הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

בהחלטה אחת, ריינשרייבר הרס את משחק העונה

הדרך בה הושג הניצחון מרשימה יותר מעוד תצוגה חלקה. טור של אוהד ירוק

תמיר אלחיאני
תמיר אלחיאני  18.01.22 - 10:11

סיבוב משחקים שלם עבר מאז אחד המשחקים הביזאריים והמרתיחים שראיתי בימי חיי. הפסד שקורה אחת לליקוי ירח, ליקוי חמה ותחיית מתים בבת אחת. יהירות ושאננות מהצד שלנו, וחופן גדול של פרובוקציות ומשחק פשוט מגעיל, מחילה מכבודכם, מצד המנצחת של אותו המשחק, הפועל באר שבע.

יודעי דבר ידעו לספר לי שגם מאחורי הקלעים, בחדרי ההלבשה, לאחר המשחק, אנשי צוות כאלו ואחרים של הפועל באר שבע דאגו לזרוק כמה מילים מיותרות לעבר אנשי הצוות הירוק וגם שלחו לכאורה מספר ידיים לתבל את ההתגרות בעוד נופך לא נחמד בכלל.

מאז אותו היום, יצאו מכבי חיפה והפועל באר שבע למירוץ דו ראשי ומרתון מטורף של נצחונות. שתי הקבוצות הטובות ביותר בארץ בלי שום צל של ספק, פתחו פער ענק על שאר הליגה. המהפך בראשות הטבלה מלפני שבוע, באדיבותה הכפולה של מכבי תל אביב, אמנם שינה את המומנטום הכללי בין שתי הקבוצות, אבל גם הוא טושטש קמעה בעקבות הניצחון ההרואי של באר שבע בדקה ה-120 בגביע.

כל הסלאלום המשותף הזה הוביל למפגש ענקים אחד בטוטו טרנר. משחק עונה פאר אקסלנס, והזדמנות פז לכל אחת מן הקבוצות להוכיח היא הטובה מבין השתיים - והטובה ביותר בישראל. אז נכון לבוקרו של יום שלישי יפה זה, נראה לי שאין כבר באמת סימן שאלה מאחורי התהייה הזו.

ממש כמו השוד המר והנמהר מהסיבוב הראשון, מכבי חיפה עלתה בכל פרמטר שקשור בכדורגל נטו על הפועל באר שבע. אלו לא היו רק השערים שהבקענו, העליונות על הבאר שבעים הייתה חדה וברורה לאורך כל המחצית הראשונה.

וממש כמו המשחק ההוא, גם הפעם הפועל באר שבע גייסה שער ממחוזות הביזאר (חזיזה וג'וש ברגע של הזייה משותפת), על מנת לחזור למשחק. השער הזה היה אירוע בודד של כדורגל מצד באר שבע, משני צידיו מוקף בעליונות ירוקה מאוד ניכרת לעין. גם לאחריו, אגב, היו לנו עוד שתי הזדמנויות ענק לסגור סיפור.

אז אם חניכיו ועמיתיו של רוני לוי לא מצליחים להתמודד מולנו במגרש, מה עושים? כמובן, שולפים את ארגז הטריקים המלוכלכים ומנסים לצמצם את הפער המקצועי ואף לייצר יתרון דרך אמצעים קצת פחות קונבנציונליים.

אף אחד מאיתנו לא יודע לומר מה באמת קרה שהוביל להרחקתו של רז מאיר, אבל מהיכרותי עם הבחור - אני בוחר להאמין לגרסתו לאירוע. מהיכרותי עם הצד השני ושיטותיו, אין לי ספק שמה שלא היה, לא קרה בוואקום ומבלי שהאירוע יבושל היטב על ידי אלו שמורגלים בפרובוקציות.

שלא יובן לא נכון, אין לרז מאיר או לאף שחקן אחר שום סיבה ומקום להגיב בשום דרך על התגרויות או פרובוקציות, לא על המגרש ולא מחוצה לו. אבל משחקן עבר ירוק כל כך מכובד כמו אריק בנאדו, קפטן ירוק, הציפיות שלי הן שלא יכניס את קצה רגלו להתגרויות מהסוג הזה.

מילא אלו, אבל כמה מטופשת והרסנית למשחק היתה ההחלטה האומללה, אין מילה אחרת, להרחיק את רז מאיר על אירוע שלא היה לו קשר למגרש, וכזה שגם קורה לא אחת כשהרוחות לוהטות בהפסקות משחקים. קצת שיקול דעת, למען השם. דבר איתו, דבר עם בכר, תרגיע את הרוחות, שלח את כולם לשתות מים. מה זה בדיוק נתן ותרם? ריינשרייבר לקח משחק עונה נפלא ופשוט הרס אותו לחלוטין במחי החלטה אחת.

מתצוגת תכלית במחצית הראשונה, נאלצנו לעשות את הסוויץ' לקרב הישרדות מכוער, הכי מכוער שרק אפשר, על מנת לחלץ את שלושת הנקודות מטרנר. זו היתה מחצית על סף הבלתי אפשרית לצפייה, תשעה קבין התקפי לב ירדו על יציע האורחים בטרנר, עם כל נגיעה ויציאה של הפועל באר שבע לעוד התקפה. הטוטאל פוטבול של המחצית הראשונה פינה את מקומו לתצוגת "כל האמצעים כשרים" מבית היוצר של מקומות 5-14 בליגת העל. כל זה, כשכל הקבוצה בהלם מוחלט מההחלטה ומהעוול שנגרם.

אז נוסף ליכולת גבוהה, המחצית השנייה הראתה שלקבוצה הזו ולשחקנים שלה יש אופי ענק, לב עצום וגאוות יחידה. בחיסרון מספרי, בציפורניים, בשיניים, בשארית כוחותינו ובחסדי השם וג'וש כהן, עקרנו את שלושת הנקודות מידיה של הפועל באר שבע כל הדרך בחזרה לכרמל. במובנים רבים, הדרך שבה הושג הניצחון היום היא אפילו מרשימה יותר מתצוגה חלקה, וחושפת את כל הגוונים המופלאים של הירוק מבית היוצר של ברק בכר והשחקנים.

ברמה האינדיבידואלית - מה עוד נוכל לומר על עומר אצילי. באמת שאין לי מילים שיעשו חסד עם הביצוע השמיימי שהוא סיפק, שפתח עוד ערב לפנתאון. גם בשלב ההתחפרות של המחצית השניה, הוא לא הפסיק לרוץ לשניה, לחפש הזדמנות לחטוף כדור ולעזור להגנה. כוכב כדורגל ענק, שתורם מעצמו מעל ומעבר ומשחק בצורה פשוט נטולת אגו, הכי לא כוכבית שיש - מה שבאופן פרדוקסלי הופך אותו לכוכב אפילו גדול יותר בעיניי.

כוח מוחמד, עלי ואבו פאני, סיפקו משחק הקרבה פשוט עצום, כשאבו פאני עם בישול נהדר לאצילי בשער הראשון, עם כדור קרוס אובר מצויין מצד לצד. קצת שפך לאגר לקראת סיום, אבל עדיין המשיך לתת כל מה שיש לו - לרבות השתוללות מאירת לב בסיום המשחק על שלטי הפרסומת מתחת ליציע שלנו. חברים ירוקים יקרים, מבאס אותי לומר את זה, אבל נסו לא להיקשר יותר מדי למר אבו פאני. הוא לא יישאר כאן עוד הרבה זמן איתנו.

ועלי מוחמד? במקום שאכביר במילים, עשו לעצמכם טובה ותנו הצצה בסטוריז האחרונים באינסטגרם שלו. על מה שעשה שם לאבו עביד צריך לכתוב שיר באורך מלא, פשוט שירה בתנועה של חטפני השועל (ד"ש לאורי אוזן).

שאר השחקנים חוו עליות ומורדות במהלך המשחק, בעיקר נוכח השינוי הבלתי מבורך שנכפה עליו, אבל הקבוצה כולה, כיחידה, עבדה ביחד, בחוכמה ושיקול דעת (על פי רוב, בוא נגיד שסאן מנחם היה מוחק את הדקות שלו על הדשא אתמול מכל מדיה אפשרית אם רק היה יכול).

ולצד כל אלו, ולצד הגדלת הפער במקום הראשון, כמה כיף למחוק את החוב מהסיבוב הקודם בפנקס הירוק, ולהשיג נקמה מתוקה מתוקה וירוקה ירוקה. הפעם, אפילו הפרובוקציות הבאר שבעיות הרגילות, אין מילה אחרת, בהפסקת המחצית, לא עזרו. זוכרים את שנה שעברה? כמה קשה, ככה מתוק. ניצחון עם אופי ויופי מהסוג שיכולנו רק לחלום עליו אך לפני שנים מעטות. כמו מעיין שופע של מים קרים וטריים אחרי מסע מפרך במדבר, הקבוצה הזו היא כל מה שיכולנו לקוות לו - וקצת יותר. רק תמשיכו ככה.

ההמשך, כאמור, מגיע מיד עלינו, סמי עופר בשבת - הפועל ירושלים מגיעה. ניישם את חוק 24 השעות של ברק בכר, נירגע ונחזור לקרקע. המסע להגנה על התואר רחוק מלהיגמר, עוד דרך ארוכה לפנינו. אבל בחיי, איזו דרך כיפית זו.

עד העונג הבא, שבוע ירוק ונהדר לכולם.

נ.ב.
אחד ההרגלים המגונים של מכבי חיפה בשנים עברו היה הפקרת שחקנים שטעו/הורחקו/היו מעורבים באירועים שנויים במחלוקת. כל הכבוד לברק בכר, לא רק על המט לרוני לוי, אלא גם על כך שלא "מחק" את רז מאיר, ידע לעמוד מאחורי שחקן שלו ולגבות אותו במאת האחוזים, בהתנהלות ובתגובות. ממש לא מובן מאליו. מכיר די טוב כמה מאמנים, חלקם אפילו רלוונטיים לליל אמש, שהיו מתנהגים לגמרי אחרת בסיטואציה.