איך מבטחים מכונית על?

עיתונאי הרכב אילן פייביש וחברו צחי מנשרי, זכרם לברכה, מצאו את מותם בשבוע שעבר, בעקבות תאונה קטלנית שהתרחשה סמוך לים המלח. מסיבה שטרם התבררה, הרכב בו נסעו, מדגם פרארי 296 GTB, התהפך, עלה באש ונשרף כליל.

לצד הממד האנושי והטרגדיה הכפולה, התאונה בה הושבת כלי רכב שעלותו חוצה את רף שני מיליון השקלים, יצרה שיח ער מאוד, גם בקרב גורמים בענף הביטוח, בנוגע לחשיפה הכספית של מבטחת הרכב בפוליסת מקיף. בנוסף, על פי הדיווח, בנו של  מנשרי היה עד לתאונה - עובדה אשר חושפת את מבטחת הפרארי בפוליסת חובה, לתביעה מצידו, אף שרכבו לא היה מעורב בה.

שוחחנו עם אסף חגאי-פריי, מבכירי החתמים בישראל בתחום ביטוח רכבי יוקרה, שמתווך בין חברות הביטוח הישראליות לבין מבטחות משנה בחו"ל ובנוסף משמש כחתם מומחה בענף רכבי היוקרה והרכבים המיוחדים עבור המבטחות השונות.

מה ההבדל המהותי בין ביטוח של רכב רגיל לבין ביטוח של רכב יוקרה?
בביטוחים של רכבי יוקרה, נוהגות חברות הביטוח לרכוש ביטוח משנה - שיטה לניהול ופיזור סיכונים פיננסיים המאפשרת חלוקת הסיכון בין מבטחים שונים. בשיטה זו חברות הביטוח המקומיות מעבירות למבטחי המשנה בחו"ל חלק מהסיכונים הכספיים בגין פוליסות שהן הנפיקו לציבור. חלקו של הסיכון אותו מעבירה המבטחת הישראלית למבטחת המשנה, משתנה מחברה לחברה, בהתאם למדיניות ניהול הסיכונים שלה. ישנן מבטחות ישראליות שמגדרות את הסיכון עד לרמה של 300 אלף שקלים ואת הדלתא אל שוויו של הרכב, מעבירות למבטחות המשנה. ישנן חברות אחרות שמסכימות לדוגמא לשאת בסיכון של חשיפה עד לסכום של 800 אלף שקלים. בנוסף כל חברת ביטוח מגדירה את רשימת הרכבים אותן הן מסרבות לבטח. בעבר היה נהוג לעשות ביטוח משותף בו שתי חברות ביטוח ישראליות נושאות בנטל במשותף, אולם כיום, אין שיתוף פעולה באופן הזה והן למעשה מבטחות את עצמן באמצעות חברות ביטוח זרות.

במה שונה הליך החיתום בין סוגי הרכבים הללו?
זה כמובן עניין של שווי הרכב ומכלול פרמטרים נוספים. הליך חיתום הינו הליך בו המבטחות מחליטות האם לבטח את אותו רכב, ואם כן – באילו תנאים ותמורת איזו פרמיה. כאשר מדובר על רכבי יוקרה החברות יורדות לרזולוציות מאוד נמוכות ובכללן גם מאפייני המבוטח והרשאים לנהוג, וכן ה"סיכון שבאישיות". בהקשר עם סוגי הרכב היקרים, לא ניתן להשוות בין מרצדס 580 מייבאך לבין למבורגיני הורקאן - אומנם שתיהן עולות כ-2 מיליון שקלים, אבל מדובר על מכוניות שונות לחלוטין שמצריכות יכולות נהיגה שונות לגמרי. האחת מייצרת לך דחף כמעט בלתי נשלט ללחוץ על דוושת הגז עד הסוף ואילו השנייה, פחות. חשוב להבין שגם בדגם רכב אחד המכיל גרסאות קצה שונות כגון  פורשה 911, יש הבדלים בהתנהגות הרכב בין הגרסאות השונות כגון הקררה הרגילה לעומת ה-3GT, או אפילו GTS – על החתם שיושב בישראל להבין היטב את ההבדל בין הדגמים ואת רמת המיומנות שנדרשת לתפעל כל אחד מהם.

ויש גם את עניין מורכבותו ועלותו הסופית של התיקון. החתם בוחן את זמינות חלקי החילוף וכמובן את עלותם. גם סוגיית קיומו של יבואן רשמי בישראל, משחקת תפקיד. לצד זאת, מתייחסים גם להנחיות היצרן. בפורשה למשל, יש הנחיות יצרן מאוד מחמירות בנוגע לתיקונים נלווים לנזק עצמו. כך למשל, אם יש נזק במוקד מסוים, יתכן וקיימת חובה מצד היצרן להחליף מערך חלקים נוסף אחר, אף שלא נפגע בתאונה, מה שמגדיל את עלות הנזק בו נושאת המבטחת  וזאת עוד לפני הוצאות בלתי מבוטלות אחרות של שימוש במומחים שונים, הטסות חלקים ייחודיים, עלות צביעה מיוחדת ועוד. ישנם יצרנים המחייבים לצורך תיקונים מסוימים את הבאתם של מומחים מחו"ל לישראל, עובדה המעמיסה עוד עלויות לא מבוטלות על התביעה, ובסופו של דבר על חברת הביטוח.

הפרמיה, בסוף, משקפת את גובה הסיכון ואת ההסתברויות להתממשות הסיכון. חשוב להבין, בעולם רכבי היוקרה המשחק הוא בינארי, אפס או אחד. או שאני כמבטח מרוויח את הפרמיה או שהפסדתי "ביג טיים". שווי תביעה ממוצעת ברכב רגיל נעה סביב כ-13 אלף שקלים. ברכבי יוקרה הסכום מטפס למחוזות של 80 אלף עד 100 אלף שקלים.

יש רלוונטיות לעובדה האם מדובר על רכב בעל מנוע בעירה או על רכב חשמלי?
עולם הרכב החשמלי אף הוא מייצר אתגר חדש בשל מומנט הרכב החשמלי, התאוצה המהירה וקיצור הזמנים שבין 0-100 קמ"ש אשר הובילו לעלייה בשכיחות התאונות, לצד מורכבות הנזקים בהקשר עם מערכות החשמל, החיווט והסוללה אשר מגדילים את עלות התיקון (חומרת הנזק). חייבים לזכור כי תשתית הכבישים בישראל אינה מפותחת דיה, קיימים כמעט תמיד עומסי תנועה, אליהם מצטרפים חוסר הניסיון של הנהג (ברכבי קצה במיוחד) ותרבות הנהיגה המקומית והרי לנו המרכיבים המרכזיים לתאונות דרכים ולפגיעות קשות בגוף וברכוש.

האם אירוע כזה כמו שהיה עם הפרארי משפיע על מדיניות ניהול הסיכונים של מבטחת כזו או אחרת?
תביעת רכב בסכומים של למעלה מ-2 מיליון  שקלים אינה דבר שבשגרה ולכן תאונה מהסוג הזה בהחלט עשויה להשפיע על מדיניות קבלת העסקים של חברות הביטוח בארץ. חברות בעלות נתח שוק עם מסה קריטית יכולות לעמוד ולספוג נזק שכזה ואילו חברת עם תיק רכבי יוקרה קטן (מדי) עשויות לעבור להפסד בעקבות נזק שכזה ולהחליט על שינוי מדיניות. כל חברה בהתאם לתאבון הסיכון שלה, הסדרי ביטוח המשנה, ניסיון עבר ועוד שלל פרמטרים.

עד כמה זה שכיח לראות על הכביש רכב שעולה מיליון שקל, ואין לו ביטוח מקיף?
יש להבדיל בין רכבי קצה למיניהם (למבורגיני, מקלארן וכדומה) לבין רכבים יקרים לשימוש יום יומי (מרצדס, ב.מ.וו וכדומה). באשר לקבוצת רכבי הקצה, קשה לאמוד את מספרם. יש לא מעט פרמטרים שמשפיעים על חברת ביטוח טרם ההחלטה האם להציע כיסוי ביטוחי לרכב ו/או למבוטח מסוים. יתכן ובעלי רכבים מסגמנט מסוים אשר תוצאותיו "רעות" עבור חברות הביטוח לא ימצאו פתרון ביטוחי. לחילופין בעלי הון אשר מחזיקים ברכבים מיוחדים, לעיתים יותר מרכב אחד, מנהלים אף הם את הסיכון לעצמם ובוחרים שלא לרכוש ביטוח מקיף ולהסתפק בביטוח צד שלישי.

האם גם בענף ביטוח רכבי היוקרה, ניתנת הנחה לנהגות? ומה בנוגע לרכב חליפי?
בסגמנט הרכבים הללו קשה יהיה למצוא את ההבדל בין תמחור נהג לעומת נהגת. תחום הרכבים החליפיים מוסדר בכתבי שירות שונים ולא מושפע בהכרח מסוג הרכב המבוטח. ותמיד צריך לזכור כי כל לקוח עם ניסיון תביעות גרוע יתקשה מאוד למצוא מבטח שיסכים לקבלו.