מעקב הליגיונרים מתקרב לסיום העונה האירופית, והפעם בחרנו להתמקד בשלושה שחקנים שעשויים לחזור לליגה בעונה הבאה אחרי שנה מעניינת בחו"ל. לשניים מהם, באופן די מפתיע, קוראים יונתן - כהן שחזר לעצמו באוסטרליה ומולדר שמראה ניצוצות בליטא. לשלישי, פעם, קראו "שונאלדו".
ליגיונר השבוע: יונתן כהן (מלבורן סיטי)
שער ובישול ב-0:3 על ווסטרן יונייטד.
כהן נראה טוב לקראת סיום 2024, כשהוא הבקיע בשלושה מחמישה משחקים ובישל באחד נוסף לפני פציעה שהשביתה אותו לחודשיים. לקח לו זמן לחזור להרכב ולכושר משחק, אבל הבקיע ובישל בחצי הגמר של הליגה האוסטרלית.
אנחנו מכירים את הכישרון של כהן. נראה שהתקופה באוסטרליה עושה לו טוב כשהוא כאמור היה בכושר נהדר לפני הפציעה, ובחזרה אחריה הראה את הטאץ' שלו פעם נוספת עם כדור נפלא לחיבורים. הוא בישל והוסיף לזה עוד שלוש מסירות מפתח, כדרור מוצלח אחד ו-2 מ-3 מאבקים מוצלחים באוויר כשהיה הטוב על הדשא במשחק עם חשיבות.
כיף לראות את כהן, מהשחקנים הייחודיים שראינו בשנים האחרונות בליגת העל, משחק ככה. קצת קשה להישאר אליו אדיש, והוא בהחלט יכול להוביל את מלבורן סיטי לאליפות אוסטרליה אחרי שהקבוצה סיימה במקום השני בעונה הסדירה.
כהן חתם על חוזה לעונה אחת, מה שעשוי להפוך אותו לשחקן חופשי מעניין מבחינת הכדורגל הישראלי כשהוא חזר לכושר וקיבל הזדמנות. גם אם לא בהכרח יחזור למכבי ת"א אלא לקבוצה בה הוא יכול לפתוח כל משחק, זאת עונה מוצלחת בהתחשב בכושר שלו. "כששמעתי על ההזדמנות לא היססתי", אמר כהן, במה שנראה שונה מהקדנציה הקודמת בחו"ל בה התקשה לשחק בפיזה.
יותר מהכל, נראה שהביטחון שלו חזר. גם השער וגם הבישול היו בנגיעה שרוב השחקנים לא היו מעזים לעשות, ואחרי שנה בה בעיקר שיחק על הספסל זה משמעותי מבחינת כהן. אוסטין פאוורס היה אומר שה"מוג'ו" שלו חזר, מומחי זן אחרים היו אומרים ש"הוא התחבר לעצמו", ומה שמעניין אותנו זה בעיקר הכדורגל. ואיזה כדורגל. כהן עם חמישה שערים ושלושה בישולים ב-17 משחקים באוסטרליה, הכמות הגבוהה ביותר שלו מאז היציאה לפיזה והחזרה למכבי, וזה בעונה בה הוא פספס כמחצית.
בין אם זה מכבי ת"א עצמה בה שיחק בעבר או מועדונים אחרים בארץ שיכולים להתחזק בהתקפה (מישהו אמר מכבי חיפה?), כהן מגיע עם הכרטיס ביד ואולי עם אליפות הליגה האוסטרלית. אחרי שהוא נראה ככה, כשיר לחלוטין, הייתם מוותרים עליו?
הליגיונר המפתיע: יונתן מולדר (הגלמן, ליטא)
90 דקות ב-0:1 על דזיוגאס.
את יונתן כהן אתם כנראה מכירים. קשה להגיד שזה נכון במקרה של מולדר, בן לאם ישראלית ואב הולנדי עם אזרחות שאף שיחק בנבחרת הצעירה ובאקדמיה של מכבי ת"א. הוא עבר באקדמיה של אקלמאר ושל דן האג והמשיך משם לטלסטאר והגלמן הליטאית, אליה הגיע בינואר אחרי ששיחק בליגת המשנה ההולנדית.
מולדר פותח כמגן שמאלי, הספיק לבשל ולפתוח גם בבגביע. הוא מנצח בלא פחות מ-7.8 מאבקים למשחק ב-46%, אחוז לא גבוה אך מספר גבוה במיוחד, בטח למגן שמאלי, ומוסר 3.3 כדורים ארוכים למשחק. נתונים טובים למגן, בטח מגן ישראלי, בטח בן 23.
מולדר קושר בעבר להפועל ת"א ולקבוצות אחרות בליגת העל, כשהוא אף פתח לסירוגין כמגן וכבלם במוקדמות של הנבחרת הצעירה לצד עיליי פיינגולד וניב אליאסי. הוא לא השם הנוצץ ביותר, אבל מתאים לנישה חדשה של ליגיונרים, ה"אליאל פרצים".
גם פרץ וגם אסף צור שיחקו בקפריסין, לא גנבו את הכותרות, אבל חזרו לליגת העל והפכו לשחקנים ישראלים משמעותיים. הליגה הקפריסאית נחשבת לחלשה יותר מהישראלית, אבל גם הליטאית, ולכן מולדר יכול להיות האס הזה עבור כמה קבוצות. יכול להיות שהמקרה הזה נכון אצל מולדר, בשל יותר ממה שהיה כשנבחן בהפועל באר שבע לפני שנתייםהליגיונר המצטיין: תאי בריבו (פילדלפיה)
ארבעה שערים בשבוע האחרון - שער ובישול מול קולומבוס, צמד מול לוס אנג'לס גלקסי ושער בפנדל מול אטלנטה.
בשונה מיונתן כהן או יונתן מולדר, תאי בריבו לא יחזור לכדורגל הישראלי. הוא כנראה טוב מדי. מלך שערי ה-MLS חזר להבקיע בשבוע האחרון והגיע ל-11 שערים, יותר מכל אחד אחר בליגה האמריקאית.
כבר דיברנו כאן בהרחבה על היכולת של בריבו "למגנט" אליו גולים, אך הפעם ברצוני לשים דגש על דבר אחר - היכולת של בריבו במערך של שני חלוצים, כשהוא משחק לצד ברונו דמיאני האתלטי.
התפקיד הזה מאפשר לבריבו לעשות את מה שהוא עושה טוב יותר מכל אחד אחר, לחכות. בריבו יכול לייצר שערים מכלום בזמן שהחלוץ שלצידו מבצע את התנועה הנכונה לעומק או מניע כדור. בריבו סיים את המחצית מול אטלנטה עם שבע מסירות, ובממוצע עם 15.7 למשחק. הוא לא פליימייקר, ולא צריך להיות.
הדבר הרלוונטי מבחינתנו הוא המשחק של נבחרת ישראל מול אסטוניה ב-6.6. בריבו בכושר הטוב ביותר מבין חלוצי הנבחרת וחייב לפתוח, בטח לאחר שקיבל 19 דקות בלבד בחלון הקודם. נבחרות צריכות להתבסס על השחקנים שבכושר הטוב ביותר, ובמקרה שלנו מדובר בבריבו, ענאן חלאיילי ומנור סולומון שכבר סיים את העונה.
לפני כל שחקן אחר מליגת העל או מחוצה לה, שלושתם הכי "חמים". היכולת של בריבו יכולה להספיק לבדה כדי לשנות את המערך. תראו איפה הוא נמצא ביחס לשאר הליגיונרים, וזה בעונה שהתחילה עבורו במרץ. תוסיפו לזה את ההתאמה של כדורגל הנבחרות לחלוצים פיזיים יותר בהשוואה לקבוצות שמתאמנות באופן שוטף ויכולות להתבסס על טכניקה, והתשובה חד משמעית - בריבו צריך לפתוח.
מלכי השערים של הליגיונרים:
1.מואנס דאבור (שבאב אל-אהלי, האמירויות) - 14 שערים, 5 בישולים
2.תאי עבד (פ.ס.וו ב', הולנדית שנייה) - 14 שערים, 2 בישולים
3.עמרי גנדלמן (גנט, בלגיה) - 11 שערים, 6 בישולים
4.תאי בריבו (פילדלפיה יוניון, MLS) - 11 שערים
5.מנור סולומון (לידס יונייטד, אנגלית שנייה) - 10 שערים, 13 בישולים
6.ביברס נאתכו (פרטיזן בלגרד, סרביה) - 10 שערים, 13 בישולים
7.אוסקר גלוך (זלצבורג, אוסטריה) - 10 שערים, 8 בישולים
8.רועי קהת (סומגאייט, אזרבייג'אן) - 5 שערים, 2 בישולים
9.ליאל עבדה (שרלוט, MLS) - 5 שערים*
10.מוחמד אבו פאני (פרנצווארוש, הונגריה) - 4 שערים, 9 בישולים
11.יונתן כהן (מלבורן סיטי, אוסטרליה) - 4 שערים, 2 בישולים
12.שון וייסמן (גרנאדה) - 4 שערים ובישול
13.רמזי ספורי (אנטליהספור, טורקיה) - 4 שערים ובישול
*העונה התחילה במרץ