$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הולך בדרכו

אבישי גורדון היה בן 21 כשאיתן בלחסן, בעלה של אחותו, נהרג בקרב בלבנון. הזכרונות ממפקד סיירת צנחנים, הגישה לחיים וגם המורשת שעדיין מהדהדת אצלו מאז אותו יום. סיפור של השראה

רועי גלדסטון  04.05.14 - 20:00
רס"ן איתן בלחסן ז"ל. אפשר ללמוד ממנו
רס"ן איתן בלחסן ז"ל. אפשר ללמוד ממנו

"לא פשוט לחוות רגע כזה. בתור בחור בן 20, זה מצד אחד מאוד מאוד כואב, אבל מצד שני יש בזה הרבה דברים שמחשלים. הרבה תחושה של גאווה". אבישי גורדון, שחקנה של הפועל גליל עליון ואחד משלושת הישראלים היחידים שזכו בשתי אליפויות ולא במדי מכבי תל אביב, גם הוא חלק ממשפחת השכול. הוא אחיה של רעיה, אלמנתו של איתן בלחסן ז"ל. והבשורה המרה ההיא, לפני למעלה מ-15 שנים, עדיין מהדהדת.

"כל החיים התעסקתי בספורט, זה היה כל עולמי. פתאום קיבלתי פרופורציות, פרספקטיבה נוספת לחיים. בעצם הבנתי שאנחנו חיים בסרט, שהחיים שלנו דבש לעומת אחרים", מודה גורדון. "זה עזר לי להעריך חיילים הרבה יותר. גם חיילים, וגם את החיים".

בסוף יולי 1987 איתן בלחסן התגייס לצה"ל. כבר בתחילת דרכו היה אפשר ללמוד על האופי המיוחד שלו. הוא שאף להגיע לסיירת הצנחנים ובמהלך הגיבוש סומן כאחד החיילים המובילים, אך עקב שתיית מים מג'ריקן שהיו בו שרידי דלק הובהל לבית החולים ולא סיים את הגיבוש. נאמן למסורת המשפחתית, ששלחה שני אחים ואחות לחטיבה, הוא לא ויתר על החלום. איתן עבר טירונות, קורס צניחה, סיים בהצטיינות קורס מ"כים במסלול מדריכי צניחה ולאחר מאמצים רבים התחיל מסלול כלוחם בחה"ן צנחנים. לאחר סיום המסלול ותקופת הדרכה קצרה, הוא יצא לקורס קציני חי"ר.

בסיום הקורס איתן נשאר להדריך בבה"ד 1 ועם סיום התקופה חזר לחה"ן צנחנים, שם פיקד על צוות סמלים. בתום שנת הקבע השתחרר איתן מצה"ל וחזר לעבוד עם אביו במשק המשפחה במושב רמות נפתלי. חצי שנה לאחר מכן הוא נקרא על ידי המח"ט לחזור לחטיבה, ונענה לקריאה. בינואר 1992 החל את שירותו כסמ"פ בגדוד 202, התמנה למ"פ טירונים באוגוסט 1992 ובהמשך שימש כחונך מ"פים בבסיס החטיבתי של הצנחנים, לפני שמונה לסגן מפקד הגדוד. עם סיום התפקיד יצא לשנתיים לימודים מטעם הצבא במכללת תל חי.

במהלך תקופת הלימודים איתן נשא לאישה את רעיה גורדון והם קבעו את ביתם במושב רמות נפתלי, שם יזם איתן את בניית הצימרים. בתום הלימודים חזר איתן לשירות, וקיבל את הפיקוד על סיירת הצנחנים. חודשיים אחר כך נולדה בתו, נעם.

"הוא היה איש שנתן את כל החיים לצבא, להגנה על הצפון. על המדינה", מספר גורדון. "אחרי ששומעים עוד ועוד סיפורים, כל שנותר להגיד זה רק 'וואו'. בתקופה הזאת, היה קשה לשמור על קשר קרוב. עד שהוא כבר יצא הביתה, הוא הקדיש את זמנו לרעיה, לנעם, להורים שלו ולאחים. במוצ"ש כבר היה חוזר לבסיס. מה שכן, הוא היה איש של טבע, אהב מאוד טרקטורונים ואופנועים וגם היה בא לראות את המשחקים שלנו בגליל עליון".

ב-23 בפברואר 1999 איתן יצא למבצע בלבנון, ממנו לא חזר. הכוח בפיקודו נתקל במארב מחבלים ובמהלך הקרב נהרגו שלושה קצינים: קצין ההדנסה סגן לירז טיטו, מפקד הצוות סגן דוד גרנית ומפקד הסיירת, רב סרן איתן בלחסן.

לאחר מותו של איתן, למשפחתו ומכריו היה חשוב מאוד לשמר את המורשת שלו ולהנציח אותו בצורה הטובה ביותר. לשם כך הקימו את עמותת נעם, ששמה לעצמה מטרה לחנך בני נוער ואחרים להמשך דרכו, וכן פעילויות שונות בתחום החינוך, התרבות והספורט. כחלק מהנצחתו, מתקיים פעם בשנה טורניר "מרשל" בטניס לזכרו של בלחסן ובעבר התקיימו גם תחרויות ראלי.

"אני חושב כל הזמן איך להנציח את זכרו ולהעביר את המורשת שלו הלאה. 'אחריי', להיות ראשון. זה היה איתן, לא מוצאים אנשים כאלה יותר", מתגעגע גורדון, ומבקש: "צריך להעריך כל דקה בחיים. לחייך, לצחוק ובעיקר להיות בן אדם טוב יותר. זה מה שלמדתי ממנו".