$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

שכרו רכב בטורקיה ונעקצו

ישראלים שחזרו ארצה לאחר חופשה גילו חיובים מופרזים באשראי בגין נזק לרכבי השכרה, שלא באחריותם. בעל חברה להשכרת רכב בטורקיה: "הם חצופים. מטנפים את המכוניות"

ניר בן טובים  15.11.21 - 12:18
(צילום: Getty)
(צילום: Getty)

תהליך שכירת מכונית בטורקיה לצרכי עבודה או נופש אינו שונה מכל מדינה אחרת אותה אנחנו מבקרים. אבל בזמן האחרון, אולי בשל המתיחות הביטחונית והדיפלומטית והקריאות לחרם על הטורקים, אנו מדווחים על מקרי הונאה או עקיצות כלפי תיירים ישראלים שמוצאים עצמם חסרי אונים מול חברות השכרת רכב שמנסות לסחוט מהם כספים, בתואנה שגרמו נזק לרכב השכור. 

"מה אני אגיד לך, לא ציפיתי מהטורקים לנהוג בצורה כזו", אומר לנו אורן, בחור בן 36 מירושלים. "לפני כשבועיים שכרתי רכב באיסטנבול בשביל לצאת לטיול בסביבה. שכרתי BMW  320 למספר ימים. לפני המסירה, החתימו אותי על טופס שאין ברכב פגיעות, ובאמת לא היו בו. במהלך הטיול, לא עלינו על שום מדרכה גבוהה או משהו כזה ולא גירדנו כלום. אבל אחרי שהחזרתי את הרכב, ראיתי בחיוב של האשראי חיוב של 2000 דולר. הסתבר שהם הפעילו את פוליסת הביטוח כי לטענתם, פגעתי בגחון. אני מוכן ללכת למכונת אמת, לא פגעתי בשום גחון. נהגתי הכי זהיר שאפשר".

הקושי המשפטי מול חברות ההשכרה בחו"ל אינו דבר יוצא דופן, אך בשבועות האחרונים עלו יותר ויותר פוסטים ברשתות החברתיות שנכתבו ע"י ישראלים ששכרו רכב בטורקיה ולטענתם נעקצו או נפלו קורבן למעשה מרמה מתוכנן מראש. הסיפור אותו סיפור: טרום ההשכרה, מתבצעת בדיקה ויזואלית של הרכב, שבסופה לא נמצאו פגיעות או שברים אך לאחר השבתו, בסקירה שנעשית מתברר כי קיים נזק חדש בחלק התחתון של הרכב, מה שמוביל להפעלת הפוליסה ולתשלום השתתפות עצמית בסכומים שנעים בין 1,500-3,000 דולר.

על עקיצה דומה מספר לנו אושרי, בחור בן 32 מטבריה: "לא פגיעה ברכב ולא כלום. נסענו על הרכב בזהירות.  מי שנהג רוב הזמן זו אשתי שלא חורגת מילימטר מהחוק ושומרת על הרכב מכל משמר.  אין סיכוי קטן, אפילו לא קל, שעשינו נזק לגחון. החזרנו את הרכב, הכל היה בסדר, אבל אחרי שבועיים אני רואה בחיוב בכרטיס האשראי הורדה של 2,300 דולר. כשבררתי הבנתי שזו חברת ההשכרה. שלחתי להם מייל והם השיבו לי שנמצאו פגיעות ברצפה.  הם אפילו שלחו לי תמונה של הנזק, לכאורה.  מי ערב לכך שזה הרכב שאני שכרתי?  אין סיכוי. אני אומר לך שזה משנאת ישראלים. הם רוצים לנקום בנו".

גם דורון, מאשדוד כותב על המקרה כאילו מדובר בשידור חוזר: "הם גנבים, חושבים שאני מטומטם. באים עלי עכשיו בקטע של הרסתי להם את החלק התחתון של הרכב ושאשלם להם 2,500 דולר השתתפות. הבאנו אני ואשתי פג'ו 5008 והרכב חזר בלי כלום. נקי, כאילו יצא מהמפעל. שבוע וחצי אחרי שחזרנו לישראל – אני קולט בכרטיס אשראי הורדה של 1,900 דולר. נכנסתי להלם מהחוצפה שלהם. אני לא אשתוק על הגניבה הזו".

לא בכל מקום
"אני מכיר את התופעה הזו. אבל זה לא קורה במתחמי השכרת רכב גדולים של חברות רציניות אלא במקרים של סוכנות פרטית קטנה, אומר אהרון כהן, מדריך טיולים בטורקיה. לדבריו "בחודשים האחרונים אני שומע על יותר ויותר מקרים של ישראלים שמתלוננים שגבו מהם השתתפות עצמית על לא עוול בכפם.  מה אני אגיד לך ? אל תיקחו רכב מעסקים קטנים - לכו על הגדולים ולא תיפלו בפח".  

ומה עמדת הטורקים כלפי התופעה הבעייתית? שוחחנו עם מנהל סניף של חברת השכרה גדולה באנטליה. לדבריו, "הישראלים זה העם הכי חצוף בעולם", כך הוא מעיר לנו בלי שום היסוס. "אף אחד לא מתנהג כמותם - משאירים את הרכב מזוהם. לפני חודש היה לי מקרה מול זוג שאכל ברכב וכל המושב הקדמי הוכתם בשמן". ומה לגבי הטענה שלנו כי סוכנויות רכב עוקצות ישראלים? "שיפסיקו לעשות נזקים ברכב ולא יקנסו אותם. אני בטוח שכל השתתפות עצמית שלקחו להם – מוצדקת".

כך תגנו על עצמכם
"כמו בכל מדינה בה שוכרים רכב, כולל בישראל – יש לבצע בדיקה מאוד מקיפה של הרכב ולהקדיש דקות ארוכות לבחינה מדוקדקת של כל הנזקים הקיימים", אומר לנו עו"ד אסף ורשה, מומחה בדיני ביטוח ונזקין.  "יש להתעקש כי כלל הנזקים יופיעו נספח לחוזה השכרת הרכב. כמו כן, יש לקחת בחשבון משהו נוסף: רבים רוכשים כיסוי Collision Damage Waiver, שנותן למעשה הגנה למקרה של תיקון הנזקים לרכב השכור במקרה של התנגשות, וכן כל אובדן דמי שכירות העלולים להצטבר בזמן תיקון. הבעיה היא שלרוב, כיסוי זה אינו נותן מענה לנזק שיגרם, בין היתר, לחלקי פנים של המכונית כמו מושבים, כיסויי מושב, שטיח וכו כמו גם לנהיגה בשטח שאינו סלול ו/או נהיגה במהירות מופרזת ו/או נהיגה בשכרות. המציאות, וגם הנסיון מלמדים כי רבים 'נופלים' בסעיפים האלה, שכן ההגדרה של דרכים לא סלולות – אינה אחידה".