אוהדי ליברפול חוו שבוע לא פשוט. אין דבר שאוהד כדורגל יותר שונא בעצמו, מאשר לדעת שהוא נזקק ברגע הכי חשוב של המועדון מזה המון שנים, דווקא לעזרתה של היריבה השנואה, מנצ'סטר יונייטד. יונייטד אכזבה, והפסידה בדרבי 2:0 לסיטי, מה שהעלה את הסיטיזנס למקום הראשון והוציא את מאבק האליפות מהידיים של המייטי רדס. מעכשיו, זה פשוט לא תלוי בה. ואין לדעת האם זה השפיע במשהו על הרוח הקבוצתית שאיתה עלו בחוריו של קלופ למשחק הערב (שישי), בו הביסו 0:5 את האדרספילד החלשה, אבל זה בהחלט הרגיש כך.
הסקאוזרס שיחק כמי שלגמרי משוחררים מלחץ, שלא מסתכלים לצדדים ומחפשים רק ליהנות מהמשחק באנפילד כמה שיותר. וזה קרה מהשנייה הראשונה. ליתר דיוק, מהשנייה ה-16, כשיונאס לוסל, שוערה הדני של האורחת והיורדת, איבד כדור למוחמד סאלח, המצרי מסר לעברו של נאבי קייטה שמצא את הרשת. 0:1 לליברפול, עוד לפני שחלק מהאוהדים הספיקו לתפוס מקום ביציע.
מהרגע הזה, היה ברור שהמשחק הזה איננו שווה כוחות. גם ביום רגיל להאדרספילד, שלא בכדי ממוקמת אחרונה עם 14 נקודות ליגה בלבד, יהיה קשה להתחרות בקבוצה חזקה ועמוקה כמו ליברפול, אבל כאשר היא בקושי מספיקה לנשום וכבר נכנסת לפיגור, נדמה שהמשימה קשה שבעתיים.
אחרי 23 דקות הגיעה הגבהה מדויקת של אנדי רוברטסון, ומצאה את הראש של סאדיו מאנה שכבש את השני. לכל מי שישב באיצטדיון, או ראה את המשחק מהבית, היה ברור שהשאלה הקובעת אינה "האם", אלא "מתי" וכמה". רגע לפני שקווין פריינד שרק להפסקה, שלח טרנט אלכסנדר-ארנולד כדור עומק מצוין וגבוה למוחמד סאלח, ששם רגל גבוהה מעל השוער, והקשית לעבר הרשת החשופה. 0:3 במחצית.
כבר אחרי 23 שניות הרדס עלו ראשונים על הלוח (getty)
מאנה נגח את השני מהגבהה של רוברטסון (getty)
וסאלח הקפיץ את השלישי (getty)
במחצית השנייה המשחק היה קרוב לאיבוד ערכו הספורטיבי. ליברפול חגגה עוד פעמיים, פעם אחת כאשר ג'ורדן הנדרסון שלח עוד מסירת עומק חזקה למאנה, שנגח באקרובטיות פנימה (66), ובפעם השנייה כשרוברטסון (עם בישול שני) מצא את סלאח (83) הפנוי כדי לכבוש את החמישי. השערים שכבשה ליברפול היו שונים, חלקם גם יפים, אבל לכולם היה מכנה משותף רחב: הקלות. הקלות הבלתי נתפסת, או הבלתי נסבלת של כיבוש השערים. תלוי מאיזו זווית אתם מסתכלים על מה שקרה הערב באנפילד.
וכעת, ליברפול יכולה להתכונן בראש שקט לברצלונה. ברביעי הקרוב היא תעלה על הדשא של הקאמפ נואו, בתקווה לשחזר עוד ערב אירופי בלתי נשכח. ספק אם המשחק היום היה איזשהו מדד (כמו שראינו, בין ברצלונה להאדרספילד עוברים הרבה יותר מ-1,808 קילומטרים בקו אווירי), או כוננות ראויה למפגש הענקים שצפוי לה בחצי גמר ליגת האלופות, אבל ישנם כמה דברים ששחקניו של יורגן קלופ יוכלו לקחת מהמשחק הערב: את ההנאה, את החדות, את שיתופי הפעולה - וגם את אלכס אוקסלייד-צ'מברליין.
הקשר האנגלי בן ה-25 חזר היום לשחק אחרי 367 ימים ללא משחק פעיל. פציעה קשה ממנה סבל, השביתה אותו לאורך יותר משנה שלמה. והיום, בדקה ה-72 הוא עלה לשחק בפעם הראשונה מאז, ואף קיבל הזדמנות אחת להבקיע ולקנות את עולמו, אבל החמיץ מקרוב.
ליברפול יודעת שהיא זקוקה לנסים. מול יריבה חזקה כמו מנצ'סטר סיטי, מול שחקן חד פעמי כמו מסי, סיום העונה הזו עם דאבל פירושו שהרבה מאוד דברים בלתי צפויים קרו. אבל שני דברים היא בוודאי תיקח בחשבון: 1) איפה יכולים לקרות נסים אם לא בברצלונה? ו-2) מי מבין בניסים כמו ליברפול?