תופס גובה: העלייה המטאורית של תמיר בלאט

תכנית האימון המיוחדת בקיץ בה עבד לצד ג'יילן בראון מבוסטון, מגבלת הגובה איתה הוא למד להסתדר, החיבור לעודד קטש והשאיפה להפוך לשחקן מוביל ביורוליג. תמיר בלאט, כבר מזמן הרבה יותר מה'בן של', כשהעונה היא החותמת. הצצה לתהליך שעובר הגארד

עמרי מנהיים
עמרי מנהיים  03.12.18 - 13:40
תחילת כתבה

גם כשג'ורג' בוש הבן היה נשיא ארצות הברית, הוא עדיין היה ה"בן-של". כי זו דרכו של עולם - כשאבא שלך כל כך מוצלח בתחום שבו גם אתה בחרת לעסוק, ההשוואה הזו לעולם תהיה בלתי נמנעת. גם תמיר בלאט, אם ירצה או לא, יהיה תמיד ה"בן-של" אחד המאמנים הישראלים הגדולים אי פעם, אבל מיום ליום, ממשחק למשחק, הוא עושה עוד צעד קטן מחוץ לצד הגדול של אבא דייויד. והמשחק האחרון מול סרביה, אחד הטובים בקריירה הקצרה שלו, היה חתיכת צעד.

  • הערב ב-17:00 ב-5SPORT: נבחרת ישראל מול גיאורגיה

יומיים לפני, כל השחקנים קיבלו בוקר חופשי מעודד קטש. אלא בלאט ג'וניור בחר "לבלות" את אותו בוקר, דווקא בהיכל קבוצת שלמה. אימון זריקות אישי, לכו תבינו.

הסיפור הזה, קטן ככל שיהיה, ממחיש בצורה מצוינת את היחס של בלאט לכדורסל, את מוסר העבודה הכמעט-בלתי נתפס שלו. זה שהביא אותו בגיל 21 להיות הרכז הפותח של אימפריה מקומית כמו הפועל ירושלים ונבחרת ישראל הבוגרת.

תהליך זו לא מילת גנאי
כשכותבים תמיר בלאט בגוגל, ההשלמה האוטומטית הראשונה היא המילה "גובה". כנראה שככה זה כשאתה 1.80 מ' ביום טוב, בענף שבו ליריבים שלך יהיה לעיתים יתרון גובה של 10 סנטימטרים או יותר. בלאט, כנראה, כבר לא יצמח יותר לגובה, והוא הבין שעל החיסרון הזה הוא יחפה עם הרבה מאוד עבודה קשה.

עוד כשהיה בן 16 – ולכולם היה ברור שלילד יש כשרון - נבנתה עבורו תכנית ארוכת טווח, שכוללת עבודה פיזיולוגית, עבודה מנטלית ועבודה על אסטרטגיית משחק. בעונתו הראשונה בליגת העל, בגיל 17, הוא התאמן במסגרת תכנית לשחקנים צעירים, שכללה למעלה מ-100 (!) יחידות אימון אקסטרה, בנוסף לאימוני הקבוצה השוטפים, לכל אורך העונה, בדגש על אימוני כוח וטכניקה. "הרצון שלו להצליח והיכולת שלו לעבוד קשה, זה הכישרון האמיתי", מעיד עליו עידן אבשלום, שהיה אחראי על בניית התכנית ומעורב מאוד בקריירה של בלאט. "צריך להבין שהוא זה שמוביל את כל הדבר הזה. אם לא היה לו הרצון ללמוד ולהשתפר כל הזמן, זה פשוט לא היה עובד".

בקיץ האחרון, לראשונה מזה מספר שנים, הרכז הצעיר הוא היה פנוי לגמרי מהתחייבויות כלפי הנבחרות השונות. אז הוא השקיע עוד יותר בעצמו וניצל את ההזדמנות כדי להגיע לעונה הנוכחית הרבה יותר מוכן. הוא בנה לעצמו תכנית אימון: חודש וחצי מאוד אינטנסיבי של שני אימונים ביום - בבוקר אימון כוח ובערב אימון כדורסל. זה התחיל בארץ ונמשך בסטודיו נחשב באטלנטה, הסמוך לאולם של ההוקס, כשלצידו מתאמן ג'יילן בראון מבוסטון סלטיקס.

לאחר מכן הוא המשיך את התכנית בישראל, ומקורביו של בלאט מעידים כי הדבקות שלו במטרה היתה יוצא דופן. ספורטאים, או בני אדם, לעיתים "מעגלים פינות", אבל בלאט נותר צמוד לתכנית, במאת האחוזים. "זה נראה היה שהוא לא מתעייף", סיפרו בסביבתו.

מגבלת הגובה, באופן טבעי, משפיעה בעיקר בהגנה, אבל תתפלאו: זה לא שבלאט עובד כדי "לשפר את ההגנה". השיפור במספר החטיפות בליגה העונה (1.1 לעומת 0.8), לצד משחק השיא של 7 חטיפות מול סרביה, לא הגיע כי הוא שם דגש על הגנה בלבד. "זו תוצאה של הדרך הנכונה", מסביר אבשלום. "לא היה מושג כזה בלקסיקון - לשפר את ההגנה – זה היה תהליך, שיפור של אלמנטים טכניים ופיזיולוגיים, של הבנה וקריאת סיטואציות, והיכולת להרים את עצמך בכל פעם לרמה הבאה".

מישהו צריך הוכחה?
תמיר בלאט גדל לתוך כדורסל, לא באמת היתה לו ברירה. מגיל צעיר הוא היה צופה עם אבא שלו שעות על גבי שעות בקלטות של שחקנים והתחיל לקלוע לסל בביתו בערך כשהתחיל ללכת. הוא שיחק כדורסל מהרגע שבו יכול היה להתחיל, כשהמשפחה, ובעיקר אמו כנרת, מלווה אותו בכל צעד בקריירה. "את אינטיליגנציית המשחק הוא כנראה קיבל בירושה", מעידים מקורביו. "הוא אף פעם  לא היה הכי גדול או הכי חזק, אבל כמעט תמיד היה השחקן הכי חכם על הפרקט, בפער גדול".

בניגוד להרבה מאוד שחקנים, שמתחילים את הקריירה עם דף חלק לחלוטין, בלאט ג'וניור התחיל עם הטיקט של "השחקן שצריך להוכיח שהוא כאן בזכות עצמו". והוא שמע את זה יותר מפעם אחת. אפילו כשחתם בחולון בקיץ הקודם, אחרי שהיה אחד המצטיינים באליפות אירופה לנבחרות עתודה, היו לחשושים שטענו כי דן שמיר עשה את זה כ"טובה לאבא שלו". המספרים, בטח לבחור בן 20, היו סבירים: 6 נקודות ו-4.5 אסיסטים ב-21.6 דקות לערב, אבל בלאט, בגלל הייחוס המשפחתי שאיתו הוא הגיע, תמיד היה צריך להוכיח קצת יותר מאחרים. "נכון שהיה מסביבו לחץ, אבל הוא תמיד ידע להתעלם ממנו", העידו בחולון.

כשבלאט עבר בקיץ להפועל ירושלים, הרחשים גברו. הקשר בינו לבין עודד קטש והפרויקט "שחקן אמיתי" ברור וידוע לכולם. לא מעט פרשנים, ובעיקר אוהדים, תהו מדוע הקבוצה בכלל צריכה אותו, כאשר הקו האחורי עמוס כבר בג'ייקובן בראון, יוגב אוחיון וחביב הקהל, בר טימור, כשהיה ברור שגארד נוסף יגיע - ג'יימס פלדין, שחתם מאוחר יותר. אבל מהר מאוד, חלק גדול מרעשי הרקע נעלמו כמעט כלא היו, ונכון לעכשיו, זו כבר עובדה – להפועל ירושלים יש רכז פותח ישראלי, בן 21, שפשוט שולט בקבוצה.

הכירו את TB
זה מתחיל, קודם כל, מחוץ למגרש. כשבלאט הגיע להפועל ירושלים, הוא לא "התפתה" לחפש דירה במרכז העיר. הוא רצה להיות באיזור של מלחה - הכי קרוב שאפשר למתחם האימונים, רחוק מריכוז הצעירים במרכז העיר- כדי להתרכז אך ורק בכדורסל. גם בירושלים מעידים שהרצון שלו לעבוד קשה בולט בצורה חריגה לעיתים, כשהיה עושה אימונים אישיים בנוסף לאימוני הקבוצה, לעיתים אפילו יותר מדי.

לא צריך להיות מומחה לשפת גוף או לתקשורת בין אישית כדי להבין שבלאט הוא טיפוס מופנם, אם כי בתוך חדר ההלבשה, דווקא לא היתה לו בעיה. האנגלית שלו שוטפת מבית, מה שמקל את התקשורת עם הזרים, שגם כך נותנים לו הרבה קרדיט. הם אפילו קוראים לו TB  - ראשי התיבות של שמו, קיצור שבדרך כלל נצמד לשחקנים האמריקאים ופחות לישראלים המקומיים.

החלק שבו לבלאט קצת יותר קשה הוא כלפי חוץ. הוא לא אוהב להתראיין, ובירושלים מספרים, שלקח לו קצת זמן להתאקלם לסטטוס החדש, של להיות שחקן מוביל בקבוצה כמו הפועל ירושלים. "הוא נפתח לאט לאט ועובד גם על הצד הזה", סיפרו במועדון. "הוא הבין שמצופה ממנו להיות תקשורתי, בעיקר עם האוהדים. להיות יותר נוכח, לדבר, כמו שמצופה משחקן שבונה את המעמד שלו כאן".

יש קבלות
בהתחלה, כאמור, אנשים מסביב היו חשדניים כשקטש נתן את המפתחות לקבוצה לבלאט, שנחשב לבן טיפוחיו. אבל בלאט מצדיק את האשראי - לכו תתווכחו עם מספרים. בליגה הוא קולע 13 נקודות למשחק (יותר מכפול מבעונה שעברה), מוסר 5 אסיסטים למשחק (הכי הרבה בקבוצה) וקולע ב-51% לשלוש - מקום שלישי בליגה. באירופה הוא מוסר 6.4 אסיסטים – שישי מבין כל שחקני ליגת האלופות.

אחת הסיבות לכך שבאירופה הוא מוסר יותר אסיסטים היא העובדה שאמארה סטדומאייר נמצא שם. הסנטר הוותיק, שזכה לשחק עם אחד משחקני הפיק-אנד-רול הטובים בהיסטוריה (אם לא הטוב מכולם), סטיב נאש, אמר יותר מפעם כי הוא "נהנה במיוחד" לשחק לצד בלאט, כשהתיאום שלו גם עם ג'וש אוואנס וטיישון תומאס מצוין, ובבירה מספרים שגם פלדין מעריך אותו ברמה המקצועית.

וכך, קורה שגם בליגת האלופות, מחוז שאליו כבר לא יגיעו החוק הרוסי או כל מיני המצאות אחרות שעוד יבואו עלינו לטובה, בלאט הוא הרכז הראשון של הקבוצה (25 דקות למשחק), כששחקן נפלא כמו ג'ייקובן בראון עולה מהספסל ומקבל בממוצע 18 דקות.

כמה רחוק
לוקה דונצ'יץ' לקח בעונה שעברה את אליפות אירופה עם ריאל מדריד כשהוא בן 17. אבל פרודיג'י כמו לוקה, צריך להודות, גדל פעם בדור. בדרך כלל, ועל אחת כמה וכמה בספורט הישראלי, הסתמכות על שחקנים צעירים נתפסת כסוג של הימור. אז נכון, בלאט אמנם לא בן 17, אבל כדי להיזכר בגארד מוביל בתחילת שנות ה-20, בנבחרת וגם באחת משתי הקבוצות הגדולות בישראל, צריך כנראה ללכת אחורה עד טל בורשטיין, המחמירים יאמרו שעד עודד קטש.

אותו קטש נותן לבלאט העונה את המושכות – ובינתיים זה מצליח יופי. המבחן הגדול הראשון יהיה כאשר תגיע ירידה – ומה לעשות, היא תגיע – כי ככה זה בספורט. האם הרעשים מסביב יחזרו, האם האופי החזק שלו יידע להתמודד גם עם זה. "לתמיר יש דרך שהוא מוביל בעצמו, וזה הכי חשוב", העידו בסביבתו של בלאט. "יש לו אופי מספיק חזק להתמודד עם הקשיים שיבואו".

בלאט רוצה להיות שחקן יורוליג, את זה הוא לא מסתיר, ואם גרף השיפור יימשך – ובמיוחד אם יהיה עקבי ברמה ההגנתית, ייתכן שהוא גם יגיע לשם. הנבחרת היא סוג של חלון ראווה עבורו ובינתיים היא עושה לו טוב. "זה נראה שהוא משחק שם אפילו עם יותר בטחון מאשר בקבוצה שלו", אמרו בהפועל ירושלים. בלאט, כך מעידים מקורביו, מרגיש בנוח מאוד במדים כחול-לבן – יש לו קשר מיוחד עם חברו לנבחרת העתודה יובל זוסמן, וגיא פניני היה סוג של מנטור עבורו עוד בהפועל חולון. על האמון שהוא מקבל מקטש כבר אין צורך להרחיב.

עכשיו עומדת בפני בלאט והנבחרת משימה קשה מאוד, אבל אפשרית: שלושה ניצחונות עד סוף הקמפיין כדי לעלות לאליפות העולם. אם הוא יספק בשלושת המשחקים הללו, הצגות קרובות למה שעשה מול סרביה (למרות שקלע ב-30% מהשדה בלבד) – 10 נקודות, 9 אסיסטים, 7 חטיפות ואיבוד אחד בלבד – יכול להיות שלאט לאט כבר יספיקו לקרוא לו ה"בן של דייויד". כי גם ג'ורג' בוש הבן, הפך יום אחד לנשיא ארצות הברית.

הדפס