"כילד אתה תמיד חולם על רגעים כאלו כל הקריירה שלך והיום הגשמתי משהו כזה", סיפר קאי האברץ בהתרגשות רגע אחרי שכבש את שער הניצחון על ברנטפורד והעלה את ארסנל למקום הראשון בפרמיירליג. די מדהים לחשוב על כך, כי הגרמני היה זה שהבקיע את שער הניצחון בגמר ליגת האלופות מול מנצ'סטר סיטי במאי 2021, ובכל זאת מאז נאלץ לחכות כמעט שלוש שנים לרגע מזוקק אחר במשחק ליגה סטנדרטי כדי להרגיש שוב גיבור, אהוב ומוערך.
השער של האברץ באמירויות היה הרביעי ברציפות שלו בליגה ולצד זה גם רשם שני בישולים בששת המשחקים האחרונים. יותר מחצי שנה מאז חצה את הכביש מצ'לסי לארסנל, הוא גם מרגיש סוף סוף מקובל גם על ידי האוהדים. "אני ממש שמח על מה שקורה עם קאי", אמר עליו המנג'ר מיקל ארטטה, "אם מישהו היה אומר לי שאחרי חודשיים או שלושה כל האצטדיון היה שר את השיר של האברץ עם תשוקה וכימיה, הייתי מתקשה להאמין. אבל זה מה שקורה לאנשים טובים ושחקנים יוצאים מהכלל".
האהבה המחודשת שהאברץ זוכה לה מאוהדי ארסנל ממש לא מובנת מאליה. הרבה מאוד גבות הורמו כאשר בקיץ האחרון שילמה ארסנל 65 מיליון פאונד על שחקן נבחרת גרמניה, שאומנם הביא את גביע האלופות לצ'לסי במו רגלו, אך מעולם לא הפך למה שכולם ציפו ממנו בסטמפורד ברידג', לכוכב כדורגל. לכאורה, שחקן שיש בו הכל: בעיטה, נגיחה, מסירה וראית משחק נדירה, ועם זאת לרוב ממוקם באיזור שקצת תוקע אותו ואת הקבוצה שלו. כשהוא רע אז הוא נראה עצלן, כחוש ואיטי, וכשהוא הוא טוב נדמה שהוא בעצם סוס עבודה, חזק ומהיר.
ב-23 משחקיו הראשונים בפרמיירליג במדי ארסנל, הוא הבקיע רק 4 שערים ובישל אחד, ונע בין הספסל להרכב בין מספר 8 לחלוץ 9 המזויף. אחרי ההפסד וההדחה לליברפול בגביע, בגרדיאן כתבו עליו: "להאברץ היו 5 בעיטות מ-19 נגיעות בכדור במחצית הראשונה. אלה מספרים של קילר. אבל האברץ הוא לא קילר. הוא הכריש במלתעות רק בלי הלסת, אין לו את היכולת לנשוך כשצריך. יש לו אולי מעלות אחרות אבל לבקש ממני להיות משהו שהוא לא, פשוט לא עובד".
במהלך חודש ינואר הועברה ביקורת על מיקל ארטטה שלא הנחית חלוץ אמיתי בצפון לונדון. כאמור ארסנל סובלת העונה מהפציעות של גבריל ז'סוס והירידה החדה ביכולת שלו. אדי אנקטיה נחשב לאופצית ב', שכן הוא סקורר מטיבו, אך כזה שלא באמת תורם להנעת הכדור וסגנון המשחק השוטף של ארטטה. ולכן, התותחנים נותרו עם אופצית האברץ כחלוץ המזויף, ולפתע מגלה את היכולות שלו מחדש וכבר הבקיע 8 שערים בפרמייר ליג והוא סגן מלך שערי ארסנל העונה אחרי בוקאיו סאקה.
האברץ כבר לא ילד. הוא בן 24 עם רזומה עשיר של ארבע שנות פרמיירליג ואף המנג'רים שלו עדיין מנסים להבין איפה הכי טוב למקם אותו. כאשר הגרמני נשאל על העמדה שלו לאחרונה, אמר: "אני לא יודע כמה פעמים כבר עניתי על זה, אני פשוט שמח להיות על המגרש. אני לא שחקן של עמדה אחת. לפעמים אני משחק טוב, לפעמים רע, אבל אני אוהב את הקבוצה. אני אוהב לשחק כחלוץ מזויף, מספר 8 או מספר 10, איפה שישימו אותי. בגרמניה אפילו שיחקתי מגן שמאלי, אז הכל טוב".
יכול מאוד להיות שהכושר המצויין של האברץ הוא נגזרת של השיפור בקבוצה. ארסנל נראית מעולה במאז פתיחת 2024, מבקיעה בצרורות וכאמור, כבשה מחדש את פסגת הליגה. ויכול גם להיות שהאברץ מתחיל להבין את התפקיד שלו כחלוץ החירום ואת החברים שלו קצת יותר טוב עכשיו. הוא איום אווירי בלתי רגיל על השער וגם מסוגל להשתתף בהנעת הכדור ולהחזיק את אותו עם הגב לשער. היכולת שלו לראות מהלך אחד קדימה עוזרת לסאקה, גבריאל מרטינלי, דקלן רייס ומרטין אודגור להפעיל אותו בצורה נכונה, ולאתר את השטחים בהם הוא יכול להביא פרנסה.
עושה רושם ככול שעובר הזמן, החשדנות סביב האברץ (שעבר מיריבה שנואה כאמור) הולכת ופוחתת, והביקורות הופכות בשלב זה למחמאות. טום קאנטון מהמקומון "לונדון פוטבול" כתב השבוע: "המקרה של האברץ מוכיח שלא צריך למהר עם מסקנות. נכון, הביטחון וההופעות שלו היו על הרצפה בתחילת העונה, אבל עכשיו בכושר הנפלא שבו הוא נמצא לועג לכל המבקרים. בניגוד לשחקנים שעלו הרבה מאוד כסף, כמו ניקולאס פפה או אלכסנדר לקאזט, האברץ משפיע באופן עקבי על המשחק של ארסנל ומראה שהוא הבטחה אדירה".
ויש להאברץ דבר שאי אפשר לקחת ממנו. הוא אחד משני השחקנים היחידים בסגל של ארסנל שזכו בליגת האלופות (יחד עם ז'ורז'יניו). פרט לשניים, שעשו את זה עם צ'לסי, אפשר להזכיר גם את גבריל ז'סוס ואלכסנדר זינצ'נקו כמי שהתנסו בעבר בשלבים הגבוהים של המפעל. ארסנל, שנעדרה שבע שנים מליגת האלופות, בעלת סגל עמוס בכישרון, אבל גם בחוסר ניסיון משווע, כזה שאולי פגע בה בהפסד 1:0 בפורטו במשחק שמינית גמר הראשון. הנוכחות של האברץ במשחקים גדולים כאלה יכולה להיות קריטית, עם כל הכבוד לשערים מול ברנטפורד, שפילד יונייטד, ניוקאסל וברנלי.