תקופת בחירות

הפיגוע בפאריז והפחד של אשתו; השיחות עם שחר ובניון; הטעות של בן בסט; הטרייד עם דאבור שלא יצא לפועל; הכישלון המקצועי; הבחירה של הפועל בדמארי; שנה וחצי לאחר שחזר להפועל תל אביב, ועזב, שכטר מגיע לבלומפילד עם מכבי חיפה. והוא שוב מאושר

שירי אלג'ם ותומר לוי  23.02.15 - 14:45
תחילת כתבה

לפני כחודש וחצי, בדיוק כשחלון ההעברות של ינואר נפתח, עבור איתי שכטר נסגר הפרק הצרפתי. חלוץ נאנט עוד לא ידע באופן ודאי לאן יעבור, והאם יעזוב, אך ברגע שליז, אשתו, לקחה את הילדים וחזרה לארץ - שכטר ידע שגם חזרתו קרובה מתמיד. הפיגוע בפאריז שבר את  משפחת שכטר. "הפיגוע הזה זיעזע את כולם. בעיקר התמונות שהגיעו מהטלוויזיה, שם ראו את גני הילדים היהודים מאובטחים", סיפרו מקורבים למשפחה". לליז זה הספיק. אשתו של שכטר החליטה שהילדים שלה לא יילכו לגנים מאובטחים והגיע הזמן לחזור הביתה.

במקביל לחשש מהמצב בצרפת, ובעקבות פתיחת חלון ההעברות, החלה ההתעניינות מהארץ. למרות שלשכטר היה חוזה לעוד עונה וחצי בנאנט, הוא זכה לעניין רב ממכבי תל אביב, הפועל באר שבע, וגם מכבי חיפה. למרות הצעה כספית גבוה יותר מהצהובים, החלוץ רצה להגיע לכרמל. "שכטר לא פראייר", מספר מקורב לעסקה ולשחקן: "הוא ראה שזהבי משחק כחלוץ, ומה זה עושה לחלוצים האחרים - ובמיוחד לעדן בן בסט שחזר כמוהו מצרפת חצי שנה לפני ולא הרבה לשחק". ראה, הבין ובחר. אבל הייתה עוד סיבה, משמעותית לא פחות. שכטר קיבל טלפון מיענקל'ה שחר ובו משפט אחד ברור: "אנחנו רוצים אותך, אתה רוצה לבוא?". החלוץ לא היסס וענה בחיוב. גם יוסי בניון, קפטן הירוקים, היה בסוד העניינים. בכל התקופה שבה שכטר התלבט בין מכבי ת"א לבין מכבי חיפה, בניון היה איתו בקשר ולחץ עליו. כשנחת הודה שכטר: "בניון היה אחד הגורמים בהגעה שלי לחיפה".

אבל רגע לפני שפותחים את השמפניות, צריך לזכור - זו לא הפעם הראשונה שאיתי שכטר חוזר מאירופה. את הקאמבק הקודם שלו מכירים בהפועל תל אביב - היריבה של מכבי חיפה הערב - טוב מכולם. לפני כשנה וחצי, ברעש קצת יותר גדול מזה הנוכחי, חזר שכטר לישראל - לקדנציה שניה באדום. לאחר שתי עונות באירופה - אחת בקייזרסלאוטרן והשנייה בסוואנזי - ה'בן האובד' חזר והביא עימו תחושת אופטימיות ענקית. "איתי הוא לא עוד סתם שחקן להפועל ת"א, וזו לא סתם קלישאה", אמר המאמן דאז רן בן שמעון במסיבת העיתונאים שבה הוצג החלוץ. "אני מאוד שמח לחזור הביתה, חזרתי למקום שהכי רציתי לחזור אליו" אמר שכטר והוסיף: "הייתה דרך לא קלה, יש הרבה אנשים שאני צריך להודות להם".

בסרט הזה כבר היינו: כך חזר שכטר להפועל ת"א

ואכן, לא מעט לחץ הופעל על חיים רמון להחזירו. אז איך באמת הגיע שכטר לאדומים? רמון הצהיר לא מעט פעמים כי הלחץ הגיע בעיקר מהאוהדים , וכי החתים את שכטר בעקבות אותם לחצים שלא נרגעו. ואכן, הקהל היה זה שיזם את הרעיון. קצת אחרי שבן שמעון חתם במועדון ואחרי שהובן ששכטר לא ימשיך באנגליה וכי לאוטרן מעוניינת להשתחרר ממנו האוהדים החלו לטלפן, לסמס ולשלוח לשחקן מסרים בכל דרך אפשרית וקראו לו לחזור הביתה. "איתי הוא בן אדם שאוהב את הבית, מחפש את החום והקרבה וללא הצעות משמעותיות מאירופה החזרה להפועל קרצה לו מאוד", סיפר מקורב לשחקן. רמון תחילה לא היה מוכן לשמוע על הרעיון, כמובן שבעקבות הסיבה הכלכלית, אך לאט לאט הלחץ הלך וגדל, כשגם בן שמעון הבהיר למחזיק זכויות הניהול שעם שכטר יהיה קל יותר להגיע לשלב הבתים בליגה האירופית, דבר שעליו בנה רמון עבור התקציב. כמה אנשי עסקים העניקו תרומות קטנות עבור העסקה, ורמון החל לאט לאט להשתכנע תחת הלחץ. "אף אחד לא בא ושם 200 אלף ש"ח על שכטר. מי שיגיד את זה משקר. היו רק תרומות קטנות פה ושם", סיפר גורם במועדון.

בניגוד לפרסומים באותה תקופה, חברי עמותת "האדומים" (שהיו בזמנו, הרכב העמותה השתנה מאז) טוענים היום כי הלחץ להנחית את שכטר לא הגיע מהם, אלא מאנשים בתוך המועדון ומסביבו ומשאר האוהדים. מקורבים להנהלה הציעו לגייס כסף נוסף לעסקה באמצעות העלאת מחירי המנויים - ורמון הסכים סופית לצירופו של שכטר בתנאי שהעמותה תגיש לו אישור בכתב שהיא מעלה את מחירי המנויים. לטענת חברי העמותה דאז העניין יצא לתקשורת והוצג שהעמותה היא זו שהציעה להעלות את המחיר. באותו ערב שבו הדברים התפרסמו התכנס הוועד המנהל לדיון סוער ביותר. בסופו של דבר ההחלטה להעלות בשמונה אחוזים את מחירי המנויים עברה בפער של קול אחד בלבד לטובת התומכים (4 מתנגדים, 5 תומכים). "הוועד המנהל היה בתחילת דרכו ולא עמד בלחץ. ברקע היו האוהדים וכל מי שגייס כסף לצירופו של שכטר שחשבו שהעמותה היא זו שתקבע אם להחתים אותו או לא. לאחר מכן רמון לקח את הקרדיט על ההחתמה וזרק את האשמה על העלאת המחירים על העמותה", סיפר גורם בעמותה. אגב, לא מעט דובר באותה תקופה על הצעה ששכטר מחזיק ממכבי ת"א והיה לחץ בקרב הקהל כי החלוץ יתפתה לחצות את הכביש, אך היום נשמעים קולות אחרים במועדון: "לא היה שום שלב שבהפועל הרגישו שאם לא יסגרו עם שכטר הוא יילך למכבי. כנראה שבמכבי לא הציעו הצעה טובה יותר כי המועדון הרי לא יכול היה להילחם בכסף הגדול של מכבי".

כשהמו"מ מול השחקן ונציגיו החל לרקום עור וגידים הכל נעשה מול עידו חג'ג', שהחזיק (ועדיין מחזיק) בחמישה אחוזים ממניות הקבוצה, והיה ערב באופן אישי על חלק מהחוזה של החלוץ. בסופו של דבר שכטר חתם לחמש שנים עם שכר של 300 אלף דולר נטו לעונה, כשלהפועל הייתה אופציה בשנה הרביעית לצאת מהחוזה תמורת פיצוי של כ-450 אלף ש"ח לשחקן.לקבוצה הגרמנית התחייבו לשלם 500 אלף יורו תמורת החלוץ. עד היום הפועל משלמת עבור שכטר ו-ורמוט, כאשר החוב ללאוטרן עומד על 450 אלף יורו פרוס לתשלומים לכמה שנים לפי הסכם שנעשה במהלך העונה שעברה.

האופוריה בחודורוב הייתה גדולה. עם שכטר, גילי ורמוט ועומר דמארי בחלק הקדמי בהפועל החלו לפנטז ובגדול. אליפות, גביע, אירופה - אין הנחות, הולכים על כל התארים. אבל איך הולכת הקלישאה הידועה? כגודל הציפיה, כך גודל האכזבה. כבר בתחילת אוגוסט הגיע הכישלון הראשון - הדחה מאירופה ע"י פאנדורי הרומנית במסגרת סיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית. מפח נפש ענקי, אבל שכטר בינתיים נותר 'נקי', נתנו לו זמן להתאקלם.

העסקה עם דאבור, והבחירה בדמארי

הליגה החלה. מחזור ראשון 0:0 מול סכנין, מחזור שני 2:0 להפועל ב"ש בווסרמיל. ושכטר? לא הזכיר את אותו שחקן מעונת הדאבל. היום אנחנו מגלים כי לאחר המשחק מול ב"ש הגיעה הצעה ממכבי ת"א (שהייתה אז חשאית) - מונס דאבור ו-800 אלף יורו תמורת שכטר. רמון היה מוכן לשקול את העניין, אך לחץ של מקורבים גרמו למחזיק זכויות הניהול לסרב בתוקף. "איך זה היה מצטייר בפני האוהדים שהסכימו להעלות את מחיר המנויים ולשלם יותם מכיסם שאחרי שני מחזורי ליגה בלבד רמון משחרר את שכטר ועוד למכבי?" אמר גורם שהיה מעודכן בפרטי ההצעה. שכטר עצמו נפגע מעט. הוא לא רצה לעזוב אך שידר לסובבים את ההרגשה כי "אם פוסלים אותי אחרי חודש אני לא צריך להישאר ושיעשו לי טובות".

ההצעה נפלה, שכטר נשאר, אבל משהו פשוט לא התחבר. שכטר לא היה אותו השחקן שכולם חיכו וציפו לו. בחצי השנה שבה היה בהפועל כבש שבעה שערים בלבד. היו לו לא מעט החמצות והביקורת העיקרית הייתה שהוא לא מספיק חד בפעולה האחרונה, לא מספיק חד כמו שהיה טרם היציאה לאירופה. "איתי של עונת הדאבל היה טורף את הדשא, כשהוא חזר הוא היה כבוי, הוא בא פחות בטירוף, לא נלחם עם עצמו, נתן את ההרגשה ש'אם לא הולך אז לא הולך''", טוען גורם במועדון.

ב-26 באוקטובר כבש החלוץ שלושער מול רמה"ש והוסיף עוד שני בישולים וכולם היו משוכנעים (גם השחקן עצמו) שהנה שכטר של עונת הדאבל חזר לעצמו. "המשחק מול רמה"ש עזר לאיתי וגם הרגיע קצת את הרוחות", סיפרו במועדון. אלא שהשער הבא של מספר תשע באדום לשעבר הגיע לאחר שבעה מחזורים, אחרי כמעט חודשיים שלמים (ב-18 בינואר מול הפועל רעננה).

בעוד ששכטר לא עמד בציפיות ממנו, עומר דמארי המשיך לקרוע רשתות ולהיות האקס פקטור של האדומים. לקראת חלון העברות של ינואר היה ברור שהפועל תרצה למכור את החלוץ, כשהשאלה שנשארה הייתה לאיזו קבוצה באירופה ייצא דמארי? גם מול המצלמות התבטאו אנשי המועדון ואמרו ש"אין ברירה כי חייבים את הכסף", וסלטה ויגו נכנסה חזק לתמונה. היום מתברר כי בהפועל העדיפו למכור את שכטר. "בינואר הסכימו למכור את שכטר לכל מקום, כולל למכבי, רק כדי שדמארי ישאר"  אמרו במועדון. וכך, יום אחרי עוד כישלון קבוצתי - הדחה מהגביע ע"י הפועל חיפה - שכטר סיכם בנאנט באמצעת הסוכן אבי נמני, ולאחר חצי עונה בלבד הסתיים הקאמבק הלא מרשים במיוחד עם האדומים.

צוות הווי ובידור, גרסת כפר גלים

בחיפה מנסים שלא לחשוב על אותו קאמבק לא מרשים באדום. על שכטר אין את אותו הלחץ שהיה עליו בחודורוב, הוא לא הגיע "מכספי האוהדים" ולא מדובר בקבוצה שכבר חגגה איתו דאבל. כרגע, בחיפה מרוצים מההשתלבות ובעיקר מכך שגילו צד חיובי נוסף בצירופו של החלוץ - שכטר הפך לגורם מרכזי בחדר ההלבשה. לא חסרות דוגמאות, אבל אחת מהן מספרת את הסיפור בצורה הטובה ביותר. עד הגעתו של החלוץ לשחקניו של מרקו בלבול לא הייתה קבוצת וואטסאפ, דבר שנהוג כמעט בכל קבוצה. "אני בחיפה כבר כמה שנים, והרבה זמן לא היה כזה חיבור. איתי גורם לכולם לחייך", סיפר שחקן בקבוצה, ואחר הוסיף בציוריות: "שכטר הוא כמו הכבלים למנוע של המכונית - הוא מניע אותך בכל מצב".

בנוסף, הרכש הטרי קידם גם את ערבי הגיבוש של הקבוצה, הפך לאחראי המסעדות, ובשבועות האחרונים מנצח על השירה במקלחות. שכטר נכנס למקלחת, בוחר שיר וכל החברים מצטרפים. לכבוד יום ההולדת שלו בתחילת השבוע, הוא כמובן הביא עוגות ודאג לפנק את החברים בתחילת האימון. אחרי המשחק מול אשדוד, לדוגמא, שכטר "גייס" שבעה שחקנים נוספים לבילוי במסעדה, וכאשר במקום התפתחה קטטה - ידע יחד עם כולם לשלם ולצאת במהירות מהמקום כדי לא להסתבך שלא לצורך.

אבל שכטר לא אחראי רק על הצחוקים. לפני המשחק מול אשדוד הוא עלה ראשון על כר הדשא בבלומפילד, לבדו, כדי להרגיש את המגרש, לספוג אווירה ולהיכנס לריכוז. "אין ספק שהוא הגיע רעב והוא מאוד רוצה להצליח. רואים את זה בכל פעולה שלו בתוך המגרש ומחוצה לו", סיפרו בקבוצה.

הערב, 6 שנים אחרי משחקו האחרון מול הפועל תל אביב - אז במדי מכבי נתניה - שכטר חוזר לבלומפילד במדי מכבי חיפה. אם יכבוש, הוא לא צפוי לחגוג. אבל עמוק בלב, הוא יחגוג. גם הוא יודע ששערים הם התרופה הטובה ביותר לקריירה המעט דועכת שלו.

הדפס