שתי פרשיות גדולות מסעירות את המרחב התקשורתי הספורטיבי בתקופה האחרונה. האחת צמחה משורשים איזוריים ומשמעויותיה עולמיות. השניה עולמית, אבל יש בה השלכות גם על איזורנו. השניה גדולה יותר בכל קנה מידה, אבל קרבתה של הראשונה גורמת להסתרת זו המרוחקת. כמו עז משוטטת שחוצה את קו הקנה ומסתירה את הטנק השועט מאחוריה. כך המקרה עם סאגת בית"ר והצ'צ'נים, שמילאה בקרבתה ובעוצמתה את כל החלל עד שלפרשת השחיתות הגדולה ביותר שידע הכדורגל העולמי לא נותר מקום. לא על עמודי הבית של האתרים, לא בדפי העיתונים, לא בתודעה העמוסה שלנו.
השמועות התחלפו לטענות, שהפכו להאשמות והתמצו בשבוע שעבר לידי תחקיר מפורט בן 20 עמודים. המגזין היוקרתי "פראנס פוטבול" פירסם גיליון מיוחד תחת הכותרת הנוקבת "קטארגייט". שנתיים אחרי שבתקשורת האנגלית הטיחו האשמות בפיפ"א ובהליכי קבלת ההחלטות במסגרתה, הניף מגזין צרפתי אצבע מאשימה: "כך קטאר קנתה את אירוח גביע העולם 2022".
המציאות, כך על פי אותו תחקיר, פרועה מכל דימיון. לא כי טענות על שחיתות בפיפ"א הן חדשות, אלא משום המעורבות הנרחבת לכאורה של מנהיגי מדינות, חברות מסחריות מוכרות ואישים שעד כה שמרו על תדמית נקיה. דווקא במקומות שנדמו לנו כאיים של טוהר כפיים התגלתה זוהמה שמכלה כל גרגר של אמון בחופיהם. כמעט נגוז לגמרי כל שביב של תקווה שעדיין יש בסיס יציב של תמימות ועשייה חפה מסיאוב מסביב לכדור. בינתיים רק כמעט, כי החקירה בעיצומה.
הפרשה החלה בפיצוצים ראשוניים מבוקרים, יחסית. ב-2 בדצמבר 2010 הוכרז בסיום ישיבת הוועד הפועל של פיפ"א כי רוסיה תארח את גביע העולם ב-2018 והאירוע יגיע לקטאר ארבע שנים מאוחר יותר. במדינות שהפסידו באותן בחירות, ובעיקר באנגליה, צצו מיד האשמות על אי סדרים. בפרסומים מהממלכה נטען כי לפחות שני בעלי זכות הצבעה נתנו את קולם למנצחות תמורת שוחד, פיצוץ שהוביל להדיפתם מפיפ"א של שניים מהבכירים ביותר בארגון – נשיא הפדרציה האסייתית (AFC) מוחמד בן חמאם הקטארי וסגן הנשיא ג'ק וורנר, נשיאה הטרינידדי של פדרציית צפון-מרכז אמריקה (CONCACAF). אחד הממצאים החמורים ביותר באותו פרסום של "סאנדיי טיימס" היה הודעת מייל שנשלחה מוורנר למזכ"ל פיפ"א ז'רום ואלקה בזו הלשון: "לא ממש הבנתי למה MBH (מוחמד בן חמאם) רץ לנשיאות – אם הוא באמת חשב שיש לו סיכוי או שזו רק דרך קיצונית להביע עד כמה הוא כבר לא אוהב את JSB (נשיא פיפ"א, יוזף "ספ" בלאטר). אולי הוא חשב שהם יכולים לקנות את פיפ"א כמו שקנו את WC (גביע העולם)".
זה היה כנראה רק קצה הקרחון. שני חברי ועד שהעניקו לכאורה את קולם להצעה הקטארית תמורת 1.5 מיליון דולרים כל אחד היו עיסא הייאטו וז'אק אנומה מהפדרציה האפריקאית (CAF). הקשר, על פי ההאשמות, נוצר לאחר שקטאר מימנה בעצמה כנס רב פאר והדר של ראשי הכדורגל ביבשת השחורה בעלות של 1.25 מיליון דולרים. מארגן האירוע שנשכר בממון רב היה בנו של איימוס אדאמו הניגרי, חבר ועד נוסף שפרש מפיפ"א עוד לפני שנפתחה חקירה בעניינו. אלא שתחקיר "פראנס פוטבול" חושף כי השחיתות היא לא מנת חלקן של אפריקה ומרכז אמריקה בלבד. רחוק מכך. אולי קרוב לכל מקום אחר.
מלבד האשמות בדבר הצעות לתמיכה שהוגשו לחוליו גרונדונה ולריקרדו טיישיירה, נשיא ההתאחדות הארגנטינאית הנצחי ונשיא ההתאחדות הברזילאית לשעבר, נטען כי קרן "אספייר" הקטארית, שאת פרסומיה מכיר כל צופה ערוץ "יורוספורט", הבטיחה להשקיע מיליוני דולרים בכל מדינה הקשורה לחבר ועד מסוים. בנוסף, הסכימה הנסיכות המזרח-תיכונית לממן משחק ידידות על אדמתה בהשתתפות נבחרת ספרד במטרה "להשתיק" את נשיא ההתאחדות הספרדית אנחל מריה וייאר, שקיבל הבטחה לחילופי קולות בניסיונו לארח את מונדיאל 2018. מאחר שרוסיה זכתה, הקטארים ניסו לפייסו בהזרמת כמעט 4 מיליון דולרים לקופתו המידלדלת. וזה קצה קצהה של המעורבות האירופאית, על פי "פראנס פוטבול".
ב-23 בנובמבר 2010, קצת יותר משבוע לפני הכינוס המכריע של הוועד הפועל, נועדו לארוחת צהריים בארמון האליזה שבפאריס נשיא צרפת דאז ניקולה סרקוזי, נשיא אופ"א מישל פלאטיני, יורש העצר הקטארי שייח' תמים בן חמד א-ת'אני וסבסטיין באזין, נציג של קרן ההשקעות שהחזיקה בזמנו בשליטה בפאריס סן ז'רמן. על פי התחקיר, ביקש הנשיא סרקוזי, אוהד פ.ס.ז' אדוק, מפלאטיני לתמוך בהצעה הקטארית בגלל "סיבות גיאו-פוליטיות". המשמעות הייתה ברורה גם בלי סיכום מפורש – נשיא אופ"א יטיל את כובד משקלו לטובת הנסיכות, שתגמול בתורה בהשקעה בפרויקטים צרפתיים. ועל הדרך, גם במועדון האהוב על הנשיא, שכבר החל בשיתוף הפעולה עוד במהלך כהונתו כשר הפנים. במבט לאחור, זה בדיוק מה שקרה.
מישל פלאטיני, שעד לשבוע ההצבעה נחשב תומך אדוק של ההצעה האנגלית, דאג להצביע לטובת העמיתים מדוחא ואנגליה עפה כבר אחרי הסיבוב הראשון. הוועדה המארגנת של הקטארים השקיעה מעל השולחן יותר מ-33 מיליון יורו רק בשלב ההצעה, שכרה דמויות כזינדין זידאן ופפ גווארדיולה כשגריריה וגמלה בגדול לצרפתים על תמיכתם. לורן פלאטיני, משפטן בן 33 והבן של, הפך ליועץ בשכר לחברת "קטאר השקעות ספורט" בהרפתקאותיה האירופאיות. במהלך 2011 רכשה קרן ההשקעות של ממשלת קטאר 70 אחוזים מפ.ס.ז' ובמהלך בזק הפכה את המועדון הפאריסאי לאחד המצליחים, הנוצצים והמעניינים בעולם. "הבנק הלאומי של קטאר" (QNB) הפך לספונסר תמורת 100 מיליון יורו לשנה ובכך רכש גם את הזכות לשנות את שמו של איצטדיון פארק דה פּראנס המיתולוגי. פתאום לעיר האורות יש מוקד משיכה ספורטיבי, פתאום הנשיא מרוצה. אבל זה, תתפלאו לשמוע, רק הכסף הקטן.
קטאר מעורבת גם במירוץ הסוסים היוקרתי בצרפת המפגיש בין שועי עולם, במתן חסות למועדוני פאר כמו ברצלונה, בהשפעה תקשורתית רחבה באמצעות רשת "אל גז'ירה" ובתרומות פומביות לפלסטינים, המשמשים גם את דוחא כשטיח אדום עליו דורכים בדרך לתהילה יח"צנית. אלא ששיתוף הפעולה עם ארמון האליזה נרחב בהרבה. עוד לפני הבחירות האחרונות בצרפת דובר עם סרקוזי על שיתוף פעולה כלכלי נרחב. כדי לא להציג זאת כעניין פוליטי אישי, נדחתה התכנית בכמה חודשים. "אנחנו בודקים אפשרות להשקיע 10 מיליארד יורו במיזמים צרפתיים ובשיתופי פעולה במדינות צד שלישי", גילה מוחמד ג'האם אל-קווארי, שגריר קטאר בפאריס. לאחרונה אישר הנשיא הנבחר פרנסואה הולנד תכנית חדשה, במסגרתה ישקיעו הקטארים מיליונים רבים בפיתוח הפרברים ושכונות העוני בצרפת, מעוזים של אוכלוסיה מוסלמית נרחבת. בימין הקיצוני מיהרו לתקוף שזהו ניסיון ליצירת קיני אסלאם קיצוני על אדמת אירופה, מדוחא נמסר בתגובה: "אין להם שום הוכחה שאנחנו רוצים להתערב באופן פוליטי". וגם זה לא הכל.
קטאר הזרימה מעל 6 מיליארד יורו ורכשה נתחים עסיסיים בשמונה מהחברות הגדולות ביותר בצרפת, תאגידים שפעילותם כלל עולמית כמו "ואוליה", "וינצ'י", "טוטאל אויל", "לואי ויטון מואה הנסי", "סואץ אינוויירמנט" וקבוצת התקשורת "לגארדר". גם בנק קטאר החל לפעול בגלוי במדינה האירופאית והאמיר זוכה לפטור חלקי ממס על אחזקותיו המקומיות, זאת בזכות חוק שהועבר עוד ב-2009 במטרה "להקטין את התלות של קטאר בארצות הברית". ואם זה לא מספיק, "הבנק האסלאמי של קטאר" (QIB) קיבל אישור להיכנס לשוק ולהציע לאזרחי הרפובליקה מוצרים "כשרים" על פי דרישות השריעה, ההלכה האסלאמית. בחזרה לספורט, הקטארים אף הקימו דרך "אל ג'זירה" ערוץ ספורט צרפתי חדש ודאגו לרכוש את כל זכויות השידור של הכדורגל הצרפתי עד 2016 תמורת 300 מיליון יורו, ובכך החלישו את "קאנאל פלוס", ערוץ שהנשיא לשעבר סרקוזי לא בדיוק חיבב. "אנחנו לא מדינה עם שאיפות פוליטיות גדולות, אנחנו לא רוצים תפקיד פוליטי בתוך צרפת", היתמם ראש ממשלת קטאר, שייח' חמד בן ג'סים א-ת'אני, וגילה: "חוץ מזה, אנחנו לא עושים אף צעד בלי תיאום עם הצד הצרפתי".
"להגיד שהבחירה שלי נעשתה בגלל סיכום בין ממשלת צרפת לקטאר זו ספקולציה פרועה... פשוט שקרים", התגונן נשיא אופ"א פלאטיני, שנחשב למועמד הבכיר ביותר לרשת את בלאטר בראש פיפ"א. "אני לא פוסל לנקוט באמצעים משפטיים נגד מי שמטיל ספק ביושר הבחירה שלי". ניקולה סרקוזי, שאחרי הבחירה ההיא בקטאר הביע תמיכה גלויה, בינתיים לא מגיב להאשמות החדשות. ומה אומרים בדוחא? "תמיד טענו שנשתף פעולה עם כל חקירה, אם יהיו ראיות אמינות ועובדות ולא רק האשמות חסרות בסיס", הצהיר דובר הוועדה המארגנת של קטאר 2022. "ובכל מקרה, ראיות כאלה לא צצו כי קיבלנו את זכויות האירוח בהליך הוגן".
השאלה מתבקשת, אז מה האינטרס שלהם? "קטאר שופכת מיליארדי דולרים ברחבי העולם כדי ליצור קשרים פוליטיים ובמטרה להדביק מסיכה חייכנית על פני המציאות המכוערת של כלכלה הבנויה על עבדות מודרנית", טוענת מזכ"לית קונפדרציית הסחר הבינ"ל, האוסטרלית שייראן ברוו, בתגובה לידיעות כי 80 אחוזים מאוכלוסיית הנסיכות מורכבת עובדים זרים. "גם אם פיפ"א תטהר את האוויר משחיתות, צחנת הניצול של מאות אלפי מהגרי עבודה תישאר. פיפ"א צריכה לפתוח מחדש את הליך הבחירה לאירוח גביע העולם ב-2022 כדי להציל את המוניטין שלה ולהעביר מסר ברור שזה לא יכול להמשיך".
ועדת האתיקה של פיפ"א, גוף שאמור להיות עצמאי לחלוטין מהשפעות חיצוניות, מונתה השבוע לחקור את הפרשה. האם גם הבחירה במארחת תבוטל? אולי, אבל אז יעלו גם שאלות לא מעטות בנוגע לרוסיה 2018. במקרה הזה הזמן קצר יותר, המשמעויות הפוליטיות כבדות יותר וקופת השרצים עלולה להיות ארסית בהרבה. פיפ"א ואירופה, כך עלול להתברר, יודעות להיות צדקניות עד גבול מסוים.