רוורס באמצע הצומת: כשהנהג הישראלי מזלזל בחיי אדם

מה אתם יודעים על נסיעה לאחור? כנראה שהרבה פחות מכפי שחשבתם. אז מתי זו עבירה על החוק ומה קורה אם מתרחשת תאונת דרכים?

מערכת עולם הרכב  30.04.19 - 10:46
תחילת כתבה

צילום וידאו באדיבות עמותת אור ירוק

 

בלבול מוגדר כחוסר יכולת לקבל החלטות ולנתח את המציאות בצורה רציונלית והגיונית. זה מצב שכלי-קוגניטיבי (הנובע משכחה, בעיות בריכוז, מצבים פתולוגיים וכדומה); יכול להיות גם מצב רגשי - קושי לקבל החלטה בעקבות רגשות סותרים ואי יכולת להכריע ביניהן, הצפה של קונפילקטים הגורמים לבלבול וכו׳.

 

הבעיה הופכת להיות מסוכנת מאוד כאשר המבולבלים מתקשים לקבל החלטות הגיוניות בעודם נוהגים. לעיתים נדמה שהם משוכנעים שמדובר על משטח המכוניות המתנגשות בלונה פארק ולא בכביש הציבורי.

 

הפעם בחרנו להתמקד בבלבול בין נהיגה בהילוך אחורי וקדימה. החוק בעניין נסיעה ב"רוורס" מעוגן בתקנה 45 לתקנות התעבורה, וקובע באופן חד וברור שאסור לנסוע לאחור שלא לצורך. ההבדל היחיד מבחינת הענישה היא האם נגרם תוך כדי סיכון עוברי דרך שהיו במקום. במקרה כזה – מלבד 250 שקלים קנס, גם יתלוו לכך 4 נקודות חובה. כאשר העבירה מתחלקת למספר דרגות חומרה הנמדדות לפי רמת הסיכון שגרמה הנסיעה לאחור. ישנו אף סעיף נוסף בחוק שקובע כי מדובר על הטרדה או הפרעה לעוברי דרך. במקרה כזה הסנקציה תהיה רק קנס בגובה של 250 שקלים.

ואם אין ברירה?

 

ואם כבר אנו עוסקים בסוגית הנסיעה ברוורס, מה הדין במקרה בו הנסיעה לרוורס נעשתה לצורך אך עדיין התרחשה תאונה? האם הנחת העבודה כי מלוא האחריות תוטל תמיד על הנוסע ברוורס היא מדויקת?. בסיוע של עו"ד אסף ורשה, מבכירי עו"ד בישראל בתחום נזקי הרכוש והגוף, שמכהן גם כיו"ר ועדת נזקי רכוש ושיבוב בלשכת עורכי הדין, אנו משיבים על מספר שאלות שכיחות בתחום:

 

החוק מתייחס לסוגיית הנסיעה לרוורס שלא לצורך. אולם מדובר על מקרים יחסית נדירים שכן לרוב הנסיעה לאחור נעשית עם תכלית. אם כן, כיצד בית המשפט מבדיל בין השניים?

 

בפועל, מעטים המקרים בהם בית המשפט נכנס לרזלוציה הזו. הנחת היסוד היא כי כל הנסיעות נעשות לצורך ובכל מקרה, סעיף האישום מתייחס בעיקר להטרדה או הפרעה לעוברי דרך.

 

האם נסיעה ברוורס בהכרח מטילה את מלוא האחריות על הצד שנסע כך?

אחת מהטענות השכיחות של נהגים שנסעו ברוורס היא כי הם עצרו לאחר שזיהו את הרכב השני מגיע אך הוא פגע בהם. במקרה כזה, בתי המשפט נוטים להעביר את נטל ההוכחה עליהם ובמבחן המציאות – מאוד קשה להוכיח זאת. זאת הסיבה כי במרבית המקרים מלוא האחריות או שיעור ניכר ממנה תוטל על הנהג ברוורס. שונה הדבר אם יש עדים לתאונה. בתי המשפט לוקחים בחשבון כי ההיגוי ההפוך ותנועת הרכב החדה מגבירים את רמת הסיכון שכרוכה בכך

 

ומה הדין במקרה בו רכב מתחיל בנסיעה לאחור, ונהג שמבחין בכך מנסה לתמרן אך מתרחשת תאונה? על מי תוטל האשמה?

זו כבר אופרה אחרת לגמרי נהג שמבחין ברכב מבצע נסיעה לאחור צריך לצפות כי חוסר זהירות של הנהג השני עלול להוביל לתאונה. הנהג שמבחין ברכב שנוסע לאחור צריך להיות מודע לטווח הראיה המוגבל שיש לצד השני וכפועל יוצא – גם לעצור את הרכב ולאפשר לו להשלים את הפעולה בבטחה. בשורה התחתונה , בתי המשפט לא מהססים להטיל אחריות על הרכב שנסע ישר.

איך עוקבים אחרינו:

https://www.facebook.com/carworld5/

 פייסבוק

https://www.instagram.com/sport5_car/

אינסטגרם

https://twitter.com/car_world5

טוויטר

 

https://www.sport5.co.il/articles.aspx?FolderID=7266&docID=299634&lang=HE

חדש: "עולם הרכב" מעכשיו גם בוואטספ שלכם!

 

הדפס