קיץ 2018, היסטוריה בכחול-לבן. נבחרת העתודה של ישראל זוכה באליפות אירופה מתחת לגיל 20 אחרי טורניר מדהים, לוקחת את הזהב, דני אבדיה ויובל זוסמן נבחרו לחמישיית הטורניר, כשהאחרון זוכה בתואר ה-MVP, תחילתו של מסע מופלא של רצף הצלחות מדהימות בגילאים הצעירים.
הופ, קפצנו לחלון הנבחרות הבוגרות בפברואר 2024, כמעט שש שנים לאחר מכן. אחד השחקנים הכי כשרוניים שהיו לנו בכדורסל הישראלי, בוודאי בשנים האחרונות, חזר לישראל הקיץ עם החלטה אמיצה, להוביל פרויקט לדרך חדשה, אבל פתיחת עונה מקרטעת וחלון נבחרת לא מוצלח במיוחד גורם למחשבות על העונה של זוסמן.
על זוסמן תמיד היה זרקור. מי שעוקב אחריו עוד מהגילאים הצעירים ישר הבחין שמדובר כאן במשהו חריג. השליטה האבסולוטית בליגות הנוער, ההצלחה בטורנירי היורוליג לנוער במדי מכבי תל אביב, ההצלחה הכבירה בנבחרות הצעירות והדובדבן, אותה זכייה היסטורית באליפות אירופה.
שנים הכדורסל הישראלי פילל לשחקן צעיר שיתפתח מלמטה ויוכל להיות שחקן יורוליג מן המניין, וזוסמן היה כזה. הנתונים הפיזיים אדירים, אירופי לכל דבר, ארוך, גבוה, רגליים חזקות, הגנה נהדרת ברמות הכי גבוהות באירופה, מיקום גבוה ברוטציה של מכבי תל אביב בגיל מאוד צעיר, היינו כחולמים.
עונת 2019/20, אחת העונות הטובות ביותר של מכבי תל אביב בעשור האחרון. בגיל 21, יובל זוסמן שיחק 17 דקות בממוצע למשחק בליגה הכי טובה באירופה, תחת יאניס ספרופולוס, וללא הקורונה, הצהובים היו יכולים לרוץ לפיינל פור, כשזוסמן קולע 5.5 נקודות למשחק ושומר כדרך קבע את השחקן הבולט בקבוצה השנייה.
בעונה לאחר מכן הדברים פחות הסתדרו, כמות הדקות ירדה משמעותית וזוסמן החליט לעבור למועדון יורוליג אחר, פחות תחרותי ועם פחות ציפיות, העונה לשם אלבה ברלין. גם שם הישראלי עשה את הדברים שהוא יודע, הצליח לתרום, אמנם לא היה הקלע המוביל אבל התמודד לאורך הקריירה במשך שש עונות ברמה הכי גבוהה שיש לכדורסל האירופי להציע.
לא רק סטופר הגנתי (פיב
בקיץ האחרון הוא חזר ארצה. הפרויקט של מתן אדלסון והפועל ירושלים מפתה, אין כאן שום ספק. ראייה קדימה, חזון, שדרוג כלכלי, כל זה בקבוצה מישראל, כשהוא, נכון לחודש אוגוסט, הישראלי הבכיר ללא עוררין.
ציפיות ומספרים
כשהוא כבר בן 25, כל איש/אוהד כדורסל ישראלי הבין שיובל זוסמן כנראה לא יגיע ל-NBA, וזה אחלה. הוא גם כנראה שהוא לא יקלע 20 נקודות למשחק ביורוליג, וגם זה אחלה. מה כן היה אפשר לצפות? שוני ביכולת ההתקפית, לקיחת אחריות, לקחת זריקות פנויות. הסיטאוציה בהפועל ירושלים שונה בתכלית מזו שהייתה לו במכבי תל אביב, עם תחרות הרבה יותר קשה כשהוא היה שחקן צעיר, וגם מאלבה ברלין, שם לא שיחק כמקומי בקבוצת יורוליג בשיטה מאוד שונה ממה שרגילים בישראל ובכלל.
להסתכל על כדורסל בצורה יבשה עם סטטיסטיקה לפעמים עושה עוול, במקרה הזה היא מספרת סיפור. זוסמן בעצמו העיד בעבר, בצניעות ובענווה כיאה לאדם שהוא, שמספרים לא עומדים בראש מעייניו. לעמוד במקום הנכון, לעזור בהגנה, להיות חבר לקבוצה טוב, זה חשוב ואסור לזלזל בזה, אבל הוא שווה יותר מזה.
אם המספרים כאן מטה היו מופיעים, ללא הקבוצה והעונה שמצוינת כמו בנתונים לפניכם, לאו דווקא שהיו מצליחים לנחש בן כמה הוא היה ובאיזו קבוצה שיחק. יובל זוסמן ממלא תפקיד מסוים בקבוצות שלו, והיה ניתן לצפות שעם הירידה מהיורוליג יהיה שיפור ישיר גם במספרים. מה קורה בפועל?
העונה בכל המסגרות (ליגת העל + ליגת האלופות - 23 משחקים): 6.3 נקודות, 4.0 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים, 1.2 חטיפות, 1.6 איבודים, 35.9% לשלוש, 46% לשתיים, 73% מהקו, 41% מהשדה יריבים, 0.85 נק` לפוזשן, 17 אחוזי יוסג`, 21 דקות.
עונת 22/23 בכל מסגרות (גרמנית +יורוליג - 54 משחקים): 7.8 נקודות, 3.2 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים, 1.2 חטיפות, 0.9 איבודים, 38.7% לשלוש, 56.4% שתיים, 80% מהקו, 38% מהשדה יריבים, 1.05 נק` לפוזשן, 16.5 יוסג`, 21 דקות.
עונת 21/22 (גרמנית +יורוליג - 69 משחקים): 7.7 נקודות, 3.1 ריבאונדים, 1.5 אסיסטים, 0.9 חטיפות, 1.1 איבודים, 38.2% לשלוש, 45.7% לשתיים, 68% מהקו, 40% מהשדה יריבים, 0.94 נק` לפוזשן, 18.7 יוסג`, 20.5 דקות.
עונת 20/21 (ליגת העל + יורוליג - 37 משחקים): 4.8 נקודות, 2.4 ריבאונדים, 1.4 אסיסטים, 0.8 חטיפות, 1.0 איבודים, 35.7% לשלוש, 40% לשתיים, 63.6% מהקו, 42.3% מהשדה יריבים, 0.82 נק` לפוזשן, 16.4 יוסג`, 17 דקות.
עונת 19/20 (ליגת העל + יורוליג - 49 משחקים): 6.9 נקודות, 3.4 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים, 1.0 חטיפות, 1.2 איבודים, 31.5% לשלוש, 52% לשתיים, 69% מהקו, 39.4% מהשדה יריבים, 0.89 נק` לפוזשן, 16% יוסג`, 22 דקות.
עונת 18/19 (ליגת העל + יורוליג - 68 משחקים): 5.7 נקודות, 2.9 ריבאונדים, 1.9 אסיסטים, 1.0 חטיפות, 1.0 איבודים, 35% לשלוש, 53.8% לשתיים, 77% מהקו, 36% מהשדה יריבים, 0.94% לפוזשן, 18% יוסג`, 20 דקות.
קנצוריס. שינוי המאמנים השפיע? (דני מרון)
המספרים הללו משש העונות האחרונות מספרים מדוע יש אכזבה מחצי העונה הנוכחית של יובל זוסמן. הוא העמיד מספרים דומים, ואף טובים יותר, בלא מעט פרמטרים, גם במכבי תל אביב כילד בן 20-21 וגם באלבה ברלין, בליגה הגרמנית, שלא פחות טובה מהליגה בישראל וביורוליג, כשכל השוואה בינה לבין ליגת האלופות של פיב"א, עם כל הכבוד ויש כבוד, לא תעשה חסד עם שני המפעלים.
למי שצופה באופן עקבי במשחקי העונה של הפועל ירושלים, לרגעים גדולים בליגה ובעיקר באירופה, שם לב למאין חוסר ביטחון במשחק של זוסמן. זה לאו דווקא רומז על התחושות של השחקן עצמו, אבל כמות הפעמים שהוא היה עם הכדור ביד וכל מה שרוצים לצעוק הוא: "נו! אתה לבד, תזרוק!", מגיע לכמות גבוהה.
באירופה, בתשעה משחקים, זוסמן קלע 28 נקודות, ביחד. 3.1 נקודות בממוצע למשחק בליגת האלופות של פיב"א. אפשר וצריך, לצפות ממנו ליותר בהיבט ההתקפי, היעילות פר פוזשן היא מהנמוכות בקריירה, הוא בקושי מריץ מהלכי פיק אנד רול ונראה כבוי לפרקים ארוכים.
יובל זוסמן טוב בכדורסל, טוב מאוד. את מה שיש לו בידיים וברגליים אי אפשר לקחת ממנו, וחצי עונה לא טובה דיה לא צריכה לשנות את העובדה שהוא אחד השחקנים הכי מוכשרים שלבשו כחול לבן בעשור האחרון, מבחינת יכולת, הגנתית והתקפית, עם הכדור ובלי הכדור, פיזיות, אתלטיות, הכל שם.
ברמת הציפיות, זוסמן מעולם לא הוביל קבוצת בוגרים, זה נכון. הוא גם מעולם לא היה אופציה ראשונה, שנייה או שלישית בהתקפה, הכל נכון. בהפועל ירושלים, שלא מתחרה בליגה הכי טובה באירופה, בלי ישראלים טובים ממנו בקבוצה, לפחות על הנייר, ועם זר אחד בלבד בעמדה מספר 3 העונה לשם ליוואי רנדולף (כריס ג`ונסון משחק לרוב בעמדה 4), לזוסמן היו את כל התנאים להצליח באדום של המועדון מהבירה.
כמו שכבר נכתב, מספרים יבשים לא מצביעים באופן מדויק על יכולת, אלא אם הם מציגים תמונה רחבה יותר שמעידה על דפוס מסוים. הכדורסל הישראלי צריך, זקוק, חייב את יובל זוסמן, וחייב אותו ממש טוב. היכולות הידועות לכולן לא מאפשרות להתייחס אליו רק כ"סטופר" הגנתי.
הכדורסל הישראלי זקוק ליובל זוסמן (דני מרון)
יובל זוסמן יודע לייצר מכדרור, יודע לנוע נהדר ללא כדור, הבנת המשחק שלו השתפרה במרוצת השנים, הקליעה משלוש נעה סביב 35% בקריירה, הוא פורוורד ישראלי של 2.01 מ` שיכול להביא לשולחן הרבה דברים מלבד לשמור את הסקורר של היריבה.
העונה הזו של יובל זוסמן עד נקודת הזמן הנוכחית לא תואמת את הציפיות שהיו ממנו במסיבת העיתונאים בה הוצג כשחקנה החדש של הפועל ירושלים. זה כבר נכתב כאן, אפשר וצריך לצפות ממנו ליותר, בעיקר התקפית. נקודה שחשוב מאוד לזכור, התחלפו מאמנים, סיטואציה השתנתה, דברים שבוודאי לא הועילו להשתלבות שלו.
הוא לא אותו הילד שעלה על הבמה בקמניץ ב-2018 וקיבל את תואר ה-MVP. יובל זוסמן הוא שחקן כדורסל בוגר, שעבר לא מעט בקריירה היחסית קצרה שלו, שמספק עונה לא טובה למרות ש"ירד" ברמת האיכות של המפעל האירופי. הכי חשוב, זוסמן הוא שחקן כדורסל טוב, ויכולת טובה שלו היא נכס לנבחרת ישראל. הוא רק צריך להוכיח, קודם כל לעצמו, שאת מה שיש לו לתת, אף חצי עונה חלשה לא יכולה לקחת ממנו.