המעבר לעבודה מהבית, הגידול במגוון מסלולי המימון והמאבק בין חברות הליסינג והיבואנים, כל אלו מהווים את הסיבות המרכזיות לירידה בשיעור העובדים שחידשו ב-2021 החולפת את עסקת הליסינג התפעולי. מנגד, חלה עליה במספרם של אלו שבחרו באפיק של ליסינג פרטי או קנו רכב חדש. על פי נתוני חברת 'עוקץ', שיעורם של העובדים שהמשיכו עם המסלול התפעולי בשנת 2021 עומד על 35.6%, נתון שמבטא ירידה בשיעור של 4% בהשוואה לנעשה בשנת 2020.
כאשר צוללים לתוך מכלול הנימוקים מתברר כי צמצום ההגעה למשרד - המהווה שינוי מהותי בדפוסי ההתנהגות, אחראי ישיר לפיחות בקרב עסקאות הליסינג התפעולי. יתרה מכך, בין השנים 2020-2021 חברות שאכלסו בנייני משרדים יקרים בחרו לכווץ את שטחי הנדל"ן שברשותם והתוצאה הישירה היא כמובן ההחלטה להגיע פחות אל מקום העבודה ברכב. בנקודות זמן מסוימות במהלך השנה האחרונה, עמד שיעור העובדים מהבית על ממוצע של 40%, נתון שמשקף עליה בהיקף של עשרות אחוזים לעומת השנים שחלפו. לא מעט עובדים שרכב הליסינג התפעולי שלהם שימש אותם בעיקר להגעה לעבודה ובחזרה ממנה, גילו כי העיסקה עליה חתמו אינה משתלמת עוד.
לדברי דגן רונן, מנכ"ל משותף של הייטקזון, מועדון הצרכנות של עובדי ההייטק בישראל, רבים מקרב העובדים הבינו שאין צורך לגרוע אלפי שקלים מתוך המשכורת עבור רכב צמוד ממקום העבודה: "במסלול של ליסינג תפעולי העובד משלם שווי שימוש בשיעור של 2.48% משווי הרכב כחדש, ובנוסף מחשבונו נגבה סכום נוסף בגין וויתור על יתר הרכיבים הסוציאליים שנגזרים מההטבה, לרבות פגיעה ברכיב הפיצויים. לחילופין, רבים מהמעסיקים משיתים את עלות הליסינג על העובדים, שחלקם אף משלמים עבור הדלק בהתאם להיקף הנסועה בפועל".
חלק מהרכיבים במעטפת שמספקות עסקאות הליסינג התפעולי (לדוגמא: שירות הנהגים במקרה של טיפולים תקופתיים וכו') הינן בעלות משמעות מינורית, אך מנגד מגולמות במחיר העסקה ומשיתות על העובד נטל כספי שלא לצורך. כל אלו הביאו לכך שגם במרוצת 2021 החליטו לא מעט מהם לפסוח על מנעמיי הנוחות המסוימים ששקיימים בעסקת ליסינג תפעולי, עשו שיקול כלכלי קר והגיעו למסקנה כי המסלול אינו כדאי יותר, קל וחומר לאור העובדה שתחנת העבודה שלהם נמצאת כעת בחדר פרטי בביתם.
בעיות פנים ארגוניות
אולם הסיפור של הליסינג התפעולי מורכב יותר וכרוך גם ביחסי עובד-ממונה, שכן גם למעסיקים עצמם, יש קונפליקט סביב הסוגיה הזו; "מצד אחד, המעסיק פטור מכאב הראש שכרוך ברכישת מכוניות ומכירתם, כמו גם תחזוקתם, אולם מצד אחר עסקה כזו מייצרת תקורה (משאבים לקיום רציף של העסק) אותה חפצים הארגונים להפחית", כך מוסיף רונן. הדרך להקטין עלויות היא בהקטנת צי הרכב והשארת רכבים רק לעובדים שהם אנשי שטח מובהקים (אנשי מכירות, טכנאים וכו') שתפקידם מחייב אותם לרכב צמוד וקשור באופן ישיר להכנסות החברה. "כפועל יוצא מכך", מציין רונן, "בשנת 2021 יותר ויותר חברות נקטו במספר טקטיקות בשביל להקטין את היקף צי הרכב שלהן: רבות מהן מאפשרות לעובד לבחור בין מסלול ליסינג תפעולי לבין תוספת לשכר החודשי".
מכורים לריח חדש
סיבה נוספת שמסבירה את הדהירה למסלולים עוקפי ליסינג תפעולי היא השתכללות שוק המימון בישראל. הן חברות המימון השונות, הן הבנקים והן היבואנים עצמם, הגמישו השנה את מסלולי המימון המוצעים לציבור הלקוחות כמו גם את היקף ההלוואות שניתנות. אם עד לפני מספר שנים, רכישת רכב היתה מערבת תשלום של מקדמה בשיעור של עשרות אחוזים הרי שכיום, רבים מהם מציעים אפשרות של רכישת רכב, ללא כל תשלום מוקדם. היכולת להיכנס לסוכנות ללא כסף בכיס ולצאת עם רכב חדש הפכה לגוף מפתה עבור הלקוח הישראלי. בנוסף, גם האפשרות לפריסת תשלומים נרחבת, עשתה את שלה. כך או כך, שנת 2021 תסתיים עם כ-293-294 אלף מסירות רכב חדש - שיא של כל הזמנים עבור היבואנים הגדולים, שכן השיא הקודם עמד על 287 אלף בשנת 2016.
דגן רונן