"אם לא נעשה את זה היום, לא נוכל לחזור"

היום הגדול והמשחק הגדול של עירוני טבריה הגיע. בשבוע האחרון, תושבים בעיר הצפונית מספרים כי כולם מדברים על המשחק הגורלי הערב (שבת, 20:30) נגד מכבי פתח תקוה. לצד פרסום איחולי הצלחה לקבוצה שמוקרנים ומוצבים ברחבי העיר, בכל מקום שבו מתקיים פרלמנט שכונתי בין אם בבית קפה, בפארק או סתם בשכונה, סיעור המוחות גדל והתרחב, וכך גם מארג הדעות לקראת המשחק. כולם חושבים על מה יקרה אם יהיה ניצחון ותחילתה של מסורת טבריינית בליגה הבכירה, או מה יקרה במידה שהדבר לא יצליח, ואיך תיראה העונה הבאה של הקבוצה.

עונת הבכורה בליגת העל, הקרבות בפלייאוף התחתון, ובפרט המשחק הגורלי הערב נגד מכבי פתח תקוה, הביאו להתעוררות של עיר שלמה. מאחורי השחקנים, הקבוצה, והמועדון, נמצאים אוהדי הקבוצה תושבי העיר שמייחלים לניצחון ולהישארות בליגת העל. כ-3,000 אוהדים הבטיחו את מקומם באיצטדיון, כשהכניסה למשחק בחינם ומותנית בהזמנת כרטיס מראש. אוהדי הקבוצה מתרגשים מאוד, ונמצאים בהכנות ובאריזות האחרונות של כלי העידוד, הדגלים, התופים, והחולצות שהוצאו במיוחד ויצבעו את האיצטדיון בכחול-לבן טברייני.

כדי להבין קצת על הלך הרוח ברחובות טבריה, פנינו לארבעה מאוהדי הקבוצה תושבי העיר, שמלווים אותה באדיקות במשך שנים עוד בטרם נבנתה מחדש לפני 4 שנים. אחרי לילות חסרי מנוחה בעקבות הלחץ, גל, ארז, יוסף ואורן מספרים מנקודת המבט שלהם על ההתרגשות האישית והעירונית, התחושות והרחשים בפרלמנטים, וההימור שלהם למשחק.

גל היה האוהד הראשון לספר: ״אני מתרגש. כולם בעיר מדברים על המשחק בלי סוף. אוהדים מגיעים למקומות שהשחקנים הולכים בעיר. מדברים איתם, אומרים להם שסומכים עליהם, ואומרים להם שאף שחקן לא רוצים שברזומה שלו יהיה כתוב ירידת ליגה. כל הסביבה הקרובה שלי תהיה במשחק, אין אחד שאני מכיר שלא יהיה במשחק. אנשים שלא היו כל העונה גם יבואו לרגע הזה. זה ה׳מאני טיים׳ וכולם מרגישים שהם חייבים להגיע״.

״מדובר במשחק הכי חשוב. כמו הרבה אוהדים שומרי שבת, לקחתי חדר במלון בנוף הגליל. המלון נמצא במרחק של חמש דקות מהאיצטדיון, והמלון בא לקראת האוהדים במחיר. יוצא יותר משתלם להעביר את השבת במלון מאשר בבית, והמלון מלא. בכלל, לאורך כל הפלייאוף אני בבתי מלון כי אני שומר שבת״.

״טבריה נמצאת במצב הכי טוב מהמועמדות לירידה, כי יש לה אופציה של שתי תוצאות להישארות. אם נאבד את זה, נהיה ממש חסרי אחריות. אבל כל מה שהיה עד עכשיו זה כבר עבר, אני מקווה שנשרוד בליגה ושבעונה הבאה נהיה חכמים יותר. אם נישאר בליגה, אז עשינו את שלנו. זאת הייתה המטרה מההתחלה״.

״אנחנו הקבוצה הכי צעירה בליגה, עם התקציב הכי נמוך, בלי מתחם אימונים בעיר, בלי מגרש ביתי בעיר. עם כל זה, לפני חודש היינו ביתרון של 7 נקודות מהמועמדות לירידה, אז עכשיו נותר רק להישאר. התחושה היא שאם תהיה ירידת ליגה אז תהיה תהום, לא תהיה הזדמנות לחזור לליגה. עלינו בנס ונישאר לא בנס, אלא בזכות יכולת טובה".

התכונה בעיר ובמועדון היא עצומה (צילום: עירוני טבריה)

יוסף, אוהד נוסף של הקבוצה הוסיף: ״יצא שמשחק כזה יש פעם בשנה בטבריה. בפעם שעברה זה היה נגד הרצליה במחזור הסיום בעונה שעברה בלאומית. זה גם היה ביום בשבת, משחק על כל הקופה. בטבריה אוהבים להשאיר אותנו עד הסוף במתח, יהיה בסדר בעזרת השם. כל העיר סביב זה. כל פרלמנט שיושב בעיר מדבר על המשחק. כל פנסיונר יגיד שביום שבת יש את המשחק הגדול, אנשים סגרו מלונות, והכינו הסעות של אוטובוסים. טירוף כזה של נרשמים להסעות לא היה אף פעם, רק בהסעות שיש אצלי יש לי 3 אוטובוסים מלאים, כשבזמן רגיל בקושי אוטובוס אחד מתמלא״.

״התקשורת חבטה בעיר מימין ומשמאל בכל הנושאים. אחד הדברים הטובים והחיוביים שיש בעיר זה הכדורגל שהפך לקונצנזוס. הכדורגל חוצה מגדרים. דתיים או חילונים, העיר שלנו מעורבת והכדורגל בראש. הקונצנזוס כל כך רחב, וזה רק מסביר כמה העיר צמאה לכדורגל ושייכת אליו, לבמה הבכירה בליגת העל. כל אוהד רוצה לנפח את החזה, ולבוא ולומר לאנשים שהוא אוהד עירוני טבריה והקבוצה שלו בליגת העל. זה גם בעצם לומר שאני עומד בשורה אחת עם מיטש גולדהאר, עם ברק אברמוב, עם יענקל׳ה שחר, עם הקבוצות שלהם. אם נחזור 4 שנים אחורה, זה היה דמיוני״.

״עם כל הכבוד למכבי פתח תקוה ולמ.ס אשדוד, הן ידעו לעלות ליגה בעוד שנה. מבחינת ניהול, מבחינת ניסיון מבחינה תקציבית של המועדון. אני מקווה שהפעם ידנו תהיה על העליונה, כי הסיכוי של טבריה לחזור לליגת העל במידה ונרד הוא נמוך מאוד. חדרה שהייתה איתנו בלאומית עשתה את זה, והם פיתחו דרך ומסורת שבע שנים בליגה. כולם יודעים כמה קשה זה לפתח מסורת, ככה שאם לא ננעץ את זה היום, לא בטוח שנוכל לחזור. אני מקווה מאוד שהקבוצה תעשה את זה. אני חותם על הישארות ומסורת כמו חדרה, כולל ירידה עוד שבע שנים״.

טבריה תישאר בליגת העל? (צילום: עירוני טבריה)

ארז, אוהד ותיק הוסיף: ״מרגישים את המתח באוויר. העולם כאילו עצר מלכת לשבוע הזה בעיר, וזה הדבר היחידי שמעניין את התושבים. לא המלחמה, לא החות׳ים, לא הטילים, רק זה. זה הזוי. היינו רגל וחצי כבר בהישארות בליגה, ופתאום נקלענו לסיטואציה הזאת. כולם בעיר מתרגשים, מדברים, ושואלים אחד את השני אם נצליח להישאר או לא״.

״אם האיצטדיון היה בטבריה היו מגיעים יותר אוהדים, לאורך כל העונה. זה פקטור מאוד משמעותי. האנשים האלה קיימים, הם שם. טבריה היא עיר מאוד מנותקת, כמו סוג של אילת, היא לא עיר שנמצאת ׳על הדרך׳ ואפשר לתפוס טרמפ אליה. יש התעוררות בתקופה האחרונה, אבל כמו בכל קבוצה ל׳מאני טיים׳ תמיד מתעוררים אלה שלא היו באים, כי אין ברירה. קרוב ל-3,000 אוהדים יגיעו, זה לא בא ברגל״.

״אני מאמין שאחרי עונה ראשונה בליגת העל, וידוע שהעונה הראשונה היא הכי קשה, זה יהיה בוסט רציני לקבוצה אם נצליח להישאר. ברגע שאתה תוקע יתד בליגת העל, שחקנים שלא רצו להגיע לקבוצה בקיץ האחרון ירצו להגיע בעונה הבאה, הכסף הגדול שאמור להיכנס ממהלך העונה הזאת ייכנס לתזרים, ההנהלה תעשה קפיצת מדרגה, ויהיה עוד יותר טוב״.

״אני אוהד ריאלי, אבל האוהדים הלא ריאליים מתוסכלים מאוד שלא הבטחנו את ההישארות כבר לפני 5-6 מחזורים. הם היו בטוחים שהסגל שלנו יצליח לעשות את זה בשלב מוקדם. כשמסתכלים על זה, אנחנו מראש עם התקציב הכי נמוך, המועדון הכי צעיר, נוסיף לזה את כל התנאים הבלתי אפשריים מבחינת חוסר באיצטדיון ביתי, חוסר במתקן אימונים, קהל שלא יכול להגיע למשחקים, ומה לא... אז להגיע למצב שבמחזור האחרון זה תלוי בנו? תודה לה׳״.

״היתרון היחידי של מכבי פתח תקוה הוא הניסיון. כי מבחינת כל שאר הדברים, זה יהיה עוול גדול מאוד אם טבריה תרד. 85% מהעונה הזאת הקבוצה הייתה מעל לקו התחתון. אם יש צדק בכדורגל, טבריה צריכה להישאר. אנחנו מסוגלים לנצח, חד משמעית. אם הקבוצה תבוא עם האנרגיות, עם הטירוף, אנחנו יכולים וצריכים לנצח״.אורן, אוהד נוסף של הקבוצה סיכם: ״ההתרגשות בשמיים. אני אוהד את טבריה מליגה א’, עברתי עם הקבוצה דרך של כמעט שני עשורים. אבל לראות אותה בליגת העל, עם הבן שלי בן 5 לצידי ביציע? אין דבר יותר מרגש מזה. זה חלום שאני חי אותו בכל שבת״.

״כולם מדברים רק על המשחק – בעבודה, בקבוצות וואטסאפ, ואפילו כשנפגשים בשישי, זה הנושא המרכזי. יש הרגשה של "או הכול – או כלום”.

״טבריה מתבשלת על אש גבוהה. זה לא רק משחק, זה העתיד של העיר בליגת העל. יש אווירה של משהו היסטורי, ואנחנו מרגישים את זה בכל פינה. ההישארות תהיה הרבה מעבר לספורט, זה סוג של תיקון. להישאר בליגה זה להראות שטבריה שייכת לצמרת, שהעיר לא נשארת מאחור, שיהיה לדור העתיד לאן לשאוף״.

״היו משחקים שהלב כאב לראות יציעים דלילים. אבל עכשיו, כשהכל על השולחן, אני בטוח שהקהל יגיע וייתן הצגה ביציעים, בדיוק כמו שהקבוצה צריכה לעשות על הדשא. אין זמן לחשוב, רק לנצח!״.

"אם לא נעשה את זה היום, לא נוכל לחזור"

אוהדי טבריה מתכוננים לרגע הגדול: "אנשים לקחו חדרים במלון בנוף הגליל"