לקסוס LBX הגיע לאחת מהקטגוריות החמות בשוק הרכב, ולא רק בסגמנט היוקרה – רכבי הפנאי הקטנים. רק שימו לב מה כבר הולך בישראל למשל עם האחיות לבית ג'ילי - וולוו EX30, סמארט #1 וזיקר X, והאחיות לבית סטלנטיס עם ה-DS 3 (DS 3 קרוסבק לשעבר) הוותיקה והפחות פופולרית, ג'יפ אוונג'ר ובקרוב גם אלפא רומיאו מילאנו שהוצגה לאחרונה.
ואי אפשר שלא לדבר על הפיל שבחדר – בדומה לדגמי לקסוס אחרים, גם ה-LBX מבוסס טויוטה – היאריס קרוס. אז האם מדובר באריזה יפה או שלקסוס ממש הצליחה לבדל אותו מעבר לטאצ'-אפ יוקרתי?
תקציר
עיצוב ותא נוסעים: העיצוב נאה מבחוץ ומבפנים, איכות החומרים גבוהה מלפנים, הנדסת האנוש טובה מאוד, אך הוא צפוף מאחור.
איכות נסיעה ואבזור: התחושה נוקשה בעיר ומשתפרת בדרך בין-עירונית. רשימת האבזור מכובדת גם בגרסת הכניסה ובכל רמות הגימור יש מערך בטיחות מקיף.
ביצועים והתנהגות: יחידת ההנעה חסכונית, אך רועשת תחת מאמץ. התנהגות הכביש בטוחה ונשלטת.
למי מתאים: למי שמחפש רכב פנאי יוקרתי, חסכוני, בטוח, והנסיעות בעיקר בעיר וללא נוסעים מבוגרים מאחור.
מחיר עדכני למועד המבחן: מ-199,990 ש"ח (רכב המבחן 225,990 ש"ח)
דברים טובים באים באריזות קטנות?
עיצוב ותא נוסעים
כשמסתכלים על ה-LBX לא תמצאו שום קשר לבת הדודה העממית עליה הוא מבוסס. העיצוב החיצוני הוא פשוט 'לקסוס' בממדים זעירים. סבכת שעון החול בחזית בסגנון זו של ה-RX הגדול, תאורת היום המחודדת בתוך יחידות התאורה הראשיות, ועוד כמה נגיעות "לקסוסיות" כמו הניסיון להקנות לקורה האחורית סגנון משלה וקו הכתפיים האחוריות התפוח, ואפילו מאחור הפנסים המחוברים מזכירים אתה-NX.
גם מבפנים נרגיש בבית (אם אתם מתארחים בלקסוס כבדרך קבע), ולמרות שהעיצוב פחות מוחצן משל האחים הגדולים, עדיין נזהה כאן את ההגה המוכר, ידית ההילוכים האלקטרונית ואפילו המיקום הגבוה של כפתור ההנעה מימין להגה. לסיכום, בלקסוס הצליחו לשבט אח נוסף למשפחה, עם מראה צעיר אך כזה שמשתלב בקלות בליין הדגמים.
איכות החומרים טובה מאוד, לפחות בחלק הקדמי, עם שילובי חומרים שונים ונעימים למגע. המצב מאחור די מאכזב, משל הייתה זו מכונית עממית, כי את דיפון הגומי העבה בדלתות מחליף פלסטיק פשוט. איכות ההרכבה טובה מאוד, אם כי כמה כפתורים לא הרגישו מהודקים במיוחד. הנדסת האנוש טובה מאוד, קל להבין מה כל כפתור עושה ומערכת המולטימדיה הפשוטה למראה, גם פשוטה לתפעול.
הכניסה למושבים הקדמיים נוחה, בזכות המרכב המוגבה, המושבים נוקשים במידה ונוחים לאורך זמן. שדה הראייה טוב לכל הכיוונים. לעומת זאת, המושב האחורי כמעט סמלי. מפתח הדלת צר, ולא תמיד קל להכניס ילדים אל מושבי הבטיחות למשל, על אחת כניסה מבוגרים. המרווח מצומצם מאוד ויתאים לילדים בלבד, כאשר גם שני מבוגרים ממוצעים לחלוטין, יאלצו להידחס היטב ולוותר כליל על מרווח ברכיים, ויסתפקו במרווח ראש סביר ובהיעדרו של נוסע במרכז, אך לא ייהנו ממשענת יד או פתחי מיזוג.
תא המטען בנפח 332 ליטר, לא חריג בקטגוריה, הוא שימושי למדי, עם תא חפצים רדוד מתחת לרצפה, אך ללא שום אביזרי נוחות כלשהם, אפילו לא וו תלייה אחד לרפואה.
לקסוס מקצה לקצה, לפחות בחלק הקדמי
מרווח מצומצם מאחור
איכות נסיעה ואבזור
לקסוס LBX מכויל על הצד הנוקשה. לא נורא, אבל נוקשה, כך ששיבושים עירוניים נפוצים יורגשו בתא הנוסעים, אך לאחר שעברו שיכוך מסוים. עם אורך של כ-4.2 מטר, התמרון העירוני טוב מאוד. הנוחות משתפרת משמעותית בדרך בין-עירונית והוא מרגיש יציב בכביש גלי, כשבידוד הרעשים מזכיר לנו שמדובר ברכב הזול ביותר של לקסוס ולא תחוו כאן חווית ניתוק מהסביבה.
ה-LBX מגיע ב-5 רמות גימור, כשנכון למועד המבחן, הפער בין גרסת הכניסה לזו היקרה ביותר עומד על 26,000 שקלים, כאשר בכל רמת גימור מערך הבטיחות זהה ועשיר למדי עם כל המערכות המקובלות יחד עם בקרת שיוט אדפטיבית, התרעת רכב בשטח מת, התרעת תנועה חוצה מאחור, התרעת פתיחת דלת בזיהוי רכב חולף, בלימת חירום בנסיעה במהירות חניה, אורות גבוהים אוטומטיים, זיהוי תמרורים ומערכת ניטור נהג.
מבחינת אביזרי נוחות, בכל רמות הגימור יש מסך מולטימדיה "9.8 ולוח מחוונים דיגיטלי – "7 בכניסה ו-"12.3 בכל השאר, עם קישוריות לנייד ומצלמת רוורס (בתצוגת "עין הדג" לא מוצלחת במיוחד), כששקעי טעינה מאחור ומשטח טעינה אלחוטי מצטרפים מרמת הגימור השנייה. יש גם מושבים קדמיים מחוממים, אבל ככל שתעלו ברמות הגימור תקבלו למשל גם ריפודים איכותיים יותר, תאורת אווירה, מושב נהג מתכוונן חשמלית ותא מטען חשמלי.
הנדסת אנוש טובה מאוד
תא מטען שימושי ביחס לקטגוריה, אך ללא פתרונות אחסון משמעותיים או וויי תלייה
ביצועים והתנהגות
יחידת ההנעה הגיעה כמובן מהיאריס קרוס, אך כאן מנוע ה-1.5 ליטר מפיק 136 כ"ס, 20 כ"ס יותר מביאריס קרוס (אך בעולם גם היא מוצעת בגרסה החזקה יותר). אל המנוע משודכת תיבת הילוכים רציפה, ובשתי רמות הגימור הגבוהות יש גם ידיות להעברת הילוכים מההגה, עם חלוקה מלאכותית כמובן.
המנוע אינו מרגיש חזק כמנוע הטורבו של אאודי Q2 ולבטח לא יכול להתחרות באלו החשמליים של שאר המתחרים. כל עוד הנסיעה עירונית ורגועה, פעולת יחידת ההנעה נעימה, אך תחת מאמץ קולות המנוע והתיבה נשמעים היטב בתא הנוסעים, מה שלא מוסיף לתחושה היוקרתית המתבקשת. הסיוע החשמלי הצנוע בתחילת הנסיעה מבורך והכוח המשולב יספיק לכל שימוש שגרתי באשר הוא וכאן בעצם נעוץ יתרונו, שכן גם במהירות שיוט המנוע כבה ומשייט לפרקי זמן קצרים על כוח החשמל בלבד, מה שמסייע לסיים את המבחן עם צריכת דלק של כ-19 ק"מ לליטר. מתאים בדיוק לכל מי שמחד עוד חושש מהמעבר לחשמל ומאידך רוצה לחסוך בהוצאות הדלק.
התנהגות הכביש בטוחה, כשאותה נוקשות מתלים מסייעת לו בכביש המפותל. לא מדובר בגרסת ה- Morizo RR על 305 סוסיה וכיולים שהגיעו היישר מהיאריס GR, כשההיזון החוזר אינו מספק דיו, בעיקר בבלמים וההגה, אך התחושה נשלטת.
יחידת הנעה רועשת
סיכום
לקסוס LBX לא נכנע לטרנד החשמלי כמו רבים ממתחריו ודבק בהנעה ההיברידית הכה מזוהה עם המותג והחברה-האם. בהתחשב בכך שהביקוש לחשמליות יורד בעולם, אפשר להניח שלא מדובר בהחלטה תלושה מן המציאות.
ה-LBX מציע תחושה יוקרתית (לפחות מלפנים) רק באריזה קטנה, עם מערך בטיחות מקיף, רשימת אבזור נאה גם בגרסת הכניסה, ומנוע חסכוני. לחובתו עומדת צפיפות "מרשימה" בשורה השנייה, שתתאים לילדים או נערים צנועי מידות, כאשר מבוגרים יפתחו אינטימיות עם הדלת והמושבים הקדמיים, ואיכות הנסיעה אינה מצטיינת עקב בידוד רעשים סביר ונוחות עירונית שתזכיר לכם עד כמה העירייה שלכם משקיעה בחידוש כבישים.
אבל למי שמעדיף מנועי בנזין, נוסע לרוב לבדו או עם נוסע אחד או שניים ורוב נסיעותיו עירוניות או כאלה פקוקות, יקבל ב-LBX את מבוקשו, בייבי לקסוס על מלא.