הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

20 שנה אחרי: החיים של מני לוי

הביקורים של גולדהאר ("מאז שהוא הבעלים, הקשר עם מכבי התחזק"), התגובה שלו במשחקים ("צועק מהתרגשות כששומע את השיר שלו בטלוויזיה"), הליווי ("אנחנו עוזרים לו 24 שעות ביממה") וסדר היום שלו ("אנשים חושבים שהוא במיטה כל היום, אבל זה לא ככה"). ערוץ הספורט במסמך מיוחד על מצבו של שחקן מכבי ת"א לשעבר

סהר דיין
סהר דיין  24.01.22 - 12:53

תגיות: מני לוי

"המשחק ההוא בטדי ששינה את העולם. מכבי תל אביב נגד בית"ר ירושלים. דקה תשיעית, כדור גובה פשוט. מני לוי, השחקן המוכשר, שכל הכדורגל הישראלי דיבר עליו באותה תקופה, רץ לכיוון הכדור ומתרגש, נופל, קם ושוב נופל - מאבד ההכרה. ואז כמו בסרט רע, בלתי ניתן לעיכול, עולות התמונות. שחקנים בוכים, טל בנין ואיציק זוהר מנסים לעזור, פרופסור ריבקינד רץ מיציע הכבוד להחיות אותו ואמבולנס נכנס למגרש. המשחק מופסק, אלפי אוהדים הולכים הביתה עם דמעות. בית חולים הדסה. אנשים מכל הארץ מגיעים בשקט. בוכים. מתפללים".

אותו ערב שמתאר אורי משיח, חבר קרוב של המשפחה ואוהד שרוף של הצהובים, צרוב בזיכרון של כל אוהד כדורגל ישראלי, וקשר את משפחת לוי ומכבי לעד. חייל משוחרר, בן 21, שעלה לכר הדשא וחזר לבית משפחתו כצמח. בראיון לערוץ הספורט, אחיו, דודו, יחד עם אבי נמני וניר לוין, מספרים על אורח חייו של מני לוי היום, ההתגברות שלו על הקושי ועל הפצעים שלהם, שנותרו עוד פתוחים.

"כל פעם כשבאים אוהדים אליו, מני מתרגש"

"אני ואבא שלי בדרך כלל היינו מלווים את מני לכל משחק", סיפר אחיו, "ספציפית את המשחק בטדי מול בית"ר יצא שראינו בבית בטלוויזיה. זה היה משחק ותקופה משמעותית עבורו, הוא בדיוק השתחרר מצה"ל והמאמן ניר לוין דיבר איתו על הנבחרת. הוא שינה לו תפקיד מחלוץ למגן. ואז פתאום ראינו אותו נופל על הדשא ולא קם".

"הנעתי את האוטו ונסעתי ישר לבית חולים בירושלים, אמא ואבא שלי באו אחרי. זה רגע שאי אפשר לשכוח, הוא עומד מולי בזיכרון כל הזמן. מצד אחד ראיתי את אחי מרותק למיטה, אבל גם שמרתי על אופטימיות והאמנתי שהוא ייצא מזה. ברוך השם, הוא יכול היה להיות היום במקום אחר לגמרי".

"מהיום הראשון מועדון מכבי ת"א והאוהדים עוטפים אותנו. מההתחלה בבית לוינשטיין ועד השחרור של מני לטיפול בבית", סיפר דודו על אחיו. האוהדים מגיעים לימי ההולדת של מני, לארוחות שישי ולחגים. בית שאן, דימונה, צפת ואילת. מכל קצוות הארץ, הקהל מגיע כדי להיות עם מני לוי, וגם שחקני עבר ואנשי תקשורת שהתקשו להתמודד נפשית בעבר.

"בחנוכה הרב אפללו מדליק נרות ויש אווירה מיוחדת באוויר. כולם באים בשביל מני. התרגלנו לימי שישי בצהריים, בשמש על הדשא, עם מני על כיסא גלגלים", המשיך אורי משיח, "אחרי זה נכנסים לסלון, שותים תה, ומגיעים האנשים הקבועים. ניר לוין, שמעון קורק ז"ל, אבי נמני, רמי לוי ומקורבים של המשפחה. אתה מסתכל עליהם ויודע שעם האנשים האלו מני לוי כבר ניצח. הוא מנצח כל יום שהוא עובר בזכות חום, אהבה ואמא שמחבקת אותו".

"רואים שזה קורה מהלב. כל פעם שבאים אוהדים או אנשים מהמועדון ושרים למני, אנחנו רואים איך הוא מתרגש", המשיך האח דודו, "גם אוהדים מקבוצות אחרות תומכים בנו, כמו אוהדי מכבי נתניה שכיבדו את הטקס השבוע בבלומפילד. למני יש ערך בכדורגל הישראלי וזה מאוד חשוב לנו כמשפחה. אנחנו מספרים לו הכל והוא מודע להכל".

 הביקור של גולדהאר בכפר שלם

"היום מני איתנו בחיים, ואנחנו משתדלים לתת לו כל מה שאפשר, זה מה שנותן לנו את התקווה להמשיך", סיפר דודו בהתרגשות, "התמיכה ממכבי מאוד עוזרת ומרגשת והאמת היא שמאז שמיץ' גולדהאר הפך לבעלים, הקשר למשפחה רק התחזק".

בשנים הראשונות לאחר האירוע הקשה, המועדון נרתם למאבק המשפטי יחד עם תביעת המשפחה להכיר בנכות של מני. לאחר הסכם בשנת 2012 קיבלה משפחת לוי פיצוי בגובה 5.3 מיליון ₪ ממספר גורמים שנתבעו על ידה.

"גולדהאר היה אצלנו פעמיים בבית בכפר שלם ובא עם צלחת האליפות למני אחרי הזכייה, שחתמה תקופה של עשור ללא התואר. שנה לאחר מכן, באליפות השנייה הוא גם הזמין אותנו למשרדים של מכבי והעניק למני צלחת אליפות אישית. מיץ' אדם מדהים, איש בעל ערכים וזה מאוד חשוב. באותם רגעים מני מאוד התרגש, מכבי היא חלק ממנו".

שיקום בבריכה – צפיה בים ושירים: סדר היום של מני

"אנחנו מטפלים ועוזרים לאח שלי 24 שעות ביממה", דודו סיפר, "הוא אולי לא מבטא את עצמו בעזרת מילים, אבל הוא מרגיש. אנחנו רואים איתו משחקים של מכבי והוא צועק מהתרגשות כששרים לו במגרש או כשאוהדים מגיעים אליו. מני שומע את השדרים והפרשנים ויודע שמדברים עליו. אתה רואה את זה בהבעות הפנים שלו, הוא מבין את המצב הכי טוב בעולם".

"אנשים חושבים שהוא שוכב במיטה כל היום אבל יש למני חיים, סדר יום. הוא קם בבוקר, מתקלח, עושה טיפולי פיזיותרפיה שש פעמים בשבוע. חלק מהם קורים בבריכה כי המקום היחיד שהוא יכול ללכת בו זה המים. הטיפול הזה מאוד חשוב לפעילות הגופנית שלו והוא הולך 50-60 מטר בכל פעם".

"בנוסף, מני גם אוכל פעמיים ביום באופן עצמאי, בבוקר אבוקדו ופירות שונים בבוקר ובערב הוא אוהב פרגית. הכל מרוסק כמובן, כמו פירה. זה אחד הדברים הכי חשובים שקרו עם הזמן כשהגענו הביתה, ובזכות ייעוץ וקלינאית תקשורת. אנחנו מבלים איתו בבית, יש לנו חצר, בימים יפים אנחנו לוקחים אותו ברכב ורואים את הים. החיים שלו מלאים. אמא שלי קמה בבוקר הולכת אליו והוא מחייך אליה".

הפצע של נמני, התמונה והגביע

"אני זוכר את השיחה האישית שלי ושל מני במשרד בקרית שלום", סיפר ניר לוין, "הוא תפס את המקום בהרכב במכבי ואמרתי לו שהצעד הבא עבורו הוא הנבחרת. הוא כבש שערים נגד הפועל פ"ת בנגיחה ונגד הפועל ב"ש. מני היה שחקן צעיר ומאוד שקט, לקח זמן לקלף ממנו את הקליפות. סימנו את הנבחרת כמטרה, ואז קרה מה שקרה".

"באותה עונה זכינו בגביע המדינה וניצחנו את מכבי חיפה 4:5 בפנדלים. עד היום יש לי בבית תמונה של ממשחק הגמר. אני שומר אותה כי יש בה הרבה סמלים, אבל בעיקר שלט מאחור, עם הכיתוב 'בשביל מני' עם הספרה 12. רואים בתמונה הרבה אנשים חשובים בהיסטוריה של מכבי, את נמני וטל בנין מניפים יחד את הגביע. השלט בזמן ההנפה משמר את החלק שלו בעונה הזאת ואחרי המשחק הלכנו להביא לו את הגביע לבית לוינשטיין".

"סיפור מני לוי הוא פצע פתוח", אמר אבי נמני, אחד הסמלים הגדולים של מכבי, שנכח ליד לוי ברגעי ההתמוטטות. "יש זיכרונות כאלה ואחרים מהיום הזה. בכל פעם שאני נזכר בזה יש תחושה לא טובה, תחושה שלא נעלמת לעולם. זה גרם לי לחודשיים שבהם יצא לי כל החשק מהמשחק. לא רציתי לראות כדורגל. הקדמתי ניתוח קל בברך שהייתי אמור לעבור בכלל בסוף העונה. מיד אחרי אותו ערב בטדי עשיתי את הניתוח רק כדי לברוח מהסיפור הזה".

"יש לי מערכת יחסים של הרבה שנים עם המשפחה. אני מעריך אותם מאוד, הם עושים עבודת קודש עם מחויבות ואהבה גדולה שלא רואים בשום מקום".

"האמא דליה, האחים גיא ודודו, האבא מורדוך ז"ל, היו ונמצאים סביבו כל הזמן", חיזק לוין, "אתה יודע, כשיוצא לי להגיע למשחקים של מכבי בבלומפילד כפרשן או כצופה, נהיית לי צמרמורת בכל פעם כשקהל שר לו בדקה ה-12. אני נזכר במה שקרה ומקווה לנס, מתפלל שדברים טובים יקרו למני".