התקציר באדיבות "ספורט 1"
נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, שינה את מאזן הכוחות בכדורגל הישראלי ב-30 שנות בעלותו על המועדון. בזמן הזה לא רק המפה הספורטיבית השתנתה, אלא גם הכלכלית. קרית אליעזר לא היה מתקן שיכול לאזן מועדון ברמה התקציבית ומכירת שחקנים מובילים היתה הכרחית כדי להחזיר מעט מההשקעות הגדולות. זה קרה עם מכירתם של אייל ברקוביץ' וחיים רביבו, שהוציאו מגיורא שפיגל את המשפט "עונה פיננסית".
לאחר הקמפיין השני בליגת אלופות (2009) עם אלישע לוי, מכבי חיפה נפרדה ממרבית הסגל ויצאה לעשור של גלות עם חיפוש של זהות מחודשת. ואז, בשנת 2014 אצטדיון סמי עופר שינה את כללי המשחק. למרות כישלונות מקצועיים, הקהל לא איבד את אמונו והמשיך להצביע ברגליים. כאשר הקהל מגיע ללא תנאי, זוהי גם אחריות של הבעלים כלפיו ושחר גם התנהל כך.
על הנייר, הוא החתים שחקנים שוברי שוויון כמו רמי גרשון, אלירן עטר, איתי שכטר ואפילו יוסי בניון. אבל כלום לא עזר. מכבי חיפה דשדשה. לא איזון כלכלי ולא מקצועי. הכל הלך הפוך, אבל כשיענקל'ה הביט ביציעים, ההבנה היתה שהמשוואה הזו תשתנה, אם רק העסק ייתפס. היו שם כל המצרכים - אצטדיון, קהל, תנאים ורק ההצלחה המקצועית היתה חסרה. בסופו של דבר, הגיע ברק בכר, חיבר את המצרכים והוסיף שמרים כדי לנפח את מכבי חיפה לממדים אדירים, כאלה שהכדורגל הישראלי לא הכיר בזירה המקומית.
מכבי חיפה לא צריכה למכור בלם כמו בוגדן פלאניץ' ב-1.8 מיליון יורו ויכולה לוותר על 1.5 מיליון יורו עבור שחקנים כמו דולב חזיזה ומוחמד אבו פאני. הסיבה פשוטה: מכבי חיפה קונה כיום שחקנים בדיוק באותם סכומים (עלי מוחמד נרכש ב-1.6 מיליון דולר, דין דוד ב-1.1, ירדן שועה 1.5, פרנטזי פיירו 1.6 מיליון יורו ועוד).
אז מה עושים? משמרים. נכון, מועדון כדורגל הוא לא הוט או יס, אבל כדי שההצלחה תימשך צריך להשאיר את הטובים אצלך. שדרוג החבילה, תוספת לשכר ומועדוני דרג שני או שלישי באירופה לא יוכלו לקחת מחלון הראווה של הירוק כל מה שנראה להם בעין. שני מיליון יורו הכנסה ממכירה לא יחזירו 20 מיליון יורו אם האלופה תעפיל לליגת האלופות, גם לא מחצית מהסכום עם העפלה לליגה האירופית.
אגב, יענקל'ה שחר כבר מחזיק על השולחן דוגמא טובה. הוא קיבל לפני שנתיים הצעה מצסק"א מוסקבה על נטע לביא והשאיר את הקפטן שלו בקבוצה. זו החלטה ששווה אליפות, שלב בתים בקונפרנס ליג, אבל גם מסר לשאר השחקנים שהחלון פתוח, אבל רק בקומות הגבוהות. כלומר, אפשר לצאת למועדונים גדולים באירופה. אף אחד לא יסרב להצעה מספרד, גרמניה או אנגליה, אבל מכבי חיפה שווה בגודלה ואף מעבר לכך לקבוצות בבלגיה, יוון (חוץ מאולימפיאקוס), אוסטריה או ליגות שבעבר שחקנים היו ממהרים לברוח אליהם.
לא יקרה מצב שבו מלך שערי הקבוצה, אלון מזרחי, ילחץ על מעבר לליגה השנייה בצרפת. היום קורה בדיוק ההיפך. מלך שערים בקבוצה כמו גנגאן משתדרג ועובר למכבי חיפה. תשאלו את פרנטזי פיירו. זו משוואה מקצועית, אבל עם השלכות כלכליות גדולות. יענקל'ה שחר הוא הגב מאחורי כל זה, ויש לו כתפיים רחבות והשקעה שאין שנייה לה בכדורגל הישראלי. אז למה לא לרפד מעט את הסיפור? זו משוואה פשוטה ומשפחת שחר יודעת היטב את החשבון.