הבלימה שדפקה אותי: על המהפך בפורמולה 1

לראשונה העונה לואיס המילטון עבר להוביל באליפות העולם על פני ניקו רוזברג. המילטון זכה במירוץ בפנייה הראשונה ורוזברג הפסיד אותו שם. ניקו, שזינק מהפול פוזישן הצליח לשמור על יתרון בזינוק, אבל יתרון קטנטן כאשר המילטון נמצא בקו הפנימי, אבל טיפה מאחור ואז הגיעה הבלימה הראשונה הכה קריטית ורוזברג פשוט בלם מוקדם יותר משני האחרים. כל כך מוקדם שדניאל ריקארדו עקף אותו מבחוץ בפנייה הראשונה. לא נעים. המילטון בוודאי התקשה להאמין עד כמה העקיפה להובלה הייתה קלה, אבל רוזברג כנראה התעורר מהסטירה הכפולה וכבר בפנייה השנייה הצליח להשיב לעצמו את המקום השני וקצת כבוד בעקיפה משלו על ריקארדו בקו החיצוני. וזהו. מאותו רגע נקבע הדירוג על הפודיום. עקיפה במצב תחרותי בהונגרורינג שקולה לזכייה בלוטו. זאת הזדמנות מצויינת להרחיב על בעיית העקיפה בפורמולה 1 בשל ההצמדה האווירודינמית ויעילות הבלימה.

בהתחשב במידת ההצמדה האווירודינמית שהמכוניות ״סוחבות״, הן מסוגלות לבלום ממהירויות של מעל ל-300 קמ״ש לכ-80-90 קמ״ש בתוך מרחק של 120 מטר (מסלול כמו מונזה) או 80 מטר במקום כמו ההונגרורינג עם ההצמדה הגבוהה (מהירות שיא של 300 קמ״ש ומהירות של כ-90 קמ״ש בפנייה הראשונה). במהירות השיא מיד לפני הבלימה, המכונית עוברת מעל 80 מטר בשנייה. בהנחה שהמכונית העוקפת נמצאת מעט מאחור (נניח כשני מטרים, פחות מאורך מכונית), עליה לפחות ליישר קו עם המובילה, כלומר לייצר יתרון בבלימה של כ-5 מטר בתוך מרחק בלימה של כ-80 מטר, כלומר לבלום בתוך 75 מטר מ-300 קמ״ש ל-90 קמ״ש, כאשר את אותם 5 מטרים נוספים ללא בלימה המכונית עוברת בשיא המהירות בתוך 0.0625 של השנייה. אלה דרישות לא אנושיות אפילו מנהגי העל של הפורמולה 1. עקיפה כזאת אפשרית רק אם למכונית מאחור יתרון עצום בבלימה. לכן, המכוניות צריכות להיות כמעט זו לצד זו כשהן מגיעות לנקודת הבלימה, אך לשם כך כמובן המכונית שמאחור צריכה להיות צמודה למכונית המובילה כבר בתוך הפנייה שמובילה לישורת וכאן התלות העצומה של המכוניות בהצמדה האווירודינמית הינה בעוכריהן. המכונית שמאחור לא יכולה לנסוע בתוך הפנייה במהירות האופטימלית שלה בשעה שהיא צמודה למכונית אחרת שכן אפקט הסליפסטרים פוגע בהצמדה האווירודינמית שלה והיא פשוט תיסחף החוצה בתת היגוי או תסבול מהיגוי יתר. כך, אין זה משנה אם מדובר בפנייה איטית יחסית כמו הפנייה האחרונה בהונגרורינג או פנייה מהירה כמו הפארבוליקה במונזה, התוצאה זהה - המכונית העוקבת חייבת לשמור מרחק מהמובילה בכדי לקחת את הפנייה במהירות אופטימלית או קרוב לה.

הבעיה הזאת לא הייתה קיימת לפני המצאת ההצמדה האווירודינמית, אך לא ניתן ״לשכוח את הידוע״. השאלה מהו הפתרון הכדאי לבעיה נידונה כבר עשרות שנים בפורמולה 1 והולידה הצעות שונות ומשונות שחלקן אפילו הפך לתקנות. מי זוכר את הכנפיים הקדמיות הרחבות והכנפיים האחוריות הצרות של שנת 2009? ובכן, בשנה הבאה הפורמולה 1 הולכת לנסות שוב לשפר את המצב, אלא שכרגיל השינויים הטכניים הם בבחינת צעד קדימה ושניים לאחור. התקנות הטכניות החדשות מאפשרות צמיגים רחבים יותר שישפרו את האחיזה המכנית של המכוניות (שאינה תלויה בהצמדה האווירודינמית ומאפשרת עקיבה צמודה של המכוניות בתוך פנייה), אך מאידך, התקנות גם מגדילות את ההצמדה האווירודינמית והתלות בה ובכך פוגעות ביכולת העקיבה הקרובה. נשאר רק לקוות שהתוצאה תהיה מוצלחת ולא רק יפה מבחינת צורת המכוניות.

ובחזרה להונגרורינג. מקס ורשטאפן טעם לשם שינוי מה קורה כאשר הוא מקבל את האסטרטגיה הבעייתית יותר. לצערו הוא הוכנס להחלפה ויצא אחרי קימי רייקונן, שזינק על צמיגי סופט, שהחזיקו מעמד נהדר ואיפשרו לקימי במכה אחת לייצר מצב של מאבק על המקום החמישי מול ורשטאפן כאשר לפני כן היה במקום העשירי. למעשה הביצועים של רדבול במהלך המירוץ נפלו משל פרארי ובשום שלב, מלבד בזינוק, המכוניות של שתי הקבוצות לא איימו אפילו על המרצדסים. ייתכן שפרארי היו מסוגלים ליותר, אבל אם לסבתא היו גלגלים היא הייתה ורשטאפן. הסקודריה חייבת לשפר את הביצועים במקצה הדירוג. לפחות הם יכולה לרוות נחת ממירוץ מרשים של רייקונן ומהפוטנציאל של סבסטיאן פטל. פרארי מובילה על רדבול באליפות היצרנים בנקודה אחת בלבד והמיקום באליפות הזאת שווה מיליוני דולרים. זה לא סתם עניין של כבוד, הסיפור על חזרתו של רוס בראון הוא אולי שטויות, אבל גם כך ההנהלה של פרארי תחת לחץ עצום.

לא ניתן שלא להתייחס לאינסידנט בין רייקונן לורשטאפן, כאשר קימי ופרארי התלוננו על שני שינויי כיוון של נהג הרדבול, דבר אסור שהוביל למגע ששבר את קצה הכנף של הפרארי. הבעיה מבחינת פרארי היא ששינוי הכיוון השני של ורשטאפן היה למעשה כניסה אל תוך הפנייה. כניסה מוקדמת אולי, אבל בוודאי שאין נגד זה חוק. במצב כזה, למרות שהכניסה המוקדמת הייתה בתגובה לרייקונן ולאחר תנועת הגנה לכיוון השני, לא ניתן לטעון שכניסה אל תוך הפנייה מהווה שינוי כיוון שני אסור. מלוכלך אולי, אבל חוקי לחלוטין.

מאחורי השישיה המובילה התרחש מירוץ מרתק. אלונסו במקלארן שמר על מקומו לפני קרלוס סיינס בטורו רוסו, אבל מאחוריהם ובצמוד מאד, היו קרבות צמודים לאורך כל המירוץ בין הוויליאמס, הפורס אינדיה, רנו והאס.

כל זה לא הזיז להמילטון, אפילו כשסבל קשות מחוסר שיתוף פעולה מצדו של אסבן גוטיירס, בעת שעקף אותו בהקפה מלאה. המילטון מצדו עשה את המקסימום ושלט במירוץ תוך שמירה על המכונית וכנראה על המנוע. רוזברג מצוי תחת לחץ לא פשוט שילך ויגבר אם המילטון יכה אותו כך ולא ייגמר לו המנוע. מה יקרה ראשון? בסופ״ש הקרוב הפרק הבא במירוץ הביתי של רוזברג.