$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

תהילת עולם: רגעי הספורט הגדולים ב-70 שנה. חלק ה'

שער היסטרי, קפיצה היסטורית, רגעים הירואיים על המזרן והצגה בתיאטרון החלומות. ממשיכים לדרג את רגעי הספורט הגדולים ב-70 שנות עצמאות. מקומות 30 עד 21 לפניכם

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  18.04.18 - 20:00

תגיות: ישראל בת 70

70 שנה. בנינו ערים, סללנו כבישים, ייבשנו ביצות, איחדנו את ירושלים, נלחמנו על קיומנו וכן, בין לבין עשינו קצת ספורט. לא תמיד ניצחנו, לא תמיד צעדנו בטופ, אבל היו לנו את הרגעים הקסומים שלנו. וכשהם הגיעו, אוי כמה מרגש זה היה. וכשחושבים על זה לעומק, למדינה הקטנה שלנו היו לא מעט הישגים גדולים בספורט - זכיות הירואיות במדליות אולימפיות הירואיות, ניצחונות גדולים באליפויות עולם ואליפויות אירופה, חגיגות בלתי נשכחות על הדשא, הפרקט, בים ועל המזרן. כי איך אומרת שרת הספורט מירי רגב? יש במה להתגאות.

אז לקחנו על עצמנו משימה מאתגרת ודירגנו את 70 הרגעים הגדולים של הספורט הישראלי - מהכרזת העצמאות ועד היום. התלבטנו לא מעט, התווכחנו, הזזנו, מחקנו, וגם השארנו בלית ברירה כמה רגעי שיא מחוץ לרשימה. את הדירוג המלא אנחנו מביאים לכם ב-7 חלקים, מהסוף להתחלה, ולפניכם החלק החמישי. תרגישו חופשי לחשוב שטעינו ולהגיב.

30. שחר צוברי זוכה במדליית הארד בבייג'ין, 22.8.2008
כשטקס הנעילה במרחק של יומיים, במשלחת כבר התחילו לעכל שזה אבוד, שלראשונה מ-1992 לא תהיה לישראל מדליה אולימפית. גם התקווה האחרונה לפודיום - שחר צוברי - היה בפיגור של 9 נקודות עם הזינוק לשיוט המדליות ונדמה היה שהרוח לא נושבת בכיוון הנכון. אבל צוברי הוא ווינר, לא מפחד משום דבר, פורח כשהרוח נחלשת והיריבים מתחילים להתפתל. וכמו ווינר אמיתי, לשיוט המדליות הוא בא חד. תחילה דורג שלישי, אחר כך שני, כשהוא שומר על הפער הרצוי מהגולש הוותיק ניק דמפסי. מצוף אחרון, קו סיום, ידיים למעלה. אנחת רווחה ישראלית בצ'ינגדאו - הילד בן ה-22 סחב את המדינה והציפיות על הכתפיים כאילו שקלו גרם אחד. ניצחון הרוח.

29. עמוס מנסדורף זוכה בטורניר ברסי, 31.10.1988
הכי קרוב שיש לגרנד סלאם בטורניר יחידים. למי שלא בקיא בפרטים, טורניר ברסי (או: טורניר פריז) הוא חלק ממה שמכונה היום סבב המאסטרס 1,000, שכולל טורנירים יוקרתיים כמו אינדיאן וולס, מיאמי וגם פריז. הטניסאי הכי גדול שידענו הראה שהוא שייך לליגה של הגדולים וריגש מדינה שלמה עם דמעות של אושר, שאי אפשר היה להישאר אדיש אליהן.

מזל, יכולת שיא והתעלות במאני טיים, הכל היה למנסדורף. אחרי שבסיבוב הראשון ניצל פרישה של מאטס וילאנדר, אז ראשון בעולם, מנסדורף דילג בזה אחר זה על טניסאים בכירים, עד שניצח בגמר את ברד גילברט, כל הדרך אל פרס כספי של 262 אלף דולר. לא רע בכלל. אגב, בטורניר המאסטרס בפריז השנה המנצח יגרוף 1.2 מיליון דולר.

28. נבחרת העתודה זוכה בכסף באליפות אירופה, 6.8.2000
בנבחרת העתודה של שנת 2000 היה כל מה שאנחנו מבקשים מנבחרת ישראלית. סגל כשרוני צעיר ומבטיח, רעב לניצחונות, גיבוש כמו בסיירת צנחנים ואש שיש רק לילדים בעיניים. כשהחבורה של יורם חרוש עלתה לפרקט היא היתה כולה לב כחול-לבן, והתוצאות בהתאם. מקום שני בשלב המוקדם נתן רמז למה שהחבר'ה מסוגלים לעשות וההתפוצצות על צרפת ברבע הגמר (55:72) כבר הריחה כמו טורניר מיוחד.

ואז הגיע חצי הגמר מול ספרד. יניב גרין מול פאו גאסול, איציק אוחנון מול פליפה רייס, טל בורשטיין מול ברני רודריגס, אפיק נסים מול חוסה קלדרון. כל כוכבי העתיד של ספרד לא עשו רושם על שחקני נבחרת ישראל, שעשו את הבלתי ייאמן עם 65:69 והבטיחו גמר ומדליה. כמה גדול שהטורניר הזה היה, הוא היה במרחק של שניות ספורות מהישג אגדי עוד יותר. ביתרון של נקודה בגמר מול סלובניה, הנבחרת היתה צריכה עצירה אחת, אבל לא לקחה ריבאונד כשסאני בצ'ירוביץ' החטיא. סמילאן פאביץ' קלע עם הבאזר וגנב את הזהב. סיום כואב, אבל מלאה גאווה. 18 שנה עברו מאז, כל שחקני העתודה ההיא (למעט אפיק נסים הבלתי נגמר) כבר פרשו ומאז שתי נבחרות עתודה נוספות הגיעו לגמר אליפות אירופה, אבל מודל 2000 - שהטריף מדינה שלמה - נשאר הקלאסי מכולם.

27. יעקב טומרקין מעפיל לגמר ה-200 מטרים גב בלונדון, 1.8.2012
היו מדליות שדורגו אחריו וניצחונות קבוצתיים מדהימים שגם אותם טומרקין הקדים. אז למה ההישג של טומרקין הוא כל כך גדול? קודם כל בגלל הקושי להעפיל לגמר בענף כל כך מאתגר כמו שחייה, יחד עם העובדה שישראל היא לא בדיוק מעצמה בבריכה. אה, והוא עשה את זה בגיל 20 בלבד. רק 2 מאיות הפרידו בין טומרקין, שעלה לגמר מהמקום השמיני, לבין השחיין ההולנדי שדורג תשיעי, וכמה מתוקה הייתה אותה עלייה מפתיעה. טומרקין הפך לשחיין הישראלי הראשון שעולה לגמר אולימפי מאז איתן אורבך, שעשה את זה ב-100 מטרים גב בסידני 2000, עובדה שמדגישה שוב עד כמה חריג ההישג.

אז איך זה קרה? זה התחיל דווקא רע. לאחר 50 מטרים בחצי הגמר טומרקין דורג שמיני ואחרון עם 57.81 שניות. אולם, אז הוא הפעיל מבערים והתחיל לדחוף קדימה, חלף על פני יאן פיליפ גלאניה, יאניק לבהרץ מגרמניה ולאונרדו דאוס מברזיל ועצר את השעון על 1:57.33 דקות. בגמר הוא סיים במקום השביעי המכובד, שגרם להר של ציפיות ממנו מאותו רגע ועד לסיום הקריירה, שעדיין מתנהלת.

26. אורי ששון זוכה במדליית ארד אולימפית בריו, 12.8.2016
הענף האולימפי המצליח ביותר של ישראל בכל הזמנים סיפק עוד שני רגעי קסם בריו 2016. ירדן ג'רבי פתחה את השער, ושלושה ימים אחר כך גם אורי ששון עבר בו בגאון. אחרי חודשים ארוכים של חוסר ודאות, פציעות, עבודה פסיכולוגית ארוכה ומייגעת והכנה בלחץ אדיר, הכל התפרץ ביום אמוציונלי במיוחד על המזרן.

זה התחיל עם איפון על איסלאם אל שהאבי המצרי, שסירב ללחוץ יד ל"יריב הציוני", המשיך בשני ניצחונות מרשימים בווזארי ואז גם בהפסד מאכזב, אך מובן, לאגדת הג'ודו טדי רינר, בשנייה האחרונה של קרב חצי הגמר. אורי לא נשבר, הוא עבד קשה מדי כדי להיכנע עכשיו. מול הקובני אלכס גרסיה מנדוסה הוא הציג גוף יציב ולב חזק עוד יותר, וניצח בזכות יתרון בעונשים. כשהשעון הראה על 0:00 הדמעות קיבלו את האות ופרצו החוצה. יעל ארד, אורן סמדג'ה, אריק זאבי, ירדן ג'רבי ועכשיו גם אורי ששון. ענק.

25. יניב קטן כובש מול מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד, 18.9.2002
"עכשיו יכול להיות שער למכבי חיפה, וזה שער. שער של יניב קטן...זה כבר לא חלום, זו מציאות". שניות של שקט מוחלט בשידור, צמרמורת ופנים של שחקן אחד שמבין שברגע אחד הוא הגשים חלום שהוא אפילו לא העז לחשוב עליו כשהיה ילד.

מכבי חיפה העפילה לליגת האלופות וכבר במשחק הפתיחה, ההגרלה זימנה לה מפגש בתיאטרון החלומות מול מנצ'סטר יונייטד, כנראה שמרגש יותר מזה לא יכול להיות. מכבי חיפה הגיעה למשחק ללא יעקובו המורחק וז'וטאוטאס המוצהב, כשגם איתם לשחק בחוץ מול מנצ'סטר יונייטד זו לא ממש משימה קלה. כ-10,000 אוהדים עשו דרכם מישראל ואחרי שמונה דקות נותרו ללא מילים.

וואליד באדיר מצא את יניב קטן בכדור ענק, החלוץ של יצחק שום לא התבלבל מול פביאן בארטז, בעט בין רגליו של השוער הצרפתי, ורץ בטירוף ברחבי האולד טראפורד, מבלי להבין מה, איך ולמה. השער הזה היה הראשון של קבוצה ישראלית בצ'מפיונס, כשבמשך דקות הדבר היחיד שאוזני כל העולם שמעו היה השירה העוצמתית של הקהל הירוק. יניב קטן, רגע גדול.

24. סטלמך "משווה את התוצאות" מול ברית המועצות, 31.7.1956
כדי לתפוש את גודל האירוע שהתרחש באותו יום היסטורי באיצטדיון רמת גן, צריך להבין את הרקע. מדינה בת 8, זאטוטה בכל מובן ובטח בספורט, מארחת את אחת משתי המעצמות הגדולות בעולם, האימפריה הסובייטית המאיימת, מעוז הקומוניזם הקשוח, בשיאה של המלחמה הקרה. עכשיו קחו את כל המשקל הזו ושימו אותו על 11 שחקנים אלמוניים יחסית בנבחרת שהיא אנדרדוג מובהק.

שער היתרון של אנטולי אילין בדקה ה-57 התקבל בהבנה ביציעים המלאים באיצטדיון הלאומי, אבל את מה שקרה 9 דקות אחר כך אף אחד לא ידע איך לעכל. כדור שהוגבה לרחבה מצאה את ראש הזהב של נחום סטלמך, שנגח לרשת של לב יאשין האגדי. זה נגמר ב-1:2 לסובייטים, אבל התיקו הזמני הסנסציוני בר"ג, 70 אלף הצופים שנכנסו לטירוף ומילותיו של השדר נחמיה בן אברהם על השער ש"הישווה את התוצאות" נכנסו לפנתיאון.

23. מכבי תל אביב שוב זוכה בגביע אירופה, 26 במרץ 1981
זו אמנם לא הייתה הפעם הראשונה שמכבי הניפה את הגביע האירופי הבכיר, אבל היא עשתה היסטוריה עם עונה שהציתה את הדמיון. הצהובים זכו באליפות, בגביע המדינה ובגביע הבניבשתי, אבל רגע השיא שלהם התרחש בגמר בשטרסבורג, אליו הגיעו אחרי שהפסידו בקרב על התואר שנה קודם לכן. הפעם מכבי נעזרה בווינר הכי גדול שלה כדי להשיג זכייה שניה בתואר. מיקי ברקוביץ' קלע 20 נקודות וסידר 79:80 על סינודינה בולוניה, הקהל הצהוב חגג ברחובות ת"א כשהמאמן, רודי דאמיקו, יכול לסמן וי גדול על זכייה בכל התארים האפשריים, במה שנחשב עד היום לעונה הגדולה ביותר בתולדות המועדון.

22. חנה קנייזייבה מיננקו זוכה במדליית הכסף באליפות העולם, 24.8.2015
אתלטיקה קלה היא המלכה, מעולם לא זכינו במדליה אולימפית בתחום, כך שכל הישג בתחרות גדולה, בטח באליפות עולם, הופך להישג יוצא דופן שראוי לציון. יום שני ה-24.8.2015 יהיה חקוק לעד בתולדות ההיסטוריה של האתלטיקה הישראלית והספורט הישראלי בכלל. חנה קנייזייבה-מיננקו הפכה בקפיצה אחת לאחת הספורטאיות הישראליות הגדולות ביותר, כשרשמה תוצאה של 14.78 בגמר אליפות העולם בקפיצה משולשת בבייג'ין. הכותרת של שורת ההישגים שלה: חנה שלנו - סגנית אלופת העולם.

21. אורן סמדג'ה זוכה במדליית ארד בברצלונה, 31.7.1992
המשחקים בברצלונה יהיו לעד המיוחדים והמשמעותיים ביותר בתולדות הספורט האולימפי הישראלי. 20 שנה בדיוק אחרי טבח הספורטאים במינכן הגיעו דמעות השמחה הראשונות בכחול-לבן, והמדליה הראשונה, עם הזכיה של יעל ארד בכסף. רק יממה חלפה ופתאום היו לנו שתי מדליות אולימפיות. הפעם זה היה אורן סמדג'ה, ג'ודאי אנרגטי בן 22, שהטיל יריבים באיפון כאילו היו עשויים מנייר.

סמדג'ה, לימים מאמנו של המדליסט אורי ששון, ניצח בצורה מלהיבה על המזרן בפלאו בלאוגראנה ותפס מקום של כבוד על הפודיום. הוא לא היה הישראלי הראשון עם מדליה על הצוואר, אבל הזכיה שלו הפכה את ישראל ממדינה שהענף זר לה למעצמת ג'ודו אמיתית. ילדים רצו להיות אורן סמדג'ה, המדינה הבינה באיזה ענף שווה לשים את הכסף, הפופולאריות של חוגי הג'ודו זינקה ועל רקע כל אלה נולדו המדליסטים האולימפיים הבאים - אריק זאבי, ירדן ג'רבי ואורי ששון.