לארה קרופט היא לא רק דמות ממוחשבת, היא סמל. סמל שהתחיל אי שם בשנת 1996 ועליו גדלו אינספור ילדים בשנות ה-90. בשני העשורים לקיומה, לארה עברה הרבה מאד שינויים: הלבוש החושפני שלה והגישה הסקסיסטית שאפיינה את המשחקים בהתחלה השתנתה, ולבסוף לארה הפכה לדמות העגולה שקיימת במשחקים של Crystal Dynamics ו-Square Enix. משחקי החידוש (השניים במספר) שהתחילו בשנת 2013 עם משחק שנקרא בפשטות "Tomb Raider" הציגו לפנינו לארה חדשה. לארה של Crystal Dynamics היא לארה חזקה, עם מניע חזק ועלילה, שהיא, אם לומר את האמת, סבירה +. אבל הפעם, Crystal Dynamics עוזבים את ההגה ונותנים לסטודיו קטן יחסית בשם Eidos Montreal את הפיתוח המרכזי. האם החברה הקטנה הצליחה להיכנס לנעליים הגדולות של Crystal או שמדובר במשחק משעמם ורפטטיבי? ובכן, בשביל זה אני פה.
Shadow of the Tomb Raider הוא אמנם המשך ישיר של שני המשחקים הקודמים בחידוש הסדרה, אך לא הכרחי לשחק בשניהם בשביל להבין אותו (גילוי נאות, אני לא שיחקתי ב-Rise of the Tomb Raider, המשחק הקודם בסדרה).
לארה קרופט. אייקון של שנות ה-90 שעשתה קאמבק
עלילה:
המשחק מתחיל במקסיקו, כאשר לארה והחבר הכי טוב שלה ג'ונה מחפשים אחרי שריד מסתורי שאמור להביא שלום ואיזון לעולם. או להרוס אותו. תלוי את מי אתם שואלים. התאגיד המרושע Trinity הוא שוב הרשע המרכזי, ואנחנו שוב בחיפוש אחר Hidden City כלשהי (מקורי משהו). בהתחלה נראה שאנחנו הולכים לקבל עוד משחק Tomb Raider עם עלילה גנרית, אבל אם נריץ שעתיים קדימה, נגלה שהעלילה מתקדמת באופן די זורם והיא כיפית ומהנה. מערכת היחסים בין לארה לג'ונה מעניינת מספיק בשביל שנדאג לשלום שתי הדמויות, אבל יש מקומות של כתיבה גרועה, שבהם לארה פשוט נזנחת על ידי ג'ונה כי הוא "הלך לחקור", על אף שאפשר לנחש שמדובר ברצון של Eidos לחסוך בבינה מלאכותית או רצון להתמקד רק בדמות אחת, או שני הדברים כאחד.
העלילה ממשיכה להתקדם, ואנחנו מגלים עוד ועוד סודות על העבר של לארה ועל הגורמים שהביאו אותה למצב שהיא נמצאת בו היום. החיפוש אחר העיר הנסתרת נמשך ומביא אותם לפרו (ישר על התחלת המשחק, זהו אינו ספויילר) שם לארה מתיידדת עם האוכלוסייה המקומית ומגלה עוד פרטים על הפעילות החשודה של Trinity. על מנת להימנע מכניסה לטריטוריית הספוילרים, אעצור כאן את תיאור העלילה. אם מה שסיפרתי עד כה מעניין אתכם, דעו שזה בערך קו העלילה המרכזי של המשחק, אל תצפו ליותר מדי הפתעות או סטיות ממנו.
עלילת המשחק מביאה את לארה לפרו
משחקיות:
Shadow of the Tomb Raider הוא משחק הרפתקאות, אין מנוס מההגדרה הזאת. לטוב ולרע. אתם תפתרו פאזלים, תזחלו בבוץ, תהרגו כמה אנשים, חיות בר ועוד כמה פעילויות שמזוהות עם משחקים מסוג זה. Shadow of the Tomb Raider באמת לא מניח שום דבר חדש על השולחן בכל מה שקשור למשחקיות. אבל, כמעט את כל מה שהוא כן מניח על השולחן הוא עושה בצורה מעולה שגורמת לכם להרגיש ממש כמו לארה בעצמה.
הפאזלים למשל, מאתגרים מאוד וגורמים לכם לחשוב מחוץ לקופסה, אם כי לפעמים הם לא הכי מובנים כאשר מסתכלים עליהם בפעם הראשונה. תוך כדי פתירת הפאזלים, אתם תשתמשו הרבה במערכת הטיפוס, החלקה מאד ומגיבה היטב. לא היו קטעים בהם הרגשתי שאני לוחץ על כפתור מסוים והמשחק עושה משהו אחר שגורם לי למות (אני מסתכל עליך, Assassin's Creed). הכל הגיב בצורה מושלמת, גם כאשר הייתי במרדף של זמן, והמרווחים בין מוות לחיים היו של מאית שנייה.
לעומת מכניקות הפאזלים והתנועה שעובדים חלק ומגיבים היטב, מערכת הקרב היא בדיוק ההיפך מזה ויש בה מקום לשיפור. אמנם, החלק שבו אתם מתגנבים מאחורי האויבים והורגים אותם בשקט כן עשוי טוב ולא נתקלתי במשהו שאפשר לבקר אותו, דווקא מערכת הקרב היא היבט שדורש שיפור. ברור, אפשר להגיד שהיריות אף פעם לא היו חלק מרכזי בסדרת Tomb Raider, ואני מסכים. אבל, ההרגשה ממש רעה מכך, שסגנון משחק שלם נמנע מאנשים.
קחו לדוגמה את סדרת משחק Uncharted, שבה אתם יכולים לשחק פחות או יותר איך שבא לכם. אם אתם אוהבים לשחק שקט, המשחק תומך בזה ונותן לכם לשחק עם הרגשה מהנה. אבל, אם אתם אוהבים לירות בלי לעשות חשבון? ובכן, גם זה קיים ובצורה טובה לא פחות מהסגנון השני. הרובים ב-Shadow of the Tomb Raider עובדים פשוט רע. אין לי מילה אחרת (ואת זה אומר לכם מישהו עם אלפי שעות במשחקי יריות אחרים). המשחקיות של Shadow of the Tomb Raider כמעט מושלמת. המגרעה היחידה שלה היא העובדה שמערכת הקרוב מרגישה שבורה, וזה מונע מכם לשחק בסגנון אגרסיבי יותר אם תרצו בכך (זה בהחלט אפשרי, זה פשוט לא כיף).
פאזלים מתאגרים ותנועה יחקה וזורמת בעולם המשחק
מערכת הקרב דורשת שיפור
מערכת ההתגנבות לעומת זאת, עשויה היטב
עיצוב עולם:
תנו לי לספר לכם ספוילר קטנטן: מדובר במשחק עולם פתוח. לא מדובר במשחק בסגנון Horizon Zero Dawn או משהו כזה, אבל כן מדובר בעולם פתוח לא קטן שכולל בתוכו Fast Travel בין מחוזות. נוסף לכך, העולם מלא בחיים, ולא רק חיי בר. בתוך העולם תמצאו כפרים קטנים מלאי אנשים שייתנו לכם משימות צד. המשימות צד יכולות להיות דברים מאוד קטנים כמו לצוד כמה חיות אבל גם יכולים להיות דברים מאוד גדולים אשר דורשים חשיבה.
בנוסף לעולם הפתוח, יש כמה אלמנטים מינוריים של משחקי תפקידים. אלמנטים אלה באים בצורה של "עץ יכולות" המחולקת לשלוש קטגוריות. בשביל לפתוח את היכולות השונות בעץ היכולות, אתם תזדקקו לנקודות ניסיון. את הנקודות ניסיון מקבלים על ידי עשיית פעולות מסוימות כגון הריגות אויבים, סיום משימות צד או משימות ראשיות, ציד חיות ועוד כל מיני פעילויות בסגנון הזה. אז בגדול, אתם יכולים לעזוב את הסיפור הראשי ולעשות משימות צד, או ללכת לחקור איזה קבר ולעבור כמה אתגרים שנמצאים על המפה. אבל בקטן, הדברים האלה חוזרים על עצמם, ואחרי זמן קצר, תרצו לחזור למשימות הראשיות ולהמשיך לחקור את המשחק.
גרפיקה:
מבחינתי, תפקיד הגרפיקה הוא לתמוך בכל שאר ההיבטים של המשחק. אין לי בעיה עם ארט סטייל של 8-ביט לדוגמא, כל עוד זה תורם לאווירת המשחק. אז איך הגרפיקה ב-Shadow of the Tomb Raider? תנו לי להגיד לכם שהיא מדהימה. ברור, ראיתי יפות יותר, אבל לסיים טיפוס על מגדל גבוה או על הר ואז פתאום לראות את כל תוואי השטח של פרו נפרש לפניך זאת הרגשה מדהימה כל פעם מחדש. אפילו צילמתי כמה תמונות חמודות בעזרת ה-Photo mode שיש במשחק. אין לי יותר מדי מה להגיד על הגרפיקה כי זה היבט שאותי אישית פחות מעניין, אבל כללית, המשחק יפה, אם כי יש מרשימים ממנו.
עולם פתוח ויפייפה, אך יש מרשימים ממנו
בשורה התחתונה:
Shadow of the Tomb Raider הוא משחק לא עקבי בצורה די מעצבנת. מצד אחד, התזוזה בו חלקה, הפאזלים מאתגרים וקשים. מבחינה גרפית הוא משחק יפה מאוד, אבל מצד שני טכניקת היריות, משימות הצד, האתגרים ובעצם כל מה שהוא לא הסיפור הראשי, חוזרים על עצמם מהר מאוד ויגרום לכם יחזור אל העלילה המרכזית (שגם היא לא עקבית מבחינת איכות, אם כי אני נהניתי ממנה). אז אם אתם אוהבים משחקי הרפתקאות ליניאריים (העולם הפתוח קיים, אני לא מצאתי סיבה להשתמש בו) עם פאזלים מאתגרים ועם קטעי אקשן מועטים, זה המשחק בשבילכם. המשחק הוא משחק הרפתקאות קלאסי עם קמפיין ראשי שייקח לכם בערך 13 שעות לסיים. אבל, אם חשבתם שהוא יספק לכם עולם פתוח מלא באופציות ודברים לעשות, או לסירוגין, חשבתם שהוא יהיה מפוצץ באקשן, לצערי, אמליץ לכם לעבור הלאה.