עשו סיבוב: נבחרי הסיבוב הראשון בליגת העל

4 נציגים למכבי ת"א, 2 לחדרה ולבני יהודה ונציג בודד לב"ש. סיבוב אחד מאחורינו ואפק בוחר את אלו שהטביעו בו חותם, לטובה ולרעה. המצטיין, המאכזב וה-11 של הסיבוב בפנים

עומרי אפק
עומרי אפק  11.12.18 - 12:02
תחילת כתבה

אחד הסיבובים ההזויים בתולדות ליגת העל הסתיים השבוע. בכל השנים האחרונות היו סיפורי סינדרלה וגם התרסקויות לא צפויות, אבל נדמה שהשנה המציאות עולה על כל דימיון.

הפועל חדרה ובני יהודה נמצאות במקום השני והשלישי מעל הפועל באר שבע. בית"ר ירושלים והפועל ת"א נפגשו למשחק עונה בתחתית, כששתיהן מתחת לקו האדום. מלך השערים הוא ילד שרק עלה לבוגרים בעונה שעברה?  שחקן העונה שעברה הופך למנודה ולשחקן זניח בסגל? אז כן, כן, כן וכן. למהמרים הגדולים שביניכם, אלה היו הימורים די מופרכים לפני תחילת העונה.

מבחינה מקצועית, זה מכבי ת"א ועוד 13 כרגע. היא בליגה משל עצמה. זה ברור. צריך לקרות משהו יוצא דופן, שימנע ממנה אליפות מוקדמת. הרי הפועל חדרה ובני יהודה הן לא אלה שמכבי ת"א באמת חוששת מהן, אלא הפועל באר שבע, והאלופה עד עכשיו היא הכול חוץ מהקבוצה שהכרנו בעידן ברק בכר.

לשמחתנו, העונה משחקים לא מעט צעירים שמוסיפים עניין לליגה. ממכבי ת"א, שנאלצה (בגלל חוקי הפייר פליי) להחזיר את צעיריה הנודדים ומקבלת אותם בגדול, דרך בני יהודה, הפועל ת"א, מכבי פתח תקווה ואפילו מכבי חיפה, שסוף סוף מוצאת קרן אור בדמותו של מוחמד עוואד, למרות שהיא עוברת עונה הזויה נוספת. רגע אחרי שנגמר, נבחרי הסיבוב לפניכם.

שחקן הסיבוב: דור פרץ (2 בישולים, 4 שערים - אחד בנבחרת, 21 איומים על השער, 73 חילוצי כדור).
המחמאה הכי גדולה של מכבי ת"א, שקשה לבחור מי הכי בולט בה. ובכל זאת ההתקדמות הכי גדולה, גם במכבי ת"א וגם בנבחרת, היא של הקשר המעולה, שגיוון את המשחק שלו. באיחור של שלוש שנים מכבי ת"א מצאה את הסמל הבא שלה. אלגנטי. פיזי. מחלץ. נע לעומק וקר רוח. יופי של סיבוב.

מאמן הסיבוב: ולדימיר איביץ' (84.5 אחוזי הצלחה).
יוסי אבוקסיס וניסו אביטן עושים סיבוב גדול, אבל הסרבי של מכבי ת"א בעיני הוא מאמן הסיבוב כי הוא לקח קבוצת כוכבים כבויה עם צעירים שאף אחד לא באמת נתן להם צ’אנס במכבי ת"א והפך אותה למכונת כדורגל מרשימה. התוצאה? 13 כובשים שונים וגם 9 מבשלים. המשמעות: כמעט 75 אחוזים מהשערים של הקבוצה הם קבוצתיים. מדובר בניהול סגל מופתי, כשאפשר לראות ששחקנים באמת מתקדמים אצלו. סיבוב שלם ללא הפסד. המאמן דורש מחויבות הגנתית כדי לקבל את חולצת ההרכב ובמקביל דורש מהמגינים והקשרים להצטרף לעומק כדי לגוון את המשחק ולפצח הגנות. כדורגל פשוט איכותי. שאפו.

תגלית הסיבוב: ירדן שועה (8 שערים, 3 בישולים, 13 איומים על המסגרת).
מועמד ראוי גם לשחקן הסיבוב.מלך שערי הסיבוב הוא ילד בן 19, שמדייק מאוד מול השער (30%) ובמקביל גם אוהב לרדת אחורה ולבנות מהלכים. נהנה לכבוש (8) ולבשל (3). חלוץ שמבין משחק כמו בוגר. כל הכבוד לבני יהודה כמועדון ולאבוקסיס כמאמן שידעו לקחת ילד מוכשר, שהתקשה במסגרות אחרות, ועזרו לו להפוך לשחקן אמיתי. רק שלא יתקלקל בהמשך.

הפתעת הסיבוב: הפועל חדרה.
הפער בין הכשל הניהולי לבין התוצרת על הדשא הוא בלתי נתפש. ניסו אביטן עושה ניסים ונפלאות בסיבוב הזה. יורדת בטוחה על הנייר נמצאת במקום שנותן כרטיס למפעל אירופי. בחירת הזרים שלו. השקט. הניסיון לשחק התקפי וליזום בכל מחיר והקאמבקים בדקות האחרונות. סיפור פשוט מרגש.

אכזבת הסיבוב: בית"ר ירושלים והפועל באר שבע.
הפועל ת"א כמעט זכתה בתואר כשעם סגל בינוני מאוד משדרת לחץ עצום ונכנסה לסחרור. ההתקפה שלה עם מספרים מביכים ותהיה חייבת לשנות אותה בינואר, מכבי חיפה התעייפה מהקטגוריה הזו כי היא חברה קבועה ואין חדש תחת השמש, אז ניתן את הבמה לאחרות.

25 ,28 אלה לא מספרי לוטו. וגם לא הנקודות בטבלה. זו כמות השחקנים ששיחקו מתחילת העונה בשתי המאכזבות של הליגה הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים. מספרים בלתי נתפשים, שממחישים את הבלבול וההיסטריה. הפועל באר שבע נראית במגרש כמו שהעונה שלה התחילה: מבולבלת. יהירה ואז לחוצה שלא הולך לה. הרפתקנית, אבל בלי סדר. יש לה סגל מצוין (אפילו רחב מדי, שזו גם בעיה), אבל אין לה יסודות.

השנה הזו הפועל באר שבע ניסתה להבנות מחדש, אבל היא פשוט לא נראית טוב. זה טבעי שיש ירידה וחיפוש זהות מחדש כשהשלד הקודם כבר לא קיים, אבל בליגה כזו להעמיד פחות מחמישים אחוזי הצלחה, זה כשלון לכל דבר.

שמם של אלונה ברקת וברק בכר יהיה חקוק לעד באותיות של זהב במועדון הזה. הם בנו אימפריה אדירה. שום דבר לא יימחק את ההישגים האדירים שלהם,  אבל כרגע,העונה, גם הם צריכים לחשב מסלול מחדש. פחות פרשיות מחוץ למגרש, יותר סדר וכדורגל נכון. יותר עוגנים ובסיס להמשך. 

מבחינת בית"ר ירושלים, כמובן שלחוגג מגיעים ימי חסד, כי הוא הגיע לקבוצה מפורקת בקיץ ובונה כוורת לא רעה סביבו. נכון לעכשיו, הוא משקיע במחלקת הנוער ובמחלקות נוספות. לעומת זאת, קבלת ההחלטות שלו בקבוצה הבוגרת היא לא טובה. לא בחירת השחקנים בקיץ (ערן לוי וגיא לוזון יחד?). לא הדרך בה מונה ניר קלינגר לתפקיד.  לא ההתנהלות מול הקהל (שחקנים צריכים לצאת ולבקש סליחה? הלו? מי מנהל את מי שם?). אנשים בדמותם של אוחנה וקלינגר חייבים לנווט את חוגג למקום נכון יותר. בשורה התחתונה,עוד לפני ינואר, יש לה סגל לפלייאוף עליון, ולא למקום שממנו יורדים ליגה. קלינגר צריך לקחת אותה לשם.

הערה לגבי נבחרת הסיבוב:
- לאור מצוקת המגינים השמאלים בליגה והעובדה שהיו בלמים בולטים, הצבתי שלושה בלמים כשבכנף שמאל מתופקד עומר אצילי למרות שזה לא התפקיד האידיאלי שלו.
- (למטיבי לכת ככה גם אפשר להעביר את ייני לעמדת המגן השמאלי ולשלוח את אצילי לקישור ל-4-4-2).

שוער: יואב ג'ראפי (53 הצלות, הכי הרבה בליגה): שחקן שששווה ערך לחצי קבוצה בסיבוב הזה. בלי כמות ההצלות המטורפת שלו, אשדוד הייתה מתחת לקו האדום.

בלמים:

שרן ייני  (770 מסירות, הכי הרבה בליגה): מי שלא מבין כמה הוא שחקן של מערכת, שחקן חכם של כל מאמן, לא מבין כדורגל.דוגמא ומופת למישהו שבכלל לא תוכנן להיות שחקן מפתח וחוזר לשם בטבעיות. בצדק.

קרלוס קוויאר (34 תיקולים): מייצג מבחינתי את משחק ההגנה המעולה של בני יהודה. בית"ר, שוויתרה עליו חוטפת בצרורות ובני יהודה קיבלה את המנהיג להגנה, שספגה מעט מאוד.

אוראל דגני (38 תיקולים): מחזיק הגנה של קבוצת תחתית שבקושי סופגת. ראינו את ההבדל שלא שיחק נגד בית" ר ירושלים. סיבוב מעולה שלו.

שחקני כנף
אלי דסה (5 בישולים): המגן הימני הכי טוב בארץ. בפער.

עומר אצילי (5 שערים ו-3 בישולים): התניע לאט אבל ברגע שחזר לעצמו זה היה עונג. מבקיע ומבשל.  עם קצת יותר חספוס, היה שחקן שמתאים לאירופה.

קשרי אמצע:
דור פרץ
- עיין ערך שחקן הסיבוב.

קווין טאפוקו (133.17 ק"מ - המרחק הגבוה בליגה) - מייצג את הצלחת הזרים שהגיעו כאלמונים והפכו לבאנקר בהפועל חדרה. מחזיק את האמצע של הפתעת העונה כשהוא מוביל את הליגה במספר קטגוריות.

התקפה:
ירדן שועה - תגלית הסיבוב.

פרדי פלומן (120 דריבלים, הכי הרבה בליגה, 2 שערים ו-4 בישולים) - איזה דריבל. איזה קסם. איזה פוטנציאל שזועק שירימו אותו. חסר יציבות וחסר ריכוז לפעמים, אבל כשרון ששייך לרמות הגבוהות.

בן שהר (7 שערים): קאמבק העונה. משחקן מנודה לשחקן שאי אפשר בלעדיו. משלים שלישייה עם דיא סבע ונייג'ל האסלביינק, שיכולה לפרק כל הגנה.

ספסל: פרדראג ראיקוביץ', דודי תירם, איסמעילה סורו, נס זמיר, דור מיכה,  מאוויס צ'יבוטה, לוסיו ומוחמד עוואד.

הדפס