המטוטלת נמשכת: על ניצחון רוזברג בסינגפור

האמת היא שקשה לפרש מירוצים רק מצפייה. המידע האמיתי על ביצועי המכוניות ידוע רק לקבוצות ורק הן והנהגים יודעים מול אילו בעיות נאלצו להתמודד ועד כמה הצליחו. על פניו מרצדס יצאו מהמירוץ מרוצים. אמנם המילטון לא הצליח להביא את המקום השני, אבל רוזברג הפגין עליונות בדירוג ושליטה במירוץ ושניהם נאלצו להתמודד עם בעיות בלמים ברמות לא ברורות, כך שתוצאה של 1-3 חייבת להחשב כהצלחה, בוודאי לעומת שנה שעברה. אולי זו לא השליטה האבסולוטית אליה הם רגילים השנה, אבל תוצאה מעולה בכל קנה מידה אחר.

לעומת זאת, לואיס בוודאי יוצא מעורער מסוף השבוע הזה. ייתכן שהבעיה ההידראולית במקצה השני ביום שישי פגעה בהכנות שלו יותר משחשבו. לאור הבדלי הביצועים הגדולים של רוזברג בין הדירוג למירוץ, נראה לי שמרצדס הימרו על קירור גבולי מאד לבלמים בכדי להשיג את מירב הביצועים בדירוג (קירור הבלמים הוא אחד הגורמים המשפיעים ביותר על הגרר, ההצמדה ותצרוכת הדלק), וזה דפק את המילטון ברגע שלא זינק מלפנים. בכל מקרה, המילטון עמד בלחץ של רייקונן אבל לא היה קרוב לריקארדו ורוזברג. מעניין מאד איך המילטון יעמוד מנטלית בלחץ של המומנטום של רוזברג. עדיין, אובייקטיבית, המאבק צמוד לחלוטין וכל שדרוש הוא נפילה קטנה של אחד מהם או תקלה, בכדי להעביר את הלחץ לצד השני. התוצאה של סינגפור העבירה ללא ספק את הלחץ לצד של המילטון, אבל בסה״כ מדובר בהפרש של 8 נקודות וזה כלום.

רדבול וריקארדו בוודאי מרגישים החמצה מסויימת. כמו בשנה שעברה, הנצחון היה קרוב, אבל הם לא הצליחו להפוך את היתרון של המזנק מהפול פוזישן. ברגע שרוזברג הגיע ראשון לפנייה הראשונה, נדרשה טעות שלו או טעות טקטית של מרצדס, (כפי שרד בול עשו לריקארדו במונקו) בכדי שדניאל ינצח. צמיגי האולטרה סופט הפגינו ביצועים ועמידות מספקת מול צמיגי הסופר סופט, איתם זינקו מכוניות הרד בול, כך שגם שם רד בול לא הצליחו לייצר יתרון טקטי. ובכל זאת, הסטינט האחרון של ריקארדו היה מרשים ודרש מרוזברג לדחוף את המכונית והבלמים הרבה מעבר לאיזור הנוחות. ניתן היה לראות על הפודיום, שריקארדו מבסוט מכך שנתן את הכל ועל רוזברג, שעמד באתגר.

מי שלא נהנה במירוץ היה ורשטאפן. הזינוק שלו הפיל אותו עמוק אחורה (אם כי היה לו מזל שהולקנברג פספס אותו בס״מ בודדים), אבל עדיין, אם נשווה לפטל, ורשטאפן לא הצליח להתאושש נכון מהנפילה. עושה רושם ש״מקס זה מקסימום התקפה והרבה פחות אסטרטגיה״. הקרבות שלו היו מרתקים, במיוחד מול קוויאט עם החשבון הפתוח בין השניים, אבל נהיגה זהירה וניצול צמיגי הסופר סופט היו יכולים להחזיר את מקס לחמישייה הראשונה. זה המחיר של אופיו וגילו הצעיר. אני בטוח שכאשר יעבור עם המהנדסים שלו על המירוץ, הם ישוו לפטל ולאט לאט האסימון יפול. אני מקווה אבל שמקס ימשיך לשרוף את המסלול.

אני חושב שלפרארי היה מירוץ טוב, בהתחשב במיקומם על הגריד. שתי המכוניות הפגינו ביצועים ועמידות מרשימים, אבל פטל היה במצב של ״אין מה להפסיד״ ורייקונן כרגיל נאלץ לתקוף מאחור במסלול קשה לעקיפה. קימי הצליח בסוף לעקוף את המילטון, אבל כרגיל מרצדס הגיבו בחדות ומייד עשו את ה״אנדר-קאט״ על ידי הכנסת המילטון לקבלת צמיגים טריים ואז ניצולם להקפה סופר מהירה ביציאה שנצחה את הקפת הכניסה של רייקונן לפיטס על הצמיגים הישנים.

להיות חכמים בדיעבד ולהגיד שפרארי היו צריכים להשאיר את רייקונן בחוץ, בכדי שינסה למשוך עד לסיום, זאת חוכמה קטנה מאד. אמנם בסינגפור קשה מאד לעקוף, אבל המילטון היה נהנה מיתרון כמו שהיה לריקארדו על רוזברג ועם הפרש קטן יותר לסגור. הקושי לעקוף היה עובד גם נגד רייקונן מול הסמנים האחוריים ולבסוף, תמיד היה סיכון של מכונית בטיחות בשלב הסיום שהיה מצמיד את המילטון אל רייקונן. בקיצור, אם מסתכלים על ניהול המירוץ האסטרטגי של פרארי, הם דווקא הצליחו עם פטל ולא טעו בגסות עם רייקונן, ובעונה הזאת, גם זה משהו. נראה גם שמבחינת הביצועים במירוץ, הם לא התדרדרו לאחור ביחס למרצדס ורד בול. נראה מה יהיה על המסלול הרותח במלזיה, שגם משופע בפניות מהירות.

פורס אינדיה הצליחו להביא את פרז למקום השמיני ובכך לעקוף את ויליאמס בנקודה באליפות היצרנים שקובעת כה רבות את המענק הכספי בסוף העונה ובכל זאת הם בוודאי מאוכזבים מההתרסקות של הולקנברג בזינוק (שלא באשמתו וכתוצאה מהזינוק המחריד של ורשטאפן). ויליאמס היו מחרידים בסינגפור, אבל יצאו בזול, כי הולקנברג יכול היה בקלות להיכנס לעשירייה הראשונה ולהחמיר את מצבם.

פרננדו אלונסו הוכיח שוב פעם מה הוא שווה והצליח להביא נקודות למקלארן. בקבוצה ציפו לתוצאות טובות בסינגפור בשל תוואי המסלול שמחפה על המחסור בכוח, אבל הם היו פחות מהירים משקיוו. באטן סבל מחוסר מזל, אבל אלונסו החזיק אחריו במשך כל המירוץ מהזינוק ועד לסיום, מכוניות מהירות יותר, במיוחד צמד הנהגים של טורו רוסו. סיינז וקוויאט, נתנו מירוץ טוב ביודעם שהמסלול הזה מהווה את ההזדמנות הטובה ביותר שנותרה להם עד סוף העונה לאור נחיתות הכוח של מנועי השנה שעברה שיש להם. סיינז סבל מתוצאות התאונה בזינוק, אבל לעניות דעתי, בחינה של הוידיאו מהמירוץ הייתה מראה שלוח ההסטה האווירודינמי שהתנפנף בצד המכונית, דווקא לא היווה סכנה. אני חושב שאם זה היה אחד מנהגי מרצדס, לא היו שולפים את הדגל השחור כתום ומכריחים תיקון בפיטס.

קוויאט בוודאי יוצא מהמירוץ עם תחושה טובה. יותר בגלל שסגר איזה חשבון עם ורשטאפן ורד בול מאשר מהנקודות שהביא. בראיון שנתן לאחרונה, הסביר שהמצב שלו מול רד בול אבוד וכך גם מקומו בסבב. החוזה שלו מספיק חזק בכדי לסיים את העונה, אבל ההמשך אבוד. כנראה זאת הסיבה שלמרות הבקשה המפורשת של ורשטאפן בקשר שקוויאט יפנה לו מקום, לא פנו אל קוויאט, בגלל שידעו שיצפצף עליהם וזה רק יראה רע מול ה FIA ומול כל העולם הצופה.

לא ניתן לסיים מבלי להתייחס לאירוע הסופר מסוכן שהתרחש בעת החזרה ממכונית הבטיחות. המכוניות שעטו לאורך ישורת הזינוק סיום הקצרה והפעם ניתקלו לא בלטאה בגודל של תנין, אלא במארשל בגודל של בן אדם... זאת כמעט תאונה קטלנית בתוך הסגל של המסלול וזה לא יכול לקרות בימינו. אם אתם חושבים שתמיד הנהגים יראו ויספיקו להגיב, אז חפשו ביו-טיוב את התאונה הקטלנית של טום פרייס (Tom Pryce) עם המארשל במירוץ בדרום אפריקה ב 1977. התמונות קשות מאד!

לטעמי המירוץ הפתיע לטובה עם קרב על הניצחון ועל הפודיום, כולל אפילו עקיפות מפתיעות, אבל אם חשבתם שראיתם מה זה חום ולחות, אז חכו לעוד שבועיים במלזיה...