עברי: יש לי בת זוג, אבל אף פעם לא הגדרתי את עצמי

לפני שאליפות אירופה נפתחת, השחיינית הבכירה שלנו קופצת למים ומדברת על המשבר ("רציתי לפרוש"), הבעיות מול האיגוד ("הרגשתי ממודרת") ומספרת לראשונה על מערכת היחסים שלה ("מעולם לא יצאתי מהארון. זה לא משנה מה אתה אוהב"). צפו בראיון המיוחד

שירי אלג'ם
שירי אלג'ם  01.08.18 - 16:53
תחילת כתבה

בגיל 29 וכשהיא נחשבת כבר כמה שנים לשחיינית הבכירה של ישראל, עמית עברי תפתח ביום שישי עוד אליפות אירופה, שאפילו היא כבר לא זוכרת איזה מספר. אחרי 17 שנים במים, ולמרות רחשים מסביבה שמדברים על פרישה, נראה שהשחיינית הוותיקה רעבה מתמיד. וזה לא בכדי. בשנה האחרונה עברי עברה שינוי של ממש. היא החליפה את אימוני הנבחרת האינטנסיביים באימונים אישיים, הוסיפה ארבעה שיעורי יוגה ללו"ז השבועי שלה, ואולי תופתעו לשמוע שהיא מרגישה היום בשיא כושרה.

רגע לפני שהיא קופצת למים בגלאזגו, עברי מדברת בראיון מיוחד לערוץ הספורט על המשבר שחוותה אחרי המשחקים האולימפיים בריו, על הרהורי הפרישה החזקים שנעלמו, על התכניות לעתיד וגם פותחת את הלב ומספרת לראשונה באופן גלוי על מערכת היחסים שהיא מנהלת עם בת זוגה.   

"בשנה האחרונה קרו לי הרבה דברים טובים. לא הפסקתי לשחות לרגע", פותחת עברי את הראיון. "אני מאוד פיזית ואחרי כל כך הרבה שנים מאוד אינטנסיביים הגעתי לשלב שאני עושה מה שאני מרגישה, מה שהגוף שלי צריך וזה עובד ממש טוב. הלכתי עם תחושות הבטן שלי, וזה מוביל אותי חזרה למקומות שלא הייתי בהם הרבה זמן. אני מרגישה הכי בכושר שהייתי מזה אי פעם".

"אני לא חלק מהמערכת היום", הוסיפה השחיינית שבעבר הייתה מתאמנת כל יום עם הנבחרת. "מבחירה וגם אולי לא רק מבחירה. תמיד הייתי אוטסיידרית, לא מבחינה חברתית, אלא מאיך שהמערכת תופסת אותי. מאוד חשוב לי ללכת בדרך שלי, אני אגיד לא אם משהו לא נראה לי, אני לא אגיד כן על כל דבר, מאוד חשוב לי ללכת אחרי האמת שלי ואני חושבת שהרבה פעמים זה נתפס בצורה עקומה".

איך אוטסיידרית אם את כבר שנים השחיינית הבכירה של ישראל?
"אני גם שאלתי את עצמי הרבה מאוד בשנה האחרונה את זה. היה איזשהו שלב בשנה שבגלל שאני לא רק מתאמנת פה כל הזמן ולא חלק מהמערכת אז הרגשתי ממודרת. זאת הרגשה שהיא מאוד מוזרה כי אני באמת בטופ הישראלי כל כך הרבה שנים ועדיין נכון, יש ילדות מאוד מוכשרות שלא רואות אותי ממטר עם התוצאות שהן עושות, אבל עדיין אני מדורגת הכי גבוה מבחינה עולמית ואירופית עם התוצאות שעשיתי בשנה שנה וחצי האחרונות. אבל אתה לומד להגיד 'אוקיי, אני אתמקד בשלי, ואני אעשה מה שאני אוהבת'".

איך המידור בא לידי ביטוי?  
"אני חושבת שזה יותר בהרגשה, אני גם בן אדם מאוד רגיש סביבתית אז אולי לך לדוגמה זה לא היה נראה ככה. היה חוסר תקשורת לא רק איתי, אבל זה דברים שהשתפרו".

כעסת באותו שלב?
"לא כעסתי אבל לא הבנתי למה זה ככה. זאת הרגשה לא טובה".

אחרי כל כך הרבה שנים - לא נמאס לך?
"לשחות? לא, לא לנמאס לי. נמאס לי מדברים אחרים אבל מלשחות ממש לא. מאוד אוהבת. אני זקוקה לזה, אני מרגישה לא בסדר עם עצמי אם לא שחיתי".  

את כבר לא ילדה, היו לך מחשבות לפרוש?
"הייתה לי מחשבה מאוד חזקה אחרי ריו, חשבתי שאני לא רוצה יותר. מסיבות קשות. אלה דברים שעוד קצת קשה לי לפתוח. עברתי חוויה לא נעימה כל כך שקשורה לספורט, קשורה לא לספורט עצמו, אלא ללמעלה של הספורט, למערכת הכללית. אבל הבנתי הרבה דברים ולאט לאט הבנתי שאני אוהבת לשחות אז למה שזה יעצור אותי? לא יכולה לתת לזה לנצח".

כמה קרובה היית לפרישה?
"מאוד קרובה. חשבתי שאני לא אחזור. לקחתי כמו אחרי לונדון חופש, עשיתי טיול גלישה, ניקיתי את הראש, חזרתי, לא התחריתי ואז התחיל כל השינוי באיגוד. עם השינוי הרגשתי שיש בי משהו שרוצה לתת ניסיון אז חזרתי לשחות. מהרגע שחזרתי לשחות אחרי ריו אמרתי לעצמי שאני עושה הכל אם אני נהנית מזה".

אז עברי כאמור קפצה חזרה למים ושינתה את כל צורת האימון שלה. היום היא מרגישה תחושה של פריחה מחודשת, כשחלק מהשינוי נעוץ בבית. כבר כמעט שנה הישראלית מנהלת מערכת יחסים עם בת זוג. "יש לי זוגיות מאוד תומכת שדוחפת אותי קדימה ואף פעם לא הסתרתי את זה" אמרה עברי. "אף פעם לא יצאתי מהארון. אף פעם לא הגדרתי את עצמי, לא הרגשתי צורך להגדיר את עצמי. שאלתי את עצמי הרבה שאלות. עברתי הרבה מערכות יחסים, גם עם גברים וגם עם נשים. מה שאתה אוהב זה מה שאתה אוהב, זה לא משנה מה זה". 

עברי ידועה בורסטיליות שלה. היא לא מתמחה בסגנון אחד בלבד, וכמעט בכל תחרות תמצאו אותה עם הלו"ז הצפוף ביותר מבין הישראלים. אלא שבאליפות אירופה הקרובה, ואולי כחלק מהשינוי שעברה, עברי תשתתף במשחי הפרפר בלבד (50 ו-100 מטר).

"המטרה היא להתקרב לשיא ואני יכולה לעשות את זה, זה לא יהיה מסובך" הבהירה עברי, שבעבר החזיקה ב-18 שיאי ישראל בו זמנית והיום מחפשת ספונסרים. "גמר הוא מאוד ריאלי, תמיד אירופה היה המקום שלי, לפחות ככה הרגשתי. אני תמיד חולמת על פודיום, זה חלק מלהיות ספורטאי תחרותי. הקריירה שלי עוד לא נגמרה. יש לי דברים להשיג. אני מאוד גאה בדרך שעשיתי. היום בדיעבד כשאני מסתכלת עם הבגרות שלי על הדרך שעשיתי אני מאוד גאה בה ומאוד שמחה".

יש כאלה שאומרים שזו אולי התחרות האחרונה שלך.
"אומרים עליי דברים שאני מה זה לא, שאני ההפך הגמור. שמעתי פעם שאני קשוחה. בפרונט שלי אני קשוחה אבל בפנים אני הכי מרגרינה, הכי חמאה רכה שיש".

אז עוד כמה שנים נראה אותך שוחה?
"קשה לי להגיד. לשחות אני אשחה כל החיים, להתחרות אולי אני אפסיק מתישהו. טוקיו? טוקיו זה בסך הכל עוד שנתיים, זה לא עוד הרבה זמן. אבל אני לוקחת סטפ ביי סטפ. אפשר להגיד שאני מכוונת לטוקיו".

הדפס