כשמחפשים את הדלק שמניע את הקריירה של קייל קורבר צריך לחזור לעשרים ושישה ביוני 2003. אחד הדראפטים הטובים אי פעם. כשהגארד הלא אתלטי נבחר במקום ה-51 אף אחד לא האמין שישרוד 15 עונות ויהפוך לאחד הקלעים הטובים בהיסטוריה של הליגה באחת מהקריירות המפתיעות שראינו.
בתחילת הדרך התדמית של קורבר הייתה של הנער הכל אמריקאי שקל לכולם לאהוב. נוצרי מאמין, בן של כומר, איש משפחה למופת - ובעיקר הכפיל המושלם של כוכב הקולנוע, אשטון קוטצ'ר. בפילדלפיה, קבוצתו הראשונה הוא פגש את הניגוד המוחלט שלו, אלן אייברסון, שדחף אותו להתמקד במה שהוא טוב בו.
לאורך השנים קורבר עשה מצוין בעיקר דבר אחד: קליעות מחוץ לקשת. בכל התחנות שלו: פילדלפיה, יוטה, ושיקאגו נהנו מהידית האוטומטית כשעל הדרך הוא חתום על העונה עם האחוזים הטובים אי פעם מהשלוש. השיא הגיע באטלנטה, שם החזיק בשיא המשחקים הרצופים עם שלשה אחת לפחות. תודו שלא זכרתם שהוא שיחק באולסטאר, וגם אם כן, שהוא קלע שם 21 נקודות. לשחקן כזה קוראים - אנדרייטד.
בתחנה הנוכחית שלו בקליבלנד, קורבר כבר טיפס עד למקום הרביעי בכל הזמנים בשלשות, והנסיון שהוא מביא - שווה יותר מהשורה הסטטיסטית שלו. הכול הלך כשורה עד מרץ האחרון, אז נאלץ לקחת חופש כדי להיות לצד אחיו הצעיר, קירק שסבל מאי ספיקת כבד, שהלך לעולמו לאחרונה.
קורבר חזר בדיוק בזמן לפלייאוף, שם הוא משמש כברומטר של הקבאלירס. בשמונה מתשעת המשחקים, בהם קלע בדאבל פיגרס הקבוצה ניצחה, השיא הגיע במשחק הרביעי בגמר המזרח, בו הוא גם תרם שלוש חסימות והזכיר את חשיבותו לקבוצה. בסדרת הגמר השניה ברציפות שלו קורבר ימשיך בניסיון לתמרן בין האבל על אחיו לבין הרצון להשיג תואר ראשון בקריירה.
הקלישאה אומרת שעל הפרקט יש לו את המקום לנקות את הראש, ואם הסיפור הטראגי הזה יסתיים עם טבעת מפתיעה, תהיו בטוחים שדמעות השמחה והעצב יתערבבו יחד.
צפו בכתבת הווידאו.