימון שמתוכנן למחר והקבוצה תצא ליום של פינוקים ומסאג'ים, ומאוחר יותר הם תמשיך לארוחת צהריים משותפת. ביום חמישי תמריא הקבוצה להולנד.

מי שלא יצטרף לטיסה הוא ארז מסיקה, שאתמול התבשר שייאלץ להיעדר חודשיים עקב פציעה. "אני מאוד מבואס, לא ציפיתי אחרי הבדיקה שיגידו לי לנוח חודשיים", אמר מסיקה לאתר ספורט 5. "הייתי בטוח שזו מין דלקת כרונית שתעבור עם זריקה או כדורים אבל שטויות, זה המצב וצריך לחשוב איך אני מטפל בזה בצורה הטובה ביותר".

"היו לי בעבר פציעות די דומות מבחינת טווח הזמן, וגם הפםע אני מתכוון לצאת מזה", מבטיח מסיקה, "זה מאוד קשה לשבת בצד ולראות אימון שאתה לא יכול להשתתף בו, זה צורם לך בפנים. אבל שוב, אני צריך לחשוב על זה בצורה הכי חיובית שאפשר כי רק ככה אפשר לצאת מזה, אפילו מהר מהצפוי. לאט לאט אחזור לעניינים".