ליגת העל - בתום העונה הסדירה 2021/2022
קבוצה מש’ נצ’ הפסד % נק’
1 הפועל ירושלים 0 0 0 0
2 מכבי ת"א 0 0 0 0
3 בני הרצליה 0 0 0 0
4 הפועל חולון 0 0 0 0
5 גליל עליון 0 0 0 0
6 הפועל חיפה 0 0 0 0
7 הפועל ת"א 0 0 0 0
8 גלבוע גליל 0 0 0 0
9 הפועל אילת 0 0 0 0
10 נס ציונה 0 0 0 0
11 הפועל ב"ש 0 0 0 0
12 עירוני קרית אתא 0 0 0 0
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

אתם בחרתם: החמישייה הישראלית הגדולה של שנות האלפיים

טפירו או מקל? כספי או פניני? שפר או שארפ? אחרי כמה שבועות עמוסים בוויכוחים, הפרויקט המיוחד של ערוץ הספורט ליום העצמאות ה-74 של מדינת ישראל מגיע לקו הסיום. הלהקה כבר מוכנה, הגיע הזמן להסיר את הלוט ולחשוף את "החמישייה של המדינה". בחירות הגולשים, חלק ב'

מערכת אתר ערוץ הספורט
מערכת אתר ערוץ הספורט  05.05.22 - 14:01

אחרי שבועות של משאלים, ויכוחים וגם כמה הסכמות - הפרויקט המיוחד של אתר ערוץ הספורט לרגל יום העצמאות ה-74 של ישראל, "החמישייה של המדינה", מגיע לסיומו.

בשבועות האחרונים התבקשתם לבחור יחד עם פרשני הערוץ מי הם חמשת השחקנים הטובים ביותר שהיה לכדורסל הישראלי להציע בשנות האלפיים. נאלצתם להכריע בין גל מקל, יותם הלפרין ומאיר טפירו בעמדת הרכז ולקבוע האם לדני אבדיה, שעל פניו רק בתחילת דרכו, יש מקום בין כל הווטרנים שברשימה. כעת, אחרי שההצבעות נסגרו וגם המומחים אמרו את דברם, הגיע הזמן להסיר את הלוט ולחשוף את התוצאות. מוכנים? בואו נצא לדרך.

רכז: מאיר טפירו (42% מבחירות הגולשים)
אין הרבה רכזים בכדורסל הישראלי שלא שיחקו במכבי ת"א ועדיין יכולים להתגאות באוסף תארים אישיים כמו שיש למאיר טפירו. הוא זכה בתואר שחקן העונה של ליגת העל, נבחר שלוש פעמים לחמישיית העונה וקינח עם תואר שחקן העשור. כי עם דבר אחד אי אפשר להתווכח - טפירו אולי לא הכי מהיר, בטח לא הכי אתלט, אבל מה שהיה לו (ועדיין יש לו) בראש, אי אפשר ללמד.

טפירו, שגדל במחלקת הנוער של אליצור קריית אתא, שבר כל תקרה אפשרית בדרך. הוא קלע סל ניצחון בדרבי התל אביבי כבר בגיל 19, רשם טריפל-דאבלים על בסיס קבוע ואפילו זכה בשני גביעים - אחד בישראל והשני בצרפת (במדי נאנסי). יש לו הכל, חוץ מאליפות. ועדיין, אי אפשר לדמיין את חמישיית הישראלים של שנות האלפיים בלי מאיר טפירו, אולי השחקן שהכי מייצג את הישראליות בתקופה הזאת.

טפירו הספיק לשחק בדרך הארוכה שעבר בקרית מוצקין, הפועל ת"א, הפועל אילת, מכבי חיפה, הפועל ירושלים, בני השרון, מכבי ראשל"צ, מכבי אשדוד, נס ציונה - ואחרי 511 הופעות (שהפכו אותו לשיאן ההופעות של הליגה) הוא סיים את הקריירה בקרית גת. עוד לפני כן, הוא הספיק לשחק בנבחרות ישראל הצעירות ולרשום ארבע אליפויות אירופה עם הבוגרת. לאחר הפרישה טפירו ניסה את מזלו כמאמן, אבל אחרי קדנציה לא מוצלחת באילת הלך בדרך אחרת ובחר להיות מנכ"ל נס ציונה. אם תשאלו אותנו, זה לא משנה אם מנכ"ל או מאמן - העיקר שטפירו נשאר קרוב לכדורסל שלנו.

דורון שפר (38% מבחירות הגולשים)
אומרים שהכדורסל הישראלי של השנים האחרונות שופע בכישרונות צעירים וחדשים, אבל דמות צבעונית כמו דורון שפר ללא ספק חסר לנו. מלבד זה שהיה אחד מגדולי הקלעים של שנות האלפיים, הגיע לשיאים בלתי נתפסים ועבר כמעט בכל קצוות הכדורסל הישראלי - שפר היה בן אדם. אחד כזה עם אישיות יוצאת דופן, שמקשיב ללב שלו, גם אם זה אומר לפרוש ולצאת למסע גילוי עצמי בהודו.

שפר עשה את הפריצה הגדולה עם גליל עליון הצנועה שזכתה באליפות בלתי נשכחת. כבר אז הוא היה מהבולטים ויעידו על כך כמה תצוגות ענק של 30 נקודות צפונה, אבל שפר כמו שפר בחר לעצור רגע ולצאת לחוויה במכללת קונטיקט. בעונתו הראשונה בארה"ב הוא נבחר לרוקי העונה, בהמשך זכה לכינוי "אייס מן" בגלל קור רוחו. כל זה סלל את דרכו להיות הישראלי הראשון שנבחר בדראפט ה-NBA - אבל כשזה לא הבשיל לכדי חתימה שפר התגלגל למכבי ת"א ויחד עם עודד קטש הרכבי את הצמד האימתני "קטשפר".

מכאן, כמובן, השאר היסטוריה - אבל ניתן לכם את תקציר האירועים: שפר הודיע על פרישה מפתיעה מכדורסל, התגבר על מחלת הסרטן, חזר למכבי ת"א, עבר להפועל ירושלים (וזכה איתה ביול"ב), עבר להפועל ת"א, הודיע על פרישה שוב, חזר להפועל ת"א, הודיע על פרישה שוב, חזר בתשובה וחזר לגליל עליון כדי לסיים סופית את הקריירה המקצוענית. אבל שלא תטעו, לא המסלול הצבעוני ולא האישיות המרתקת הם אלה שהובילו את שפר ל"חמישייה של המדינה" - אלא יכולות כדורסל המבריקות שמעטים מצליחים לשחזר מאז.

(צילום: Getty Images)

עמרי כספי (58% מבחירות הגולשים)
גם שני החבר'ה האלה למעלה, ששברו שיאים והציבו רף חדש לבאים אחריהם, לא האמינו שיגיע איזה אחד מיבנה כמה שנים מאוחר יותר ויטרוף את הקלפים. עמרי כספי אף פעם לא היה הסקורר הכי גדול, הקלעי הכי מחונן או המוסר הכי מדויק - אבל יש בו קצת מכל אלה ועוד. הוא ורסטילי, חכם, אחד כזה שתמיד נופל על הרגליים. לא פלא שב-NBA החליטו לאמץ אותו לחיקם ולהפוך אותו לישראלי הראשון בליגה הטובה בעולם ולשחקן בעל הקריירה המפוארת בהיסטוריית הכדורסל הישראלי.

עוד לפני כן, כספי הספיק לרשום "עונת רוקי" בגליל עליון וזכה בתואר תגלית העונה. בהמשך חזר למכבי ת"א, הקבוצה בה גדל, וזכה איתה באליפות תוך שהוא נבחר לחמישיית העונה. בתווך הוא גם נבחר לשחקן השישי של העונה. אבל כלום לא הכין אותו לרגע הזה, אי שם בדראפט 2019, כשדיוויד שטרן הכריז על הבחירה ה-23 בדראפט ה-NBA.

מאז אותו לילה שנחרט בזיכרון הכדורסל הישראלי, כספי הספיק לשחק 588 משחקים בליגה הטובה בעולם (145 בחמישייה) שהתפרסו על פני עשר עונות. הוא רשם עונת רוקי נהדרת בסקרמנטו, עבר בקליבלנד, יוסטון, ניו אורלינס, מינסוטה וקינח עם טבעת אליפות חמוצה במיוחד בגולדן סטייט ועונה מרובת פציעות בממפיס. בדרך הוא צבר רגעים בלתי נשכחים יחד עם מדינה שלמה שצפתה מהצד, ופתח את הדלת לבאים אחריו. את השפעת הקריירה של כספי אנחנו מרגישים ונרגיש עוד שנים קדימה, בינתיים קשה (עד בלתי אפשרי) לדמיין את החמישייה הזו בלעדיו.

(צילום: אלן שיבר)

דיוויד בלו (37% מבחירות הגולשים)
השאלה האם להכניס מתאזרחים לסקר הזה עלתה לא מעט פעמים, דיוויד בלו הוא בדיוק מסוג השחקנים שבגללם הוחלט שכן להכניס מתאזרחים בסופו של דבר. מעבר לקליעה שהפכה לסימן ההיכר שלו, בלו היה שותף לכל כך הרבה רגעים בלתי נשכחים של מכבי ת"א - מהזכייה ביורוליג ב-2004 ועד לנס מילאנו עשור לאחר מכן - שקשה שלא לקחת אותו בחשבון לחמישייה הטובה ביותר של שנות האלפיים.

בלו פרץ לתודעה הישראלית אי שם ב-2002, אחרי קריירת מכללות בינונית למדי. הוא לבש את המדים הצהובים שנתיים, יצא ל"טיול" ב-NBA, ברוסיה ובאיטליה וחזר לשתי קדנציות נוספות בצהוב. לאט לאט, בלו ביסס את עצמו כאחד השחקנים האהובים בהיכל שביד אליהו - תוך שהוא לוקח חלק בשתי זכיות ביורוליג, חמישה אליפויות ושישה גביעים - ועל הדרך גם קוטף תארים אישיים דוגמת MVP הפיינל פור הישראלי (2011) והשחקן השישי של העונה בליגת העל (2014). בתווך, הוא גם העפיל עם נבחרת ישראל לאליפות אירופה אחת.

כדי לזכות באמון הקהל, בלו הפך את הקליעה לכדי אומנות. הוא ניפק אחוזים מדהימים מעבר לקשת בליגת העל - שלא ירדו מ-40% באף אחת מבין שבע עונותיו בארץ הקודש - והשיג מקום של כבוד בזיכרון הקולקטיבי ובהיכל התהילה של מכבי ת"א. עד היום, שמונה שנים אחרי שפרש, מכבי ת"א מתקשה למצוא קלעי שייכנס לנעליים שלו - וכעת מסתבר שגם אתם, הגולשים, לא מצאתם תחליף ראוי.

(צילום: Getty Images)

יניב גרין (30% מבחירות הגולשים)
כשמדברים על יניב גרין אפשר להתייחס לכך שהוא אחד השורדים האחרונים של עידן הסנטרים בכדורסל הישראלי, אפשר להתרשם מאחוזי הקליעה הגבוהים ומהיכולת לקטוף ריבאונדים ואפשר להסתכל בקנאה על ארון הגביעים המעוטר. אבל יש טייטל אחד שמשאיר לשאר אבק, וסביר להניח שזה גם הטייטל שהכניס אותו ל"חמישייה של המדינה" - שיאן ההופעות של נבחרת ישראל.

כדי להבין את גודל המעמד, צריך להסתכל על הדרך שעשה גרין עד 193 ההופעות האלה. הוא לא החל את דרכו במחלקת הנוער המפוארת של מכבי ת"א, זו שכל העיניים עליה, אלא הפך את הרצליה לאחת מקבוצות הנוער החזקות שהיו בישראל יחד עם טל בורשטיין ואורי יצחקי. גם אז הוא לא נקטף על ידי "קבוצה גדולה" ובחר להמשיך ולהוביל את הרצליה להצלחות, כשבתווך הוא זכה עם העתודה במדליית כסף באליפות אירופה עד גיל 20.

רק ב-2002 גרין קיבל "הכרה" ועבר להפועל ת"א - ומשם השאר היסטוריה. הוא העביר שנתיים באדום, לאחר מכן עשה מעבר לא פשוט לצהוב של מכבי ת"א, היה חלק מהרוטציה של מכבי ת"א הגדולה של פיני גרשון והוסיף לארון הגביעים זכיה ביורוליג. בהמשך גרין יצא לשתי גיחות ברוסיה ובאיטליה ואפילו לקח חלק בעונת האליפות ההיסטורית של הפועל ירושלים - עד שהפציעות הכריעו אותו. ב-2016 גרין פרש מכדורסל והותיר אחריו חלל ענק בעמדת הסנטר של נבחרת ישראל, חלל שהכחולים-לבנים מחפשים עד היום את הדרך למלא אותו.

(צילום: Getty Images)