$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

קול העם: ההרכב האידיאלי של ריאל וליברפול

שבעה מריאל, ארבעה מליברפול, וגם: הספסל העמוק, המאמן שעושה את ההבדל ומי הקבוצה הווינרית יותר מהשתיים. רגע לפני הגמר הגדול, הבחירות שלכם ל-11 הכי טובים

אברהם בן עמי ואבירן גרין  28.05.22 - 18:32

זהו זה. עונת 2021/22 תסתיים לה הערב (שבת, 22:00, 5SPORT) עם המשחק הגדול ביותר שיש לכדורגל האירופי להציע, בין שתי יריבות ותיקות, על התואר הנכסף מכולם. מן העבר האחד, ליברפול, אלופת אירופה שש פעמים ומי שנחשבת לאחת הקבוצות הטובות ביבשת כיום אם לא הטובה שבהן. מן העבר השני, ריאל מדריד, עם 13 גביעים מאחוריה, היסטוריה ארוכה ודרך מטורפת שעברה כדי להגיע למעמד. במהלך השבוע בחרתם את ההרכב המשולב של שתי הענקיות, את המאמן ומי יותר ווינרית וכעת התוצאות:

שוער: טיבו קורטואה - את השערים של כרים בנזמה, ויניסיוס ורודריגו נגד פ.ס.ז', צ'לסי ומנצ'סטר סיטי כולם זוכרים היטב, אך כנראה שכל זה לא היה קורה אם לא אותה דקה 62 בפריז, שבה הענק הבלגי הדף את הפנדל של הבלגי, ולדעת רבים שינה את כל העונה האירופית של לוס בלאנקוס, רגע שפשוט מספר את הסיפור של מה שקורטואה הפך להיות בריאל מדריד הנוכחית. שלא רק שכמעט שלא טועה עם אינסטינקטים חדים במיוחד, עם ידיים ורגליים שמגיעות כמעט לכל כדור, ועוזרות לא לספק בכל משחק לפחות הצלה אחת שמונעת שער בטוח. השוער שהתקבל בחשדנות כשהגיע ב-2018 הפך לקונצנזוס בסנטיאגו ברנבאו ברמה שאליה מעטים זכו להגיע. אחרי שבגמר האלופות היחיד בקריירה שלו ב-2014 הוא ראה את ריאל מדריד חוגגת על חשבונו, הפעם הוא חוזר למעמד כאחד השחקנים החשובים שלה במטרה לזכות בפעם הראשונה בקריירה בגביע עם האוזניים הגדולות, ולסיים שנה כקונצנזוס בכדורגל העולמי.

מגן ימני: טרנט אלכסנדר ארנולד - אפשר לקרוא לו המגן הימני הטוב בעולם כיום, אבל זה לא ממש יתפוס את כל המהות של מה ש-TAA יודע לעשות. משחק על הקו, נכנס לאמצע ויוצר מצבים. המון מצבים. שגם הופכים לבישולים. בשלוש מארבע העונות האחרונות יש לאלכסנדר ארנולד מספר בישולים דו ספרתי, הוא שבר את שיא הבישולים לשחקן הגנה בפרמייר ליג והשתפר מאוד גם מבחינה הגנתית. אה כן, והוא גם זכה כבר בכל תואר אפשרי עם ליברפול (טוב, חוץ ממגן הקהילה) בגיל 23 בלבד.

בלם ימני: אדר מיליטאו - ב-2019, בזמן שהקבוצות הגדולות באירופה רדפו אחרי מתייס דה ליכט, ריאל מדריד בחרה להתמקד בכלל בברזילאי המוכשר של פורטו, ונכון להיום אין ספק שהיא עשתה את ההחלטה הנכונה. נכון שכמו רבים וטובים לפניו, תחילת הדרך של הבלם בספרד לא הייתה פשוטה, עם השפלה מול מנור סולומון והתדרדרות למעמד הבלם הרביעי בהיררכיה. אלא שמיליטאו לא נשבר, וגרף השיפור שהתחיל במשחקים מול ליברפול וצ'לסי בליגת האלופות בעונה שעברה הפך השנה לבולט במיוחד, והציב אותו כאחד הבלמים הטובים העונה בליגה הספרדית. הוא נלחם ללא פשרות על כל כדור, מהיר ואתלטי, כך שגם אם הוא עדיין מבצע טעויות של חוסר ניסיון, היתרונות הפיזיים שלו עוזרים לו לתקן אותן. האם זה יספיק מול אחת ההתקפות הטובות בעולם?

בלם שמאלי: וירג'יל ואן דייק - בינואר 2018 נמכר פיליפה קוטיניו לברצלונה בעבור כ-160 מיליון יורו והכסף הזה הושקע בכדי לצרף את הבלם העוצמתי של סאות'המפטון בעבור סכום שיא בזמנו לשחקן הגנה. רבים הרימו גבה, היו בטוחים שמדובר בשחקן בינוני שיכשל כישלון חרוץ, אבל סימני הקריאה הגיעו מהר וכיום, ארבע שנים וחצי אחרי, אפשר להגיד בביטחון שהוא הבלם הטוב בעולם כיום. המנהיג של ליברפול בחלק האחורי, הסלע האיתן, כזה שצריך להקיא דם כדי רק לעבור אותו בדריבל ושחקן ששינה את ליברפול מהקצה אל הקצה, הפך הגנה מחוררות לנקודת חוזקה של קבוצת על, זכה להניף כמה תארים וגם כמעט הצליח להפוך לשחקן ההגנה הראשון לזכות בכדור הזהב מאז פאביו קנבארו ב-2006. זכייה בצ'מפיונס עשויה לקרב אותו שוב לאחד.

מגן שמאלי: אנדי רוברטסון - אם יש משהו שאפיין את ליברפול של יורגן קלופ עד לאחרונה, זה למצוא שחקנים שאף אחד לא חשב עליהם כפוטנציאל ולהוציא מהם את המיטב. רוברטסון הוא ללא ספק כזה. המגן הסקוטי הגיע מהאל שירדה בבושת פנים לצ'מפיונשיפ ואת המקום בהרכב קיבל רק בגלל פציעה של אלברטו מורנו. קיבל ב-2017, ולא איבד עד עצם היום הזה. מעבר ליכולות ההגנתיות שלו, רובו הוא אחד הכלים ההתקפיים החשובים של יורגן קלופ, הטרנט של אגף שמאל, שחקן שרץ ורץ ולא מתעייף. העונה הוא כבר עם 15 בישולים, עונה שלישית מארבע בדו ספרתי.

קשר אחורי: קאסמירו - אם לוקה מודריץ' וטוני קרוס אחראים בעיקר לפן האומנותי וההנדסי במשחק, הטנק הברזילאי הוא העוגן ההגנתי בשלישיית הקישור, שהיא ההגדרה המילונית ל"שלם הגדול מסך חלקיו". רוצים להתקדם לשער? קודם תצטרכו לעבור דרכו. פגעתם באחד החברים שלו במגרש? תהיו בטוחים שהברזילאי ממש לא הולך להישאר חייב, אז על אחריותכם המלאה (תשאלו את ג'יימס מילנר). ולצד הלחימה במרכז המגרש, הברזילאי גם יודע להצטרף להתקפה, ואת העונה שעברה הוא אפילו סיים כסגן מלך השערים של הקבוצה אחרי כרים בנזמה.

קשר: טוני קרוס - כנראה שאם משרד פרסום היה צריך לייצר פרזנטור לכדורגל הגרמני, הוא לא היה מצליח להמציא אחד מוצלח יותר מטוני קרוס. הבלונד, נעלי 11PRO הלבנות שאדידס ממשיכה לייצר רק בשבילו,  פאנצ'ים של מילה אחת בטוויטר, היכולת להיות המטרונום שמכתיב את הקצב של ריאל מדריד, וגם למצוא שחקן בכל חלק במגרש. ואם בכל זאת תצליחו לראות אותו מסיים משחק עם פחות מ-90% דיוק במסירות, כנראה שקרה משהו באמת חריג. בשביל קרוס, הכדורגל הוא עוד מדע מדויק, והוא מהנדס מיומן של המשחק שהצליח לזכות ארבע פעמים בליגת האלופות ובגביע עולם אחד, ותהיו בטוחים שיש לו מקום על המדף לעוד גביע אחד.

קשר: לוקה מודריץ' - מה עוד אפשר לכתוב על הגאון הקרוטי שעוד לא נכתב? אם קרוס הוא המהנדס עם הסרגל, מודריץ' הוא האמן עם המכחול, וגם כשהוא מתקרב לגיל 37, לריאל מדריד פשוט אין לו תחליף. האיש והפאלש הוא החבילה השלמה הקישור, עם חילוצים, מסירות אומן, משחק לחץ משובח, קריאת משחק של פעם בדור, ועל הדרך מצליח להיות גם אחד השחקנים האהובים ביותר בחדר ההלבשה. כילד שחווה את מלחמות יוגוסלביה, מודריץ' יודע שלהרים ידיים זאת פשוט לא אופציה, גישה שהוא מביא איתו גם למגרש, בין היתר עם תצוגת התכלית שלו בגומלין נגד פ.ס.ז', והבישול הבלתי נשכח לרודריגו, שכפה הארכה מול צ'לסי.קרלו אנצ'לוטי וזינדין זידאן לפניו, העדיפו לא פעם להשאיר את הקרואטי בשארית כוחותיו במגרש, רק כדישהקבוצה לא תצטרך לשחק בלעדיו, והאמת? קשה להאשים אותם. אפילו ב"מארקה", עיתון שבו נבחר לפני עשור לרכש הגרוע של השנה בליגה הספרדית, ידעו לכפר על הטעות והעניקו לו בשבוע החולף את התואר "אגדה" ששמור לגדולים ביותר.

אגף ימין: מוחמד סלאח - תאהבו אותו, תשנאו אותו - סלאח הוא ללא ספק אחד השחקנים הטובים בעולם כיום אם לא הטוב שבהם. נכון, בתקופה האחרונה הוא סובל מירידה חדה ביכולת שלו והוא לא עצמו אחרי ההפסד בגמר אליפות אפריקה עם מצרים וההפסד בפלייאוף העלייה למונדיאל, אבל אין דרך טובה להשכיח זאת מהנפה של הגביע עם האוזניים הגדולות. קראו לו פלא של עונה אחת, אז מפה לשם הוא סוגר עונה חמישית ברציפות עם 20 שערים ומעלה ועונה שנייה ברציפות עם 30 שערים ומעלה. העונה, הוא שדרג את המשחק שלו והפך גם ליוצר מצבים מעולה. הפעם אין את סרחיו ראמוס שימנע ממנו לעשות חיים קשים לריאל.

אגף שמאל: ויניסיוס ג'וניור - קשה להיזכר מתי נראה כדורגלן שהציג קפיצת מדרגה גדולה כל כך תוך זמן קצר כל כך. הברזילאי שנחשב לנקודת התורפה ההתקפית של הבלאנקוס, עד כדי כך שבנזמה נצפה מבקש לא למסור לו (כי "הוא משחק נגדנו"), הפך העונה לשותף המושלם הצרפתי, בצמד הקטלני ביותר בליגה הספרדית ואולי באירופה כולה. אל הדריבל והמהירות המסחררות הצטרפו קבלת החלטות וסיומת משופרות. עם 21 שערים ו-20 בישולים בכל המסגרות, ויני יותר מהכפיל את המספרים משלוש העונות הקודמות שלו יחד (14 ו-23). בעונה שעברה, ביכולת הרבה פחות טובה, הוא התעלל בהגנת ליברפול עם צמד. האם הפעם היא תצליח לעצור אותו?

חלוץ: כרים בנזמה - בפעם האחרונה שריאל מדריד פגשה את ליברפול בגמר ליגת האלופות, הצרפתי אומנם התעלל בלוריס קריוס וכבש את השער הראשון, אך הגיע במעמד שונה לחלוטין באחת מעונותיו החלשות בקריירה, שבה כבש חמישה שערי ליגה בלבד. מאז, כריסטיאנו רונאלדו הספיק לעזוב והחלוץ שמכנה את עצמו "נואבה" (תשע) הפך למניה הבטוחה ביותר (ולעיתים גם היחידה) בהתקפה הלבנה, כמי שיוצר התקפות לא פחות ממה שהוא מסיים אותן. העונה הנוכחית היא הטובה ביותר בקריירה של בנזמה, והוא מגיע לפריז כמלך השערים של הליגה הספרדית (27) וליגת האלופות (15). ניצחון ינצח גם בגמר החמישי שלו, נראה ששום דבר כבר לא יוכל למנוע ממנו כדור זהב ראשון בקריירה.

המאמן: יורגן קלופ - הוא הפך את האוהדים מספקנים, למאמינים, לאלופים אחרי 30 שנה, למחזיקי ליגת האלופות, הגביע האנגלי, גביע הליגה, הסופר קאפ האירופי ואליפות העולם למועדונים. יורגן קלופ הוא ליברפול וליברפול הפכה בשבע השנים האחרונות להיות יורגן קלופ. הגרמני בנה קבוצה מנצחת, אלופה, שלב אחר שלב, רכש נקודתי אחר רכש נקודתי וההצלחה של הרדס היא קודם כל רשומה על שמו.

נסו להסתכל אחורה ולהיזכר מה חשבתם על כל שחקן שהגיע לליברפול. האם האמנתם שמוחמד סלאח שנרכש מרומא ישלוט בכדורגל האירופי? ומה עם אנדי רוברטסון, וירג'יל ואן דייק וטרנט אלכסנדר ארנולד? קלופ לקח את שיטת הגגנפרסינג בעזרתה עשה את שמו בדורטמונד, הוסיף לה שלל רבדים ובחר בקפידה שחקנים שיוכלו לבצע את תוכנית המשחק שלו הלכה למעשה. הוא זכה כבר בכל תואר אפשרי כמנג'ר הרדס, הגיע איתם שלוש פעמים בחמש שנים לגמר ליגת האלופות ועם או בלי הגביע השני, עדיין יהיה אחד המאמנים הגדולים שהיו בכדורגל העולמי.

הספסל: ליברפול - אם בעונות הקודמות של קלופ לליברפול היה הרכב ראשון חזק עם אלטרנטיבות דלות, בעונה הנוכחית זה נראה אחרת לגמרי ועומק הסגל יוצא דופן. כל כך יוצא דופן שהגרמני הרשה לעצמו לעשות רוטציה נרחבת מול סאות'המפטון ועדיין ניצח 1:2. העונה שעברה המזעזעת ומלאת הפציעות כבר מזמן נשכחה ולכל שחקן בהרכב יש מחליף ראוי למקרה ש.

אז בואו נצלול לעומק הספסל. השוער המחליף: קוויבן קלהר, שכבר הספיק להיות גיבור אחד התארים של ליברפול העונה - גביע הליגה. בהגנה יש את ג'ו גומז, שהפך לגיבוי מצוין ל-TAA, הסקאוזר היווני קוסטס צימיקאס שקיבל יותר קרדיט העונה מקלופ ובישל כבר שש פעמים. גולת הכותרת בחלק האחורי: איברהימה קונאטה, שהגיע בתור פרוספקט לעתיד וכבר עכשיו מאיים על מקומו של ג'ואל מאטיפ במרכז ההגנה לצד וירג'יל ואן דייק.

ממשיכים. בקישור יש ג'יימס מילנר הבלתי נגמר, נאבי קייטה שידע כמה רגעים ושערים יפים העונה, קרטיס ג'ונס והארווי אליוט שאמורים להוביל בעתיד ועזרו גם בהווה. וההתקפה - סוף סוף עמוסה באיכות: רוברטו פירמינו שעד לאחרונה היה חלק מהשלישייה ההתקפית שקרעה את אירופה, ודיבוק אוריגי, שהפך לשם נרדף לסופר סאב וכזה שמתווכחים עליו אם הוא נחשב אגדת ליברפול. מעל כולם, כמובן, נמצא דיוגו ז'וטה, שמצחיק לא לשים אותו בהרכב לאור העובדה שכבש 21 שערים העונה, אבל זה בדיוק מה שמעיד על הכוח שיש לליברפול מודל 2021/22. יש על מי לסמוך.

הווינרית: ריאל מדריד - כנראה שאין מועדון שמזוהה יותר עם המפעל הבכיר ביבשת, וזה לא ממש מפתיע. ריאל מדריד שיאנית הזכיות בהיסטוריה, במתכונת הנוכחית של המפעל, במאה הנוכחית, בעשור האחרון או בכל קטגוריה שרק תבחרו. היא ניצחה בשבעה גמרים מאז 1981, מה שאומר שסטטיסטית, אם אתם בחיים, סיכוי טוב שמעולם לא ראיתם אותה מפסידה בגמר. אז מה הפלא שהאוהדים בברנבאו שרים בכל משחק "אנחנו המלכים של אירופה?".

עבור תשעה שחקנים זה יהיה הגמר החמישי בקריירה, ויותר משני שליש מהסגל כבר חוו לפחות גמר צ'מפיונס אחד בחייהם, במעמד כזה או אחר, ועם ניסיון כזה פשוט אי אפשר להתחרות, ואין ספק שזה מה שדחף אתה קבוצה העונה כשחוותה דברים שלא כל קבוצה יכולה לשרוד. זה התחיל בהפסד המפתיע לשריף טירספול, המשיך בטעות הביזארית של אופ"א שהפכה הגרלה קלה מול בנפיקה ליסבון לצמד מפגשים מול פריז סן ז'רמן, ואת העלילה של מה שקרה בנוק אאוט, אל תתפלאו אם פלורנטינו פרס כבר מחר לנטפליקס.

פיגור כפול נגד פ.ס.ז' 29 דקות לסוף? אין בעיה, כרים בנזמה יבקיע שלושער תוך 17 דקות. צ'לסי כמעט עם מהפך בברנבאו? מודריץ' ימצא את רודריגו עם הפאלש בדרך להארכה. סיטי מובילה 3:5 ב-180 דקות? עוד חמש דקות זה כבר יהיה חמש חמש.

כי כדי לנצח את ריאל מדריד בליגת האלופות אתה חייב להרוג אותה, רצוי לוודא הריגה וגם זה לא תמיד יספיק מול הקבוצה שגם אם תוביל 0:1 עד הדקה ה-93, קרן אחת של מודריץ' לראמוס יכולה לשנות הכל. היא האנדרטייקר, היא עוף החול או כל דימוי אחר שרק תבחרו. היא הצליחה לרשום שלושה הפסדים בנוק אאוט, ובכל זאת להיות הקבוצה היחידה בהיסטוריה שמצליחה להגיע לגמר עם מאזן כזה. ובכל זאת, מישהו יכול להמר נגדה?