האיצטדיונים כבר מצוחצחים, הדשא קצוץ בדיוק בגובה הנכון, הנבחרות עוד רגע ייצאו מהמנהרה. הכל מוכן ליורו 2013. מרבית המילים שקראתם בחודש האחרון עסקו בעיקר בצד המקצועי. קיבלתם ניתוחים על איסקו, וראטי ודזאגויב מכל כיוון אפשרי ואתם כבר מכירים בעל פה את לוח המשחקים של הנבחרת. אלא שבאירוע בסדר הגודל הזה לא מעט מתרחש גם מאחורי הקלעים. או יותר נכון כבר התרחש. ישראל סוף סוף מארחת טורניר משמעותי וכל בר דעת מבין שמדובר בהפקה שדורשת לוגיסטיקה לא פשוטה. שמעתם כבר על ההשקעה במגרשים, אך זה ממש לא מסכם בכך. אז מה עוד כוללת הכנסת האורחים הישראלית? הנה כמה מהתשובות.
מי שמנצח על ההכנות ליורו 2013 הוא רונן הרשקו, מנהל הוועדה המארגנת של הטורניר. והרשקו לא נבחר סתם כך כי הוא בחור נחמד. מדובר בבוגר קורס מוסמך בניהול מערכות ספורט גלובליות. סוג של תואר שני במנהל עסקים, אם תרצו, אבל כזה שהועבר על ידי לא אחרת מאשר אופ"א ונחשב ליוקרתי במיוחד. הוא כבר יודע מזמן על כל דרישה ודרישה של החבר'ה משווייץ, וגם סיפר לנו על חלק מהן.
נתחיל מאותם ספרונים מפורסמים. נציגי הקבוצות הישראליות ששיחקו בליגת האלופות כבר מכירים אותם היטב. באופ"א כל דבר שקשור לטורניר ברור וכתוב שחור על גבי לבן במסמכי PDF מייגעים. אין מקום לטעויות ואין ספקות. גודל השילוט במגרש (על המילימטר), מספר המצלמות ומיקומן בדיוק בזווית הנכונה ובמרחק הנכון מכר הדשא, תקנון מיתוג, דרישות תחבורה, איזורי תקשורת, כרטיסים ועוד ועוד ועוד. ספרון לכל פקיד, עם הוראות הפעלה ברורות.
רק שבפדרציה האירופאית לא מפקידים את ההכנות באופן בלעדי בידיים ישראליות. לא כי הם חוששים מתרבות של "יהיה בסדר", אלא פשוט כי ככה הם עובדים. איך זה מתנהל? "הגיעו לפה כ-100 אנשים שהם בכלל עובדי אופ"א", מספר הרשקו. "חלקם הגיע ישירות מלונדון. לפני קצת יותר משבוע הם הכינו את גמר ליגת האלופות, והם מסייעים לנו בארגון. בסופו של דבר זה הטורניר השני בחשיבותו והאנשים שמנהלים את אירועי הדגל הגיעו לפה".
מרביתנו החל לחשוב על היורו הזה רק לאחרונה, אבל יש אנשים שחיים אותו כבר תקופה ארוכה. "בכל השנתיים האחרונות הייתה עבודה צמודה וישירה של כל אחד מהאנשים האחראיים בארץ מול הקולגה שלו באופ"א, על מנת להכין כל פרט", מוסיף הרשקו. כמובן שמלבד החיזוק מאירופה מועסקות במלאכה לא מעט ידיים מקומיות, כאשר על פי ההערכה כ-700 עובדים, בדרגים שונים, ובנוסף להם מאות מתנדבים, מופקדים על הרמת האירוע הזה.
ומה עם המצב הבטחוני? לאורך השנים מדובר בנקודה רגישה בכל מה שקשור לישראל. על פניו, נראה הגיוני שאירוח היורו יהיה כרוך בדרישות בטחון קפדניות. רונן הרשקו דווקא טוען שזה ממש לא ככה: "הכל נמצא תחת אחריות שלנו ואין שום דבר מיוחד שביקשו מאיתנו. הכל נופל על המדינה המארחת והיא נושאת בנטל". לפחות כלפי חוץ, גם הנבחרות האורחות לא ממש מתעסקות בכך. "לא היו להן שום בקשות", הוא מבהיר. "אולי בשאר התחומים?", התעקשנו. כנראה שלילדים בני עשרים וקצת אין יציאות של כוכבי רוק נפוחים, או שפשוט יותר הגיוני שמחזיקים אותם קצר. בכל מקרה, המארחים הישראלים היו רחוקים מלהזיז הרים עבורם. "את רוב הדברים הם פשוט הביאו איתם", הוא מתמצת.
מלבד כל אלה, בהתאחדות לכדורגל שמו דגש משמעותי על הנושא ההסברתי ושיווק הטורניר. אמיר אפרת - עיתונאי, עורך ופרשן מנוסה – מונה לתפקיד ראש מערך ההסברה של ההתאחדות, והוא אחראי על כך. "העובדה היא שאין כמעט מישהו בארץ שלא יודע על האירוע הזה", הוא אומר. "הדברים חילחלו לעמודי חדשות וכבר חרגו מזמן מהמסגרת הצרה של הספורט. כולם יודעים שזה קיים".
התוצאה המשמעותית ביותר של זה היא קצב מכירת הכרטיסים המרשים. אפרת גם מספק נתונים: "לשם השוואה, באליפות הקודמת בדנמרק נמכרו בערך 45 אלף כרטיסים ובסופו של דבר הגיעו גם 90 אלף איש דרך כל מיני דילים של חברות. כבר היום אנחנו עומדים על קצת יותר מ-170,000 אנשים שהבטיחו את מקומם במשחקים, ואין ספק שזה עוד יגדל. מבחינת אופ"א, המדד העיקרי לקבוע אם טורניר מוצלח או לא הוא כמות הקהל שמגיע. הם הציבו סף של 150,000 צופים. המטרה היא קודם כל להוכיח שישראל יכולה לעשות טורניר מוצלח יותר מאלה שהיו לפני כן".
בישראל מבינים גם שיורו מוצלח יכול לשמש מקפצה לאירועים גדולים יותר בעתיד. "בוודאי שהצלחה בטורניר הזה תפתח אופציות לדברים נוספים", מודה אפרת. "למשל, מ-2020 יש תכנית שמשחקי היורו יהיו מפוזרים על פני 13 מדינות. לא בטוח שהאיצטדיון בחיפה יעמוד בדרישה מבחינת מקומות, אבל ברור שאחרי שייבנה אצטדיון חדש ברמת גן וברגע שייראו שישראל מסוגלת לארגן כאלה דברים, זה פותח דלתות שבעבר היו נעולות".
לאפרת גם יש קשר קרוב עם נציגי התקשורת שיגיעו מחו"ל, בהחלט בכמויות לא שגרתיות בכל הקשור לסיקור ספורט בישראל. "צפויים להסתובב פה כ-300 אנשי טלוויזיה", הוא מספר. "כמעט מכל המדינות המשתתפות מגיע צוות הפקה של הרשת שמשדרת את המשחקים. כל הטורניר אמור להיות משודר לכ-150 מדינות ויצפו בו מאתיים מיליון אנשים, אולי אפילו יותר. חוץ מזה, גם הקמנו מרכזי עיתונות שיתנו שירותי אינטרנט ואינפורמציה בסטנדרט של אירוע כזה".
לסיום, בהתאחדות גם מתגאים מאוד באתר האליפות הרשמי, שאמור להקל את חייהם של האוהדים. יכול להיות שכבר נתקלתם בו אם רכשתם כרטיס לאחד המשחקים. "כשעלה האתר, קיבלנו תגובות מאופ"א שזה האתר הכי יפה שנעשה אי פעם לטורניר עד גיל 21", מגלה אפרת. "הצופים יוכלו לקבל שם מידע נרחב על חניונים באיזור האיצטדיונים, רכבות והסעות מיוחדות לשעות שלאחר המשחקים, וכמובן מידע על האליפות והנבחרות". בסופו של דבר, המארגנים יודעים את מה שכולנו מרגישים: "יש עליה בכניסות לאתר בערך מאמצע מאי. חשים את ההתעניינות ההולכת וגוברת. 5 משחקים כבר סולד-אאוט, וזה אומר הכל".