קשר רופף: עד מתי ג'ק ווילשר יזכה לתמיכה של אנגליה?

הוא הואשם בגזענות, נתפס עם סיגריה ונדחק לעומק הסגל של ארסנל. כך הפך המאמי הלאומי לשחקן שמתקשה למצוא מקום בקבוצתו, אבל אמור להוביל את הנבחרת להצלחה בגביע העולם

רם חיים
רם חיים  11.10.13 - 13:55
ווילשר, ייצא ממנו משהו? (gettyimages)
ווילשר, ייצא ממנו משהו? (gettyimages)
תחילת כתבה

ג'ק ווילשר הוא ה"מאמי" של אוהדי ארסנל, לא פחות ולא יותר. הפריצה הסוחפת כבר בגיל 17 לקבוצה הבוגרת. הכשרון הגדול, הלחימה והנשמה, האהבה שהוא מרעיף ומחצין על המועדון, ובעיקר העובדה שהוא אנגלי, ואחוז גדול של אוהדים בממלכה מאמינים שאנגלים, בניגוד לזרים, מגלים נאמנות גדולה יותר כלפי הקבוצות שלהם. ובארסנל של השנים האחרונות, נאמנות היא מצרך נדיר.

למרות הפציעה הקשה שגרמה לו להחמיץ את כל עונת 2011/12, זה לא הוריד מערכו של ווילשר. להיפך, לא מעט ציפו לקאמבק שלו, ותהיו בטוחים שעיניים רבות של תותחנים לא נשארו יבשות כשהילד חזר לשחק כדורגל בעונה שעברה. מאמן נבחרת אנגליה רוי הודג'סון הוא אחד מאלה שבנו עליו, מתוך אמונה שזה ישפר מאוד את שלושת האריות: "יש לו את האישיות, האופי והאיכות לקחת על עצמו את האחריות בנבחרת, אני חוזה לו קריירה בינלאומית פנטסטית", וכל זה כשעוד לפני גיל 22 הרגליים של ווילשר שבירות ורכות, אבל בימים האחרונים לא רק הרגליים שלו הן שעושות בעיות.

סיגריה אחת יותר מדי
הקשר בין ארסן ונגר לווילשר הוא קשר מיוחד. האנגלי היה הפרויקט הכי מסקרן שפיתח המנג'ר הצרפתי בשנים האחרונות וללא ספק היהלום שבכתר הגרעין הבריטי שנבנה באיצטדיון האמירויות בעונות האחרונות (ווילשר, ארון ראמזי, תיאו וולקוט, קארל ג'נקינסון, קירן גיבס ואלכס אוקסלייד-צ'מברליין).

ונגר סימן את ווילשר כבר לפני מספר עונות כקפטן העתיד שלו, אבל באותו קיץ ארור מלפני שנתיים התכניות שלו קיבלו מכה קשה שאת אותותיה מרגיש השחקן עד היום. המנג'ר לא ויתר, להיפך, הוא בא לווילשר והביע בו אמון מוחלט. יותר מזה, כשרובין ואן פרסי עזב למנצ'סטר יונייטד, ונגר נתן לו אישית את החולצה עם המספר 10. השניים פיתחו ביניהם יחסים כמו של אב ובן, שגרם לקשר הצעיר אפילו לחשוף מעט שברים בנאמנות שלו לארסנל, כשאמירות מהעבר של "אשחק פה לנצח" התחלפו ב"אני אוהב את המועדון, אבל אם הבוס יילך, אשקול את דרכי כאן" - זאת כתגובה על הביקורות שהופנו כלפי הצרפתי כשהקבוצה לא הרשימה.

עוד דוגמא ליחס האוהב שמקבל "ג'קי" מהמנג'ר שלו קיבלנו בשבוע שעבר, כשהאחרון צולם מעשן במהלך בילוי ועורר סערה. "זה לא מקובל עליי ואני אדבר איתו על זה, קודם כל כי זה מסכן את בריאותו ודבר שני זה כי לא מתאים לנו כמקצוענים", אמר ונגר בנינוחות. זה היה בניגוד מוחלט למקרה דומה שהתרחש לפני מספר עונות בו מרוואן שמאח, אז שחקן הקבוצה, צולם מעשן נרגילה וראשו כמעט נערף על ידי המנג'ר, שמיהר להדיחו מהסגל. ג'קי מיהר להתנצל על מקרה הסיגריה, טען שזה לא משהו שהוא עושה באופן קבוע, וכצפוי נכלל בסגל למשחק הליגה מול ווסט ברומיץ' ביום ראשון האחרון. הוא כבש את שער השיוויון ב-1:1.

מלחמה מיותרת על הבית
כעבור כמה ימים, שוב הוא עלה לאנשים על העצבים. פעם נוספת, כל קשר לכדורגל היה מקרי בהחלט: אם יש שם יותר מדובר מג'ק ווילשר בימים האחרונים בממלכה, זהו עדנאן יאנוזאי הצעיר ממנצ'סטר יונייטד, שכבש במחזור האחרון צמד יפהפה ב-1:2 על סנדרלנד תוך הפגנת כשרון ופוטנציאל עצום. אנשי נבחרת אנגליה מיהרו לעבוד על כך שהוא יבחר לשחק אצלם, בזמן שיש לו אפשרות לעשות זאת גם בנבחרות בלגיה (שם נולד), סרביה, אלבניה וטורקיה.

"רק אנגלים צריכים לשחק בנבחרת אנגליה", הכריז ווילשר בעקבות המאבק על שירותיו של יאנוזאי. "אתה לא יכול לשחק בנבחרת אם אתה גר באנגליה חמש שנים. אם אני אעבור לספרד, זה אומר שאוכל לשחק בנבחרת שלהם?!", תהה הקשר הצעיר, והפך למעין אויב ציבור עבור לא מעט ספורטאים באי הבריטי, כמו שחקן הקריקט הבינ"ל קווין פיטרסן, שנולד בדרום אפריקה ורמז שמסתתרת גזענות בדבריו של ג'קי, שהגן על עצמו בכך שטען שהוא דיבר אך ורק על כדורגל ולא על ענפים אחרים. פיטרסן הזועם השיב ש"העניין הוא לייצג את המדינה שאתה חי בה, לא משנה באיזה ספורט", והציג בעיקר את מו פארה, שנולד בסומליה אך זכה עבור בריטניה בשתי מדליות זהב לריצות למרחקים ארוכים בלונדון 2012.

מי שכמובן שוב מיהר להגן על ווילשר היה ונגר: "אני מסכים עם מה שהוא אמר. אם כל שחקן יבחר באיזו נבחרת הוא רוצה לשחק, זה לא יהיה שונה ממה שקורה עם מועדונים". מי שהצטרף לדברים גם היה מנג'ר ק.פ.ר הארי רדנאפ, שהכריז: "אם שחקן מגיע לאנגליה בגיל 16 או 17, אני באמת לא רואה סיבה למה צריך לאפשר לו לשחק בנבחרת האנגלית".

"אני חושב שדבריו לא הובנו נכון, לפעמים אנשים מתרגמים דברים בצורה שהם רואים לנכון", הודג'סון הגן על הנער, אך גם המחיש עוד גורם בכעס על ג'קי - האמונה שהוא הרשה לעצמו יותר מדי, כי בעוד שהוא מקבל אשראי גדול ממאמניו בארסנל ובנבחרת, הוא רחוק מלהציג את היכולת לה מצפים ממנו ומתעסק בדברים שלא קשורים אליו.

חברים טובים, אויבים טובים יותר
למרות פתיחת העונה המצוינת של ארסנל והיציאה לפגרת הנבחרת בראשות הפרמייר-ליג, הקבוצה סבלה מפציעות במספר עמדות, שגרמו לכך שווילשר הוסט לעמדת הקיצוני הזרה לו ולסיפוריו על חוסר הנוחות שלו בה.

בניגוד לעונות קודמות, לארסן ונגר יהיה לאחר פגרת הנבחרות כאב ראש חיובי בארסנל. מרכז שדה עמוק עם הרבה אופציות טובות, שעשויות להיות מפתחות לתואר ראשון אחרי שמונה שנים יבשות. הבעיה היא שכרגע לא נראה איך ג'קי תופס מקום שם: מסוט אוזיל השתלב נפלא, ראמזי נמצא בכושר מטורף ואפילו מתייה פלאמיני מפתיע לטובה עם יכולת מצוינת. תוסיפו לזה את מיקל ארטטה וסנטי קאסורלה המחלימים, ותקבלו מאבק קשה מאוד על ההרכב עבור ווילשר, ובעיקר משהו שעלול להשפיע על התכניות של הודג'סון לעתיד שלושת האריות.

"התחרות כיום על מקום במרכז השדה בארסנל גדולה ותגדל עוד יותר כשקאסורלה יחזור מהפציעה", הזכיר המאמן הלאומי. "אבל אני מאמין בג'ק, הוא שחקן טוב וחשוב למרכז השדה שלנו. אני סומך על ארסן שיידע איך להתמודד עם המצב".

הבעיה היא שעם כל האהבה של ונגר כלפי ווילשר, גם הוא צריך להודות שהאנגלי כרגע הוא החוליה היותר חלשה בקישור התותחנים. אם בעבר האוהדים הלכו אחריו באופן עיוור וליטפו אותו, בעוד על ראמזי יצא התסכול מאי-ההצלחה, כעת נראה שגם הסבלנות כלפי ג'קי בסופו של דבר תיגמר. מי יודע, אם הכל ימשיך לעבוד בצורה טובה אצל הלונדונים מבלי שהוא לוקח חלק עיקרי, יש סיכוי שבעתיד גם הילד הנאמן יצטרך לעשות חושבים לגבי מקומו.

למרות השבוע מלא הסיוטים שעבר עליו, ג'ק ווילשר הוא עדיין האיש העיקרי של רוי הודג'סון במשחקים מול מונטנגרו ופולין והבטחת מקומה של אנגליה במונדיאל. במקביל, צריך לתהות מה יקרה הלאה, כשיגיע הרגע שצריכים לנחות בברזיל. האם ווילשר יצליח למצוא בכל זאת את מקומו אצל התותחנים? האם הוא יהיה ראוי למקום בסגל למרות שעושה רושם שאפילו אצל האוהדים הוא הופך להיות שחקן משנה? התעלומה הגדולה היא אם הטעויות שעשה לאורך השבוע האחרון יישארו טעויות, או שהן סימנים בדרך להרס עצמי שממנו רבים חוששים.

ותסריט אחרון: תארו לעצמכם איזה אירוני זה יהיה אם דווקא יאנוזאי יהיה זה שיתפוס את מקומו של ווילשר ככוכב הצעיר של הודג'סון בגביע העולם.

הדפס