בעונת 1994/95 נפגשו הפועל חולון ובני הרצליה בגמר גביע המדינה. הסיפורים שייצר אותו משחק יכולים לפרנס עונה שלמה בנטפליקס. חזרנו אחורה לאחד המפגשים הזכורים ביותר בכדורסל הישראלי.
הפיזיותרפיסט
"הרגשתי שהגביע הזה על זה היה שמי. הייתי גיבור העיר" - משה סגל, פיזיותרפיסט בני הרצליה, 1995.
רצה הגורל וארבעה ימים לפני גמר הגביע של עונת 1994/95, בין בני הרצליה להפועל חולון, שתי הקבוצות נפגשו גם בליגה. סוג של חזרה גנרלית באולם הפחים.
זה קרה במחצית השניה, בערך 10 דקות לסיום המשחק. ג'ון האדסון, הכוכב של בני הרצליה שבין היתר קלע 26 נקודות על הראש של מכבי תל אביב בחצי גמר הגביע, עיקם את הקרסול בצורה חריפה. "הוא נחת כל כך רע ועף כל כך רחוק, עד לשולחן העיתונאים בקצה המגרש", נזכר סגל. "רצתי אליו, הוא ממש בכה. ראיתי שיש נזק גדול לקרסול, זה נראה ממש רע".
הימים היו, כאמור, ימי אמצע שנות ה-90. שני זרים לכל קבוצה. אין עתודות ואין שחקנים שמחכים מחוץ לסגל לטובת רוטציות או למקרה של פציעה. גם ככה, בסגל מלא, בני הרצליה הגיעה לגמר הזה מול חולון כאנדרדוג. אבל בלי האדסון? עם זר אחד בלבד? מול סוללת הכוכבים של הפועל חולון ההיא? האמת, לא כוחות.
עם הידיעה המטרידה הזו, מיד אחרי סיום המשחק באולם הפחים (שהסתיים בניצחון של חולון) מיהרו אנשי הרצליה לבית החולים. "נסענו לביה"ח מאיר בלילה בין ראשון לשני, היינו צריכים לעשות דברים מהר", אומר סגל. "הרופא שבדק אותו אמר לנו שנשברה לו עצם הפטישון. זה אומר שהוא צריך להיות עם גבס. אמרו לנו שהוא חודש בחוץ. נהיינו חיוורים".
התקשורת לפני 27 שנים היתה שונה לגמרי מזו של היום - אין אינטרנט, אין טוויטר - אבל הידיעות לגבי מצבו של האדסון התחילו לזרום. למחרת כבר פורסם בעיתונים שהפורוורד האמריקאי יחמיץ את הגמר, מה שהפך את תחושת העליונות של חולון לגדולה אפילו יותר.
בירנבוים. ידע שיהיה קשה מאוד בלי האדסון (אלן שיבר)
אבל משה סגל - זה שבדיעבד הרגיש כמו גיבור העיר - החליט שהאדסון ישחק, ויהי מה.
"הקרסוליים היו במקרה המומחיות הכי גדולה שלי", הוא אומר. "הקרסול היתה של ג'ון היה נפוח כמו בלון, אבל עבדנו עליו ימים שלמים, מהבוקר עד הלילה. למרות שזה היה נראה חסר סיכוי, ידעתי שיהיה בסדר".
הטיפולים האינטסיביים נשמרו בסוד - להרצליה היה נוח עם זה שחולון תגיע שאננה ככל הניתן. מה גם שאף אחד לא באמת ידע אם האדסון אכן יוכל לשחק. "אני זוכר שהשחקנים של חולון נשארו לראות את האימון המסכם שלנו, לוודא שהוא לא מתאמן", אומר סגל. "הם ראו שכתוב בעיתון שהוא פצוע, אבל רצו לראות בעיניים".
האדסון אכן לא התאמן עם הקבוצה, כי הרצליה המשיכה לשמור על איפול: ברביעי ב-12 בלילה, פחות מ-24 שעות לפני המשחק, אנשי הרצליה ערכו לו אימון אישי בחשאי באולם היובל, שנפתח במיוחד עבורו. סגל והמאמן אפי בירנבוים ערכו לו סוג של מבחן כשירות, כדי לראות שהאיש באמת עומד על הרגליים ומסוגל לשחק.
"ברגע שאפי ראה אותו רץ, הוא אמר לי שאין סיכוי שאנחנו לא זוכים בגביע", מספר סגל.
אפילו לחימום לפני המשחק האדסון לא עלה עם כל הקבוצה, הוא ערך אותו בחדר ההלבשה, לבד. רק דקות ספורות לפני תחילת הגמר - לתהדמת אנשי חולון ובעצם לתדהמת כל מי שלא שייך לבני הרצליה - האדסון עלה לפתע לפרקט. "ראיתי את הפרצופים שלהם", נזכר סגל. "הם היו בהלם".
האדסון היה המצטיין עם 24 נקודות ו-16 ריבאונדים. "הוא לא רק שיחק, הוא פירק אותנו", אומר תומר שטינהאוור, אז בהפועל חולון. "הם באו הרבה יותר מוכנים מנטלית, ממש הרדימו אותנו".
הרצליה ניצחה.
שטיינהאוור. "האדסון פירק אותנו"
הבמות
"רלף קליין, שהייתי הגולדן בוי שלו, ביקש ממני סיגריה לפני המשחק", מספר אפי בירנבוים, שעד לאותו ערב לא זכה באף תואר כמאמן ראשי. "אז עוד היינו מעשנים בפרוזדורים ביד אליהו. ברור שכיבדתי אותו בסיגריה, זה רלף, ורגע אחר כך אמרתי לו 'יש לך כל כך הרבה תארים, אליפויות, גביעים, גביע אירופה, לא תיתן לי לזכות באחד'?". קליין לא ענה.
"מה הוא כבר יכול היה להגיד?".
רלף, מגדולי המאמנים בכדורסל הישראלי האירופי, קיבל באמצע העונה את אחת הגרסאות הנוצצות בהיסטוריה של הפועל חולון. הבעלים/ספונסר נחום מנבר שפך הרים של כסף ולקליין היה סגל שכלל בין היתר את עדי גורדון, דורון שפע, מייק קרטר, שטיינהאוור והזרים דייויד ת'רדקיל ושלטון ג'ונס.
עם הסגל הזה ועם המאמן הזה - האדסון או לא האדסון - חולוניה היתה עדיפה בהרבה על הקבוצה של אפי. עד לאותו ערב, אף אחת מהקבוצות לא זכתה בתואר, וחולון הרגישה שבשלה עבורה העת. הרצליה עשתה את העבודה בחצי הגמר כשהדיחה את מכבי תל אביב והדרך לתואר החולוני הראשון היתה סלולה. בחניה של ימית 2000 אפילו כבר הוקמו הבמות.
"מאז ועד היום, מעולם לא הגענו לגמר כשהיינו כל כך פייבוריטים", אומר איתן לנציאנו, היום יו"ר הפועל חולון ובימים ההם עדיין אוהד. "היה לנו את המאמן הכי גדול, הישראלים הכי טובים, זרים מצוינים. אף פעם לא חשבנו שיש סיכוי יותר גבוה לתואר, אפילו במשחקים שבהם זכינו בסופו של דבר בתארים".
גם שטיינהאוור הודה: "הרגשנו שזה שלנו ופשוט באנו קצת עם האף למעלה. נחום מנבר בנה לנו בכסף גדול קבוצת כוכבים, אבל היא לא היתה באמת מחוברת. בגמר ההוא הכל התפוצץ לנו בפרצוף".
על הפרקט, השחקנים של בירנבוים פשוט היו טובים יותר מאלו של קליין. אמיר כץ הגדול קלע סל משלושת רבעי מגרש לפני המחצית ונתן את האות לבאות, האדסון ופול תומפסון היו אחראיים על 41 משותפות והרצליה חגגה תואר ראשון בתולדותיה, 77:88 בסיום.
אבל הבלאגן רק התחיל.
תומפסון. גם הוא הצטיין
הבושה
בתוך הדקה האחרונה, פלוס 9 להרצליה, כשכבר לא היה ספק מי תהיה הקבוצה שתנצח - אוהדי הפועל חולון התחילו להשתולל. אין מילה אחרת. בקבוקים, כוסות, מקלות וכל חפץ אפשרי הושלך לעבר הפרקט (אגב, מאז אותו משחק - אסורה הכנסת בקבוקי פלסטיק לתוך האולם). אחד הבקבוקים פגע ישירות בשופט אסא קמינר וההיכל ביד אליהו הפך בתוך כמה רגעים מאולם כדורסל לזירת קרב.
מנבר לקח את המיקרופון של הכרוז ואיים שאם זריקת החפצים תימשך הוא יעזוב את הקבוצה. אבל זה רק עשה את זה יותר גרוע.
"ברור שזריקת חפצים היא לא דרך לגיטימית להביע שום מחאה, העניין הוא שכבר בימים שלפני המשחק התפשטה שמועה בקרב האוהדים שמנבר רוצה לעזוב ולקחת איתו את עדי גורדון להפועל ירושלים", אומר לנציאנו. "גורדון נראה חסר חשק באותו משחק והתחושה היתה שמנבר 'רוכב' על האירוע כתירוץ לעזוב".
גורדון, מגדולי השחקנים הישראלים אי פעם, סיים את הגמר ההוא עם נקודה אחת בלבד. ההיסטוריה מוכיחה שמנבר אכן עבר בהמשך להפועל ירושלים, כמוהו גם גורדון ודורון שפע. אם תרצו, בערב ההוא הונחה אבן הפינה לאחת היריבויות הגדולות ביותר בכדורסל הישראלי, זו שבין הפועל חולון להפועל ירושלים.
האירוע המביש הזה נמשך כשלפני טקס הענקת הגביע אוהדי הפועל חולון המשיכו לזרוק חפצים לפרקט. הפעם זה לא היה מנבר, אלא נשיא המדינה עזר ויצמן ז"ל, שנטל את המיקרופון ואיים שיעזוב את ההיכל אם ההתפרעות לא תיפסק. "קהל נכבד, אם לא יהיה פה סדר תוך כמה דקות, תתכוננו להישאר לבד כי אני אלך", צעק הנשיא, שכבר החל לעשות את הדרך לכיוון היציאה, לפני שנעצר וחזר לבמה.
"זו היתה חתיכת פדיחה", סיכם לנציאנו.
גורדון. הראש היה בירושלים?
מנבר. איים לעזוב
ההתפרקות
הברדק זלג גם לפרקט ולא היה נחלתם הבלעדית של האוהדים. עם הבאזר, שלטון ג'ונס העצבני הטיח את הכדור בפניו של שחקן הרצליה מיקי הרמן. אחיו דובי הרמן הגיע גם כן לאיזור ועל הפרקט התפתחה מהומה ענקית, כשהראיון הטלוויזיוני של אפי בירנבוים נקטע בשל תגרה אלימה בה היה מעורב גם מייק קרטר.
"המכות בסיום שיקפו עד כמה הקבוצה שלנו לא היתה קבוצה בריאה בעונה ההיא", קובע שטיינהאוור. "את שלטון ג'ונס לא היה קשה להוציא מהכלים, וכשזה קרה - הכל התפרק לנו. הם ניצחו בצדק ואנחנו סיימנו את העונה באותו ערב".
ג'ונס הורחק מחצי גמר הפלייאוף נגד הפועל גליל עליון, וחולון - שהיתה אמורה ליהנות מיתרון ביתיות בסדרה הזו - קיבלה עונש רדיוס בשל התפרעות האוהדים והפסידה 3:1. עונה שהחלה עם תקוות גדולות נגמרה בלי כלום ועם מפח נפש גדול עבור הפועל חולון.
"הערב ההוא זו הטראומה הספורטיבית הכי גדולה אי פעם לכל אוהד הפועל חולון", קובע לנציאנו. "זה הכל ביחד - הפסד במשחק שהיינו בטוחים שאנחנו מנצחים בו, הסיפור עם מנבר ועדי גורדון, ההתנהגות של הקהל. הכל קרס לנו מול העיניים".
הערב ההוא אכן פירק את הפועל חולון. כל הכוכבים עזבו בקיץ (גורדון, שפע, שטיינהאוור, ת'רדקיל, ג'ונס), כמו גם הכסף הגדול של מנבר. חולוניה הגיעה לחצי גמר הפלייאוף רק פעם אחת בחמש השנים הבאות ובשנת 2001 גם ירדה ליגה. בשנה שלאחר מכן היא נשרה לליגה הארצית (הליגה השלישית) - ואז קנה אותה מיקי דורסמן, ומשם החלה הדרך חזרה למעלה.
*
הערב, לראשונה מאז המשחק הבלתי נשכח ההוא, בני הרצליה והפועל חולון תיפגשנה בהיכל ביד אליהו במסגרת גביע המדינה. בין שני המועדונים אמנם לא התפתחה יריבות יוצאת דופן, אבל גמר הגביע לפני 27 שנים היה חתיכת אירוע. ומי יודע, אולי גם הערב נקבל פרק המשך שיהיה דרמטי לא פחות.
שוב נפגשות (מנהלת הליגה, דודי אוחיון)