בא מכאב: הדרך הקשה של רוסלן ברסקי לפסגה

כבר הציעו לו לפרוש מכדורגל, אבל רוסלן ברסקי התעקש והגיע עד לצמרת של הכדורגל הישראלי דווקא בהפועל חיפה. תחילת הדרך במכבי ת"א, הפציעות הקשות, המהפך שעבר בחייו בעקבות מות אביו והחלום הגדול. סיפורו המטלטל של אחד ממצטייני העונה עד כה

עינת הירש
עינת הירש  31.10.17 - 12:31
תחילת כתבה

רוסלן ברסקי נחשב לאחד הכישרונות הגדולים במחלקת הנוער של מכבי תל אביב ואפילו סומן ע"י ג'ורדי קרויף אותו כמי שיגיע רחוק. הקשר, שאיבד את אביו בגיל צעיר באירוע ששינה את חייו, סבל מלא מעט פציעות לאורך השנים שגרמו לו אפילו לרדת לליגות הנמוכות רק כדי לצבור דקות משחק וביטחון. אחרי שפרץ במדי בית"ר ת"א/רמלה מהלאומית, הוא מצא בית חם בהפועל חיפה המפתיעה ועכשיו הוא מסמן אפילו את הנבחרת הבוגרת כמטרה ריאלית.

"אני ואבא שלי תמיד היינו מדברים על זה שאני רוצה שהוא יראה אותי בליגת העל, משחק בקבוצות הגדולות ופורח, ושיהיה לי טוב", מספר ברסקי על הקשר עם אביו, "תמיד עכשיו בסוף משחק אני חושב עליו, יש לי את הקטע הזה שאני מסתכל ליציע, בציפייה. אין ספק שזה סוג של הגשמת חלום, גם בשבילו. איבדתי את אבא שלי אולי בתקופה הכי חשובה. במעבר שבין הנוער לבוגרים".

"כל הזמן זה טיפולים, זה כימותרפיה, זה בתי חולים, כילד זה לא נעים לראות את אבא שלך במצב כזה. פשוט הייתי רואה אותו חוזר הביתה גמור מהטיפולים האלה, זה היה משפיע עליו בצורה קיצונית. אלו היו השנתיים הכי קשות שיכולתי לעבור ואני חושב שאפשר לעבור. גם איבדתי את אבא שלי, גם כל הפציעות וזה פשוט התגלגל אחד אחרי השני בקטע מטורף. אני סבלתי כל כך, אבל איכשהו יצאתי מחוזק".

ברסקי, כאמור, עבר לא מעט מכשולים בדרך, אחד מהם הגיע במקום לא צפוי. "התגייסתי, היה לנו מסדר לילה. בדרך לאוהלים היה לנו כמו בור קטן כזה, לא ראיתי אותו  ופשוט נכנסתי אליו, עיקמתי את כף הרגל ושברתי אותה. כחודש אחרי שחזרתי מהפציעה בכף רגל ימין, עוד פעם, אותה פציעה, אותו שבר. שם כבר הייתי צריך לעבור ניתוח. בבני יהודה נפצעתי עוד פעם. שברתי את כף רגל שמאל, אותה פציעה רק ברגל השנייה. עוד 4 חודשים בחוץ, 5 חודשים אפילו. כשחזרתי מהפציעה בני יהודה ויתרה עליי ונגמר מועד העברות בליגת העל ובליגה הלאומית. מה שנשאר לי לעשות זה או ללכת לליגה א' או פשוט לחכות עד ינואר עד מועד העברות החדש".

"הייתה לי תקופה לא קלה בליגה א'", המשיך ברסקי, "הייתי צריך לעזור בבית לאמא שלי, לאחי, הייתי צריך לדאוג לעצמי. אז פשוט הייתי עובד בשעות הבוקר בעבודה, כשהייתי חוזר מהעבודה הייתי לוקח את אחי הקטן מבית הספר, עושה איתו שיעורים, הולך לאימון של יפו, אחר כך גם מוסיף אימון בערב. הייתי הולך ברחוב ודווקא היו כאלה שזכרו אותי מהתקופה שלי בנוער של מכבי ת"א, אז פתאום הם היו פונים אליי: "תגיד לי, מה קורה איתך? פרשת מכדורגל?". זה קצת פגע בי".

כעת, כשהוא פורח במדי הפועל חיפה מוביל את הליגה, ברסקי מרשה לעצמו לחלום. "הפועל חיפה זה מועדון חם, מועדון גדול, ואני מאוד נהנה כאן מכל רגע. חלום? הייתי בכל הנבחרות של ישראל, חסרה לי רק הבוגרת. אני בטוח שגם זה יגיע".

הדפס