שוטה הנבואה: התחזית של אבי מלר לליגת האלופות

אחרי עונה שהוכיחה שכל ההנחות המוקדמות בליגת האלופות בטלות, מלר החליט לקחת סיכון ודירג את כל 32 הקבוצות בשלב הבתים. מהמועמדות לכתר ועד "העיקר ההשתתפות"

אבי מלר
אבי מלר  17.09.19 - 16:00
תחילת כתבה

מי שחשב שגמר האלופות  יהיה בין ליברפול לטוטנהאם 2019 – שיקום.

מי שסבר שטוטנהאם תהיה סגנית אלופת אירופה – שיקום.

מי שניבא שאייאקס תהיה במרחק עשרים שניות מהגמר, בעצם מי שניבא שהיא תגיע לחצי הגמר  - שיקום.

מי שחזה שאף אחת מתוך ריאל, באיירן, יובה, מנצ'סטר סיטי – לא תהיה בין ארבע האחרונות – שיקום.

מי מכם שקם – בוודאי הימר גם על אליפות הפרמיירליג של לסטר סיטי 2016 ועל ה-1:7 של גרמניה על ברזיל בחצי גמר המונדיאל בריו דה ז'ניירו 2014. מי שקם – אני מבקש להכיר אותו. האמת, אני רוצה להיצמד אליו כל הדרך לבנק.

הניחוש שלי בתחילת ספטמבר אשתקד היה גמר אלופות בין מנצ'סטר סיטי לברצלונה, עם ניצחון לאנגלים. זה גם ההימור שלי השנה. מי יודע, אולי אם אתמיד בתחזית הזו, יום אחד היא תתממש. כלומר, יום אחד הסיטיזנס חייבים לכבוש את הפסגה האירופית, לא? הרי מדובר זה זמן מה בקבוצת הכדורגל הטובה בתבל. מתישהו היא בוודאי תצליח לדלג על כל המהמורות שמציע טורניר הנוקאאוט המפרך ביותר בעולם, ולהביא את הסחורה האולטימטיבית.

לגבי ברצלונה אני כבר לא כל כך משוכנע. עדיין מדובר אמנם בצוות שביום בהיר של ליאו מסי יכול להשאיר אבק לכל המתחרים באשר הם, אבל העונה החולפת של הבלאוגראנה שכללה כשלונות בוטים בגביע המלך ובאנפילד, ושלל השינויים סביב הפנומן הארגנטיני – אלו שנחתו בקמפ נואו ואלו שלא – יוצרים תחושה של חוסר יציבות וסימני שאלה סביב תעלומת ה"איזו ברסה תצא הפעם מחדרי ההלבשה".

העונה החולפת בצ'מפיונס ליג הוכיחה שכל ההנחות המוקדמות בטלות. שהמומחיות המדופלמת ביותר של הטורניר הזה היא טריפת קלפים. שכל אינדיקציה ראשונית היא בסיס לשינויים. שכל ניתוח מלומד על בסיס סדר כוחות, יכולות, מסורת, ניסיון וכישרון, לא שווה את גבעול הדשא שעליו דורך השחקן. לכן אסור ליפול למלכודות ולהתייחס לדירוג האשראי כאל משהו קובע. אחרי העונה האחרונה, התנערה ליגת האלופות סופית מכל דבר שהוא לכאורה קדוש.

האם זה אומר שבמאי 2020 תוכתר אלופת אירופה חדשה לחלוטין – הראשונה מאז צ'לסי 2012? האם לייפציג, נאפולי, זניט – לדוגמה – מסוגלות לעשות טוטנהאם? האינסטינקט שהדריך אותנו לשלול בתוקף את האפשרויות הללו, עשה סוג של U TURN. התשובה הנכונה היא "כנראה שלא, אבל יכול להיות". זוהי תפנית בעלילה שהופכת את הציפייה לליגת האלופות לדרוכה ומבטיחה שבעתיים.

איזו תרומה מוחשית יכולים איפוא בכל זאת שוטי נבואה כמוני לתרום לעונה הבאה עלינו לטובה? אולי לעשות את מה שאופ"א ופיפ"א עושות מאז ומעולם – לשבץ את 32 המתחרות לפי דרגים. במקרה שלפנינו מספר הקבוצות בכל דרג לא זהה, אבל הנה זה בא:

דרג 1 – המועמדות לכתר
מנצ'סטר סיטי, יובנטוס, באיירן מינכן, ברצלונה, ליברפול (עם כוכבית* - שלוש פעמים ברצף בגמר כאשר אליפות הליגה בראש מעייניה? לא סביר בעליל), פאריס סן ז'רמן, ריאל מדריד (רק אם אדן הזאר ישתלב כהלכה).

דרג 2 – התרנגולות (חולמות לעשות תרנגולים)
אייאקס, בורוסיה דורטמונד, נאפולי, אתלטיקו מדריד, אינטר, צ'לסי. אה, וגם טוטנהאם.

דרג 3 - המסוגלות (לטרוף פה ושם אריות)
רד בול לייפציג, לברקוזן, זניט סט. פטרסבורג, ולנסיה, שחטאר, בנפיקה, גלטאסראיי, ליון, אולימפיאקוס.

דרג 4 – העיקר ההשתתפות
אטלנטה, ברוז', הכוכב האדום בלגרד, דינמו זאגרב, גנק, לוקומוטיב מוסקבה, ליל, רד בול זלצבורג, סלביה פראג.

להתראות בשמחות אירופיות ואחרות. תבלו

הדפס