מנצ'סטר יונייטד מתגעגעת לאלכס פרגוסון. אין עוררין לגבי הקביעה הזו, גם היום. ומדובר ביותר מסתם געגועים של מועדון ואוהדיו למאמן. הם מתגעגעים למה שהייתה הקבוצה תחתיו. צעירה אך קרת רוח, מוכשרת ויעילה, פרגמטית וגם ווינרית. היא לא מזוהה עם שיטת משחק אחת, כמו ברצלונה, או עם קניית השחקנים היקרים ביותר בשוק – כפי שריאל מדריד נהגה לעשות, אך לאורך השנים, הקבוצות השונות שנבנו על ידי פרגוסון במנצ'סטר התאפיינו באותם המאפיינים שהובילו אותם לזכייה בתארים רבים.
מאז פרישת הסקוטי, הגיעו למועדון מאמנים בכירים ונרכשו שחקנים מבוקשים, אך הדרך אינה אותה הדרך, והסטייה ממנה עלתה להם בהצלחות וגבתה געגועים. אז מה עושים כדי לחזור למוטב? חוזרים להרגלים הישנים. אחד מהם, למשל, הוא שיתוף צעירים והנציג הבולט ביותר של המגמה הזו הוא מייסון גרינווד, כישרון שמזכיר נשכחות, ועשוי להיות הפנים של השדים האדומים בעתיד הקרוב.
הרי יש לו את כל המאפיינים של יונייטד ההיא, של סר אלכס. למרות שהוא בן 18 בלבד, קור הרוח בהחלט שם, וכך גם הפרגמטיות והווינריות. בין אם הוא פותח בהרכב או עולה מהספסל, הן כחלוץ והן באגף, גרינווד מספק את הסחורה, בדיוק כשצריך אותו. כשקבוצתו הייתה בפיגור, מול שפילד ואברטון, או כשהיא הייתה זקוקה לשער שובר שוויון, מול ניוקאסל, ברייטון ופרטיזן בלגרד – הוא היה שם בכדי לכבוש.
פרגוסון. יונייטד חזרה למקורות (Getty)
בהופעת הבכורה שלו בהרכב הקבוצה הבוגרת, בליגה האירופית מול אסטנה, בגיל 17 בלבד, הוא התכבד בשער ניצחון, והוסיף באותה המסגרת עוד 4 שערים ו-2 בישולים. בסך הכל, עד כה הוא כבש העונה 17 שערים ובישל עוד 5 – מעורבות בשער בכל 97 דקות, זאת למרות שבמרבית הפעמים הוא עולה כמחליף לדקות ספורות. רק שלושה שחקנים של יונייטד בעבר כבשו 17 שערים מתחת לגיל 20 – ג'ורג' בסט, בראיין קיד ו-וויין רוני. גרינווד עוד יעקוף אותם. "מדהים איך הוא יכול לשחק בשני צידי המגרש ותמיד להציג כדורגל איכותי", אמר חלוץ יונייטד בעבר, אנדי קול, וקפטן העבר של הקבוצה, ריו פרדיננד, בחר לתאר את גרינווד במילה אחת לאחר הצמד מול בורנמות': "חסר רחמים".
אז כן, אין ספק שמדובר בנער מיוחד. סולשיאר, שכמאמן הפך את גרינווד לשחקן הצעיר ביותר שפותח בהרכב יונייטד, הן בליגה והן במסגרת ליגת האלופות, לא היה זקוק להופעות האחרונות שלו בכדי לדעת זאת. לפני מעל לעשור, כשהנורווגי אסף את בנו מאימון קבוצת הילדים של השדים האדומים, הוא הבחין בילד שבלט מעל לכולם. כוכב המועדון בעבר ומאמן הקבוצה בעתיד לא היסס לבקש מגרינווד בן ה-7 להצטלם איתו, וכך השניים נפגשו לראשונה, טרם גורלם הצטלב שוב בתיאטרון החלומות. כיום, המאמן טוען כי גרינווד אחד מהשחקנים בעלי הסיומת הטובה ביותר מול השער איתם עבד, אם לא בעל הסיומת הטובה ביותר. והאמרה הזו מגיעה מאחד שיודע דבר או שניים על סיומת מול השער.
אז ברור לנו שמדובר בשחקן יוצא דופן, אבל מעבר לשערים, איך זה בא לידי ביטוי? קודם כל, כאמור, החדות מול השער. היכולת לדעת מתי לבעוט ולאן. מאז החזרה מפגרת הקורונה, הוא מאיים על שער היריבה (2.4 בעיטות למשחק) יותר מחבריו להתקפה, ראשפורד ומרסיאל, ומדייק יותר מהם (64 אחוזי דיוק). לכך נוסיף את השליטה הכמעט אבסולוטית שלו בשתי הרגליים, שמקשה על היריבה לשמור או להתכונן אליו. כשאתה לא יכול לנחש לאיזה כיוון הוא יפנה או באיזו רגל הוא יבעט – לך תדע כיצד להתמודד מולו.
גרינווד הצעיר. סולשיאר זיהה את הכישרון כבר אז
"כשראינו אותו בהתחלה, היינו המומים מהיכולת שלו", סיפר חברו לקבוצה, לוק שואו. "הוא יכול להשתמש בשתי הרגליים בצורה כמעט זהה. לפעמים הוא לוקח בעיטה חופשית ברגל ימין, ואז קרן ברגל שמאל וכך זה גם בפנדלים - הוא פשוט עושה מה שהוא רוצה". באגף ימין הוא מרבה לבצע תנועה לכיוון הרחבה עם הכדור ובלעדיו. זאת בשונה מדניאל ג'יימס, ששיחק בעמדה זו לפניו, שמטבעו כשחקן אגף העדיף להישאר על הקו.
החיתוך ובעיטה לשער שהוא מבצע עם הכדור משמאל לימין הוא הנשק המרכזי שלו במשחקים האחרונים. התנועה המתמדת מפנה את השטח לעלייה של המגן וואן-ביסקה ומושכת את שחקני ההגנה אליו, מה שנותן יותר חופש למרסיאל, ראשפורד ופרננדש. ראייה לאיום ההתקפי המתמיד שהוא מהווה ניתן לראות בכמות הפעמים שהוא נוגע ברחבה, לא פחות מ-4.23 למשחק, ויכולותיו הטכניות (4.44 כדרורים למשחק בכ-50.4 אחוזי הצלחה) הופכות אותו לעוד יותר בלתי צפוי.
"אני לא חושב שצריך החתמות נוצצות כשיש לך שחקן כמוהו", טען חלוץ עבר נוסף של הקבוצה, דימיטר ברבאטוב. "מול ברייטון הוא נראה כמו כריסטיאנו רונאלדו הבא". ובעוד ברור שברבאטוב נתלה באילנות גבוהים, הוא העלה נקודה חשובה. הרכישה הצפויה של ג'יידון סאנצ'ו הקיץ לעמדה בה משחק גרינווד כעת עשויה לפגוע בדקות של הילד המקומי ולהחזיר אותו כמה צעדים אחורה. וברור לכל שיונייטד זקוקה קודם כל לחיזוק הגנתי. לבלם, קשר אחורי, אולי אפילו מגן שמאלי.
אז האם כדאי לוותר על הבאת סאנצ'ו? מובן שלא. כשישנה הזדמנות להחתים שחקן כזה, חייבים לקפוץ עליה. ועדיין, בקבוצה יהיו חייבים להעניק לגרינווד כמה שיותר דקות משחק. גם על חשבון חבריו להתקפה. רק כך הוא יוכל להמשיך להוכיח שהמועדון גידל כוכב אמיתי בשר מבשרה, ושהרוח מהעבר, של פרגי – חזרה.
נמצא הרונאלדו הבא? (Getty)