יורוליג 2023/2024
קבוצה מש’ נצ’ הפסד הפרש
1 ריאל מדריד 27 22 5 214
2 ברצלונה 27 18 9 107
3 פנאתינייקוס 27 17 10 121
4 מונאקו 27 17 10 73
5 וירטוס בולוניה 27 17 10 -5
6 פנרבחצ`ה 27 16 11 49
7 אולימפיאקוס 26 15 11 76
8 באסקוניה 27 14 13 -15
9 מכבי תל אביב 27 14 13 -28
10 ולנסיה 27 13 14 0
11 פרטיזן בלגרד 27 13 14 -11
12 באיירן מינכן 27 12 15 -67
13 ארמאני מילאנו 27 11 16 13
14 ז`לגיריס קובנה 27 11 16 -27
15 אנדולו אפס 27 11 16 -85
16 הכוכב האדום בלגרד 27 10 17 23
17 וילרבאן 27 6 21 -198
18 אלבה ברלין 27 5 22 -265
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

קיבלה את המסר: החגיגה של מכבי תל אביב

אלבה ברלין היא קבוצת יורוליג רעה, אבל כזאת שבאה בדיוק בזמן לצהובים של עודד קטש. על המשימה ההגנתית שהושלמה בהצלחה, על המפגש של תמיר בלאט עם האקסית ועל המסר ששוגר כבר בתחילת המשחק. האוזמן מנתח ולא שוכח למחוא כפיים למדר על לילה שייזכר לעוד זמן רב

שי האוזמן
שי האוזמן  01.12.23 - 09:37

רע שיש אלבה. טוב שיש אלבה
בגארבז' טיים של עונת המשחקים 2022/23 השיגה אלבה ברלין 2 נצחונות רצופים שסגרו עוד עונת יורוליג עגומה עם 11 נצחונות שלמים ומקום 16. 11 נצחונות? מקום 16? יותר מדי טוב. מה שחייב שידוד מערכות רציני במערכת הלא תחרותית שהוקמה בבירת גרמניה. משכך, ישבו טובי המוחות על המדוכה כדי לפתור את הבעיה שנוצרה, והצליחו לבסוף למצוא דרך לייצר סגל שהוא אפילו פחות טוב מזה שסיים את העונה שלפני. התוצאה לפניכם.
 
הליגה השניה בטיבה בעולם היא אחלה ליגה שבעולם. ובתוכה חברה שהפכה קבועה, מבלי שהיא מחויבת לתקציב, תחרותיות או שאיפה לנצח. שזה רע לליגה. מצד שני, אל המשחק אמש התייצבה מכבי תל אביב כשהיא נואשת לאיזו אלבה כזאת שתימנע מלאתגר אותה. ובאין משחק ליגה מול יריבה שנגדה באים רק כדי להעביר את הזמן ולתגבר את מערך הבטחון העצמי של שחקני הספסל, טוב שיש אלבה ברלין, בטח ובטח בסגל הפצוע במיוחד שהיא מעמידה כרגע (בלי 3 מ-4 שחקניה המשמעותיים), כדי למנוע כל אופציה להפסד, מבוכה או קושי.
 
מאמנים, בטח ובטח מהדור הישן, נוהגים לדבר על איזשהו מהלך בתחילת משחק ככזה ששולח מסר. "תן לו פצצה"! "שלח לו מסר". כאלו דברים. ובכן, גם אלבה ברלין שלחה מסר כבר בראשית המשחק, כשהעמידה הגנה אזורית עם דגש על העמידה. בלי לנוע יותר מדי. בלי לנוע בכלל. והיי, הנה מכדרר לו הבולדווין הרביעי. והיי, הנה עומד לו ז'ק כהן מתחת לסל. והיי, חבר'ה, אל תדאגו, היום יהיה בסדר גמור.

שימו עין על מי שנשאר
כאמור, התייצבה אמש אלבה ברלין כשהיא נטולת שלושה משחקניה המרכזיים (בראון, תומאס ואולינדה). מי שנותר, בגדול, הוא יוהנאס תימאן, זה שקולע העונה הכי הרבה. שדווקא החל את המשחק בסל הכי קל שיש, מול השומר הכי לא מאיים שיש (ג'ייק כהן). ונכון, החשש המרכזי של הצהובים היה מהקליעה מבחוץ, ריבאונד התקפה ויכולת הריצה של הגרמנים. בפועל, ידעה הקבוצה של קטש שרצוי לוודא שאין בעיה עם מי שנשאר. עם תימאן. והיא עשתה מולו, בסך הכל, עבודה לא רעה. כולל 4 איבודים של תימאן, אלוף העולם בשבילכם, שווה לשיא קריירה שלילי.

כך, למרות אותו סל קל בפתיחה, כאמור, אותגר לו הגרמני הגבוה במהלך המשחק עם כמה אלמנטים הגנתיים פשוטים ויעילים. נגיד כאן. על תימאן, כבר אמרנו, שמר ז'ק כהן בהתחלה. בלי חילופים הגנתיים. שבולם כאן ברגליו את נסיון החדירה הראשוני. סחטיין ז'ק. לאחר מכן, מול החסימה והגלגול, גם זוכה לערנות ועזרה של חסיאל ריברו וגם עט במהרה אל הטבעת, כדי לאסוף משם כל אופציה למסירה פנימה לקומאג'ה הענק. ואז קופץ לו הבונזי כדי לייצר שמירה כפולה. ואז חטיפה וטיולים לצד השני. נחמד מאוד.

היידה. עוד דוגמא. הפעם זה ווב ששומר על תימאן. פיק אנד רול חד שולח את ווב לסמן עם הידיים לכיוונו של לורנזו בראון. ומיד זינוק של ווב כדי לייצר שמירה כפולה איכותית פלאס חיפוי של תמיר בלאט שמזהה ומגיע היטב לצד החזק, כדי לחתוך את קו המסירה. ואז חטיפה וטיולים לצד השני. לא רע בכלל.

תימאן סיים את המשחק עם 11 נקודות, שזה ממש לא רע מבחינתו ולא בהרבה מתחת לממוצע העונתי שלו. מצד שני, הוא לא היה שם כדי לייצר איזשהו משחק מפחיד שיחפה על החסרונות של האחרים. חשוב מכך, הוא היה חלק משמעותי מ-20 איבודי הכדור של הגרמנים אמש, הוא הנתון הכי חשוב מבחינתה של אלופת ישראל. הוא הנתון המרכזי שהצליח לייצר את הטיולים בצד שאליו נוהגים לתקוף.

בלאט ג'וניור
תמיר בלאט, ביחד עם יובל זוסמן, היה בעונותייים שלפני חלק בלתי נפרד ממה שאלבה ברלין הציעה לעולם הכדורסל. בעונתו הראשונה מחוץ לארץ הקודש קיבל 15 דקות משחק בממוצע ופתח 3 פעמים בחמישיה. בעונתו השניה האמירו דקות המשחק לכדי כ-20 וכן השתפרו פלאים המדדים האחרים, כולל 14 הופעות כבר בתחילת המשחק, 7.8 נקודות ו-4.6 אסיסטים. מה שהוביל אותו בסופו של דבר לחיקה של האימפריה הצהובה ולמאמן שמעריך ואוהב אותו, כנראה, יותר מכל אחד אחר.
 
את אותם כישורים ואותו הבטחון אי אפשר לפספס, החל מהרגע שבו לבש בלאט ג'וניור את המדים שמזוהים לא במעט עם אביו. בחסות העובדה שהעונה הוחתם זר אחד פחות בקו האחורי פלאס הפציעה המוקדמת של בולדווין, הפך תמיר בלאט חיש חש לגארד מאוד משמעותי במכבי תל אביב. ולא רק בדקות המשחק (20!) אלא במידת הדומיננטיות שלו על הפרקט. כשהוא משחק, הוא מקבל החלטות. ומרים זריקות לא פשוטות, כיאה למעמדו. ומסירות בדרגת קושי גבוהה. ונמצא על הפרקט בדקות שמכריעות משחקים, כולל בהרכב שלושת הגארדים הדומיננטיים.
 
אתמול, מול האקסית, לא באמת היו דקות מכריעות, כי תוצאת המשחק נקבעה מעשית טרם נחתה אלבה ברלין בבלגרד. אבל כן אפשר היה להתרשם מהדברים שהובילו את תמיר בלאט עד הלום בכלל ובמכבי תל אביב בפרט. כיאה לשיטת המשחק ההתקפית בקבוצה הזאת, כמו גם ראיית המשחק והשאיפות של הרכז הישראלי, הוא איננו מכלה אסיסטיו לרוב על סתם מסירה לשחקן שיוצא מחסימה לקליעה. לרוב, מדובר במהלכי פיק אנד רול מהירים, מדויקים ותלויי ריווח במסגרתם משגר את הכדור בצורה חדה ככל האפשר ופנימה. ואם זה לא נגמר באסיסט, זה יכול להסתיים גם בהוקי אסיסט ו/או במהלך שמייצר את האסיסט.
 
נגיד כאן. פיק אנד רול עם רומן סורקין, שלו נסלל נתיב פנוי לקו הטבעת, בקו ישר, מוביל למסירה חדה פנימה לווב החותך. במקביל, שקיעה קלה ואוטומטית של רפי מנקו, שיורד עוד טיפה לכיוון קו הבסיס. מסירה נוספת – וטריצה נאה. נאה. המסירה של בלאט לא תקבל כל ביטוי בדף הסטטיסטיקה הרגיל, הסטנדרטי. אבל המהלך הזה, שהוביל ליתרון המספרי ולשלשה, מתחיל ולמעשה שייך לו.

רגע, בואו נלך מהלך אחד אחורה. עוד פיק אנד רול בלאט את סורקין, שנע בכיוון אחד ואז מתהפך וחוסם על הכתף הימנית של ספניולו וממשיך לנוע בקו ישר, לעבר אזור המרפק (הקצה של קו העונשין). הנה, יש יתרון מספרי כרגע בהתקפה של מכבי תל אביב. וזה מחייב עזרה מהירה של מיסטר ג'סטין בין שזונח לרגע את משמרתו בפינה. מה שמוביל לדריבל קל ומסירה קלה אפילו יותר לאותה הפינה. טריצה.

יש עדיין לא מעט דברים טעוני שיפור בעונה הנוכחית של תמיר בלאט. עם כל הכבוד ליכולות של אבא לורנזו ושלו, למשל, הרי שהשילוב ביניהם בכלל ובהגנה בפרט הוא כזה שמייצר כרגע קשיים משמעותיים. לעיתים קרובות, במקביל, זה מרגיש שהרכז בעל ראיית המשחק הפנומנלית לוחץ יותר מדי ושש יותר מדי לייצר ולסיים מהלכים בעצמו, גם כאשר ישנן אופציות פשוטות יותר, שדורשות סבלנות גדולה יותר ומעבר של הכדור לידיים של מקבל החלטות אחר.

מצד שני ואחרי שאמרנו את כל זה, אי אפשר שלא להתפעל מ-11 המשחקים הראשונים של תמיר בלאט במכבי תל אביב. במקום שידע כיצד לבלוע ולהעלים כל זכר לבטחון עצמי של ישראלים חוזרים ונשנים שנקרו בדרכו, מגיע בלאט ג'וניור ומראה ששום דבר לא מזיז לו. ומתיישב על דקות משחק של ג'ון דיברתולומיאו. וממלא, מעשית, את מקומו של עוד זר שחסר. ושלעניות דעתי, במאמר מוסגר, אכן חסר.

הישראלי שבטורקיה
ואם כבר תמיר בלאט, נראה שהגיעה העת לזרוק איזו מילה על חברו לקו האחורי של נבחרת ישראל. בקיץ האחרון, בחסות נסיבות שונות, הפך ים מדר לרכז הבכיר של הכדורסל הישראלי. זה עבר דרך איוש העמדה בנבחרת. שהגיעה בהמשך למינויו של אריאל בית הלחמי, מי שנחשב מאמן שדרכו של מדר מתאימה לו כפי שהכדורסל של בלאט מתאים לזה של קטש. אז מדר התייצב, בניגוד למי שלא, ולקח בעלות. במקביל, דפק וואחד ברז לז'לקו, אחד שאף אחד לא מרשה לעצמו להתעסק איתו, דפק וואחד חבילה של כסף בפנרבחצ'ה של איטודיס והפך לישראלי שלנו בטורקיה. בסדר, נמרוד לוי, גם אתה שם (ונותן יופי של עונה). לא שכחנו אותך.
 
ים מדר, בהרבה מובנים, הוא האנטי בלאט. הוא ההיפך הגמור ממנו. הנקודות של האיש ממכבי תל אביב מגיעות, ברובן, מחוץ לקשת שלוש הנקודות. מדר קלע מחצית משלשותיו העונה אתמול (3) מול אחת ריאל מדריד. בלאט הוא אחד שזקוק תדיר לעזרה בצד שבו נוהגים לשמור. ים מדר הוא זה שעוזר לאחרים, ולעיתים יותר מדי ושלא לצורך. בלאט הוא שליטה, מדר הוא אש ותמרות עשן. בלאט הוא פאסר מהרמה הכי גבוהה, מדר שש אלי מגע ופינישר אדיר.
 
ומדר שבר אמש שיא קריירה בנקודות (17) מול אחת הקבוצות המושלמות ביותר שידע הכדורסל ביבשת הישנה. ועמוק עמוק אל תוך הארכה, אחרי שחימם משך דקות ממושכות (בנוהל) את הספסל, נתפס כשהוא חופר ארוכות באוזנו של דדאס העוזר ואיטודיס המאמן. שלבסוף שיגר אותו אלי פרקט. והנה מגיע לו המהלך שהפריד אתמול בין המנצחת לבין המפסידה. דק נותן את הכדור לקמפאסו, AKA מיסטר פרפקט עבורנו. שאתמול היה פרפקט עם 11/11 ל-2 נקודות. והנה מגיע טראפ בחסות קלאתס והייז-דיוויס. והנה מגיח לו גודוריץ', שחוטף ודוחק לעברו של מדר. שמוצא מולו אחד סרחיו יוי. שמחליף ידיים ומסיים ביד שמאל, כמו ענק.

אהבתם? קבלו שוב. שימו לב בבקשה לים, שתפקידו בהתחלה להתיישב על סרחיו יוי ולמנוע ממנו את המסירה הראשונית. ואז הוא מזהה את המסירה לצד השני. ואז הוא שועט לעברו של דק, שמסר ונכנס כדי לקבל כדור. וממשיך ללוות את הארגנטינאי כשהוא מתקדם לכיוון הכדור, ומגיב מהר מספיק אל מול היירוט של גודוריץ'. איזה כיף.

שלוש נקודות לסיום
1. היידה מנקו – שיא קריירה בנקודות (13), במדד יעילות (10), בכדורים חוזרים (5), בדקות משחק (22 דקות) וכו וגו ודו. זהות היריבה לא מעניינת. הבטחון העצמי כן. היידה רפי מנקו.

2. 2<3 – איך קורה שקבוצת קליעה רעה כמו זאת של מכבי תל אביב קולעת 15 שלשות ב-40 אחוזי הצלחה? האם התשובה לשאלה הזאת, כמו גם ללא מעט קביעות אחרות ושאלות אחרות שנשאלו בטור הזה ובכלל, היא אלבה ברלין? כנראה שכן. נעקוב בעניין.

3. עוד שבוע כפול – בשבוע הבא, בלי נדר, שני משחקי חוץ מול וילרבאן ובולוניה. אחת מהן קבוצת תחתית, אבל כזאת שבעידן קואץ' פוצקו שורטת, בועטת ורוצה לנצח. השניה כרגע מוגדרת כהפתעת העונה ומסתמנת כיריבה ישירה של הצהובים על מיקום בפלייאוף/פליי אין. נצחון אחד יהיה אחלה. שניים ימחישו שמכבי תל אביב בכיוון הנכון וכלפי מעלה.
 
שבת שלום. שיהיה לנו טוב. שננצח.