סימנים של תקווה וייאוש: השבוע של אבדיה ב-NBA

אחרי כמה משחקים לא טובים, הישראלי ניצל את הפציעה של ביל כדי להחזיר את הביטחון. הסיבות לאופטימיות, ההפתעה של ברוקס, המספרים ללא הכוכבים והחולשה של וושינגטון

יואב מודעי
יואב מודעי  03.04.21 - 12:00
תחילת כתבה

לפני כארבעה חודשים דני אבדיה לקח את כולנו ללונה פארק המפואר ביותר בעולם, קנה לכל אחד כרטיס מיוחד לרכבת הרים שלא הכרנו, ומאז המתקן מסרב להיעצר. מי שציפה מיד לגעת בשמיים לומד לאט לאט שכאן זה לא ה'בלאק ממבה', כי הדרך שלנו לטופ קצת יותר מפותלת משל שאר החברים בפארק. וזה בסדר.

אבדיה, שמוביל את הרכבת הזו עם מושב VIP מקדימה, מתחיל להשלים עם העובדה שעונת הרוקי שלו כבר לא תיראה כפי שציפה. קצת פחות משישה שבועות לסיום העונה הסדירה ב-NBA, עונת הבכורה של אבדיה מקבלת צורה מוגמרת, המספרים מתחילים להתייצב (גם הטובים וגם הרעים) והמסקנות מתגבשות.

לא נקדים את המאוחר ונסכם את כל העונה, אז כמדי סופ"ש נתמקד בשבוע שהיה ונבין בדיוק איפה דני עומד. בקצרה? הדרך עוד ארוכה, אבל בניגוד לוושינגטון שנוסעת לשום מקום - לאבדיה מחכה אור בקצה המנהרה, והשבוע ראינו מעט ניצוצות שמרמזים על כך ומשאירים אותנו עם תקווה לקראת ההמשך.

השבוע שהיה:
בין שבת לראשון: וושינגטון ניצחה 92:106 את דטרויט, אבדיה שיחק 27 דקות וקלע 5 נקודות.

בין שני לשלישי: וושינגטון ניצחה 124:132 את אינדיאנה, אבדיה התעורר בחצי השני וסיים עם 12 נק' ושמונה ריבאונדים. ראסל ווסטברוק רשם 35 נק', 14 ריב' ו-21 אס'.

בין שלישי לרביעי: וושינגטון הפסידה 114:104 לשארלוט בבית, אבדיה סבל מערב הקליעה החלש שלו בקריירה (1 מ-10 מהשדה).

בין חמישי לשישי: וושינגטון הושפלה בדטרויט עם הפסדה הגדול ביותר העונה, 120:91. אבדיה רשם דאבל דאבל ראשון בקריירת ה-NBA עם 11 נק' ו-10 ריב'.

קצת פחות כבוי
נתחיל עם התמונה שמעליכם שמגיעה מהרגע הגדול של השבוע. אחרי שצלף את השלשה שהחזירה את הוויזארדס למשחק מול אינדיאנה אחרי ריצת 0:9 של האורחת, אבדיה קלע את הסל שסגר סופית את המשחק והבטיח את הניצחון, על דומנטאס סאבוניס. או באמריקאית - 'דאגר' ראשון בקריירת ה-NBA לדני, מברוק.

אין ספק שהסל עצמו היה יפה (למרות ההגנה המרושלת של סאבוניס), אבל מה שצריך לעניין אותנו קצת יותר זה התגובה של אבדיה לאחר שתי הנקודות. ידיים לאוויר, מבט למעלה שמסמן "סוף סוף" וחיוך אופייני. כלומר, חיוך אופייני לדני שהכרנו. בתוך עונת רוקי קשה שגרמה לאבדיה להיראות בעיקר כמו הצל של עצמו בכל הקשור לשפת הגוף שלו, ניתן היה לראות שמשהו השתחרר לאחר אותו סל.

לא חסרים שחקנים "קרים" שהייעוד שלהם הוא לעלות למגרש, לתפור את השלשות החשובות ולרדת בחזרה לספסל בלי להניד עפעף, ונדמה שזה מה שסקוט ברוקס מצפה מדני, למרות שבפועל הוא ההפך המוחלט. דני צריך לנוע כמה שיותר עם ובלי כדור, לרוץ במגרש הפתוח ולחיות (ולהחיות) את המשחק. ככל שהוא יהיה יותר אמוציונלי על הפרקט, ככה הוא יבוא יותר לידי ביטוי. הזמן יעשה את שלו? אנחנו נאזר בסבלנות.

השבוע האינטנסיבי בקריירה
כולם יודעים ששחקנים יורדים לספסל כדי לקחת אוויר, אבל רוקיז עולים מהספסל כדי לקחת אוויר. דקות משחק הן כמו חמצן לשחקן צעיר, ולאחר השבוע האחרון סביר להניח שהריאות של אבדיה גדולות מאי פעם. אבדיה שיחק השבוע 30+ דקות בשלושה משחקים רצופים בפעם הראשונה בקריירת ה-NBA שלו, כאשר 72 שעות בלבד הפרידו בין המשחק הראשון לשלישי. 98 דקות בשלושה ימים ליתר דיוק.

גם במשחק הראשון של השבוע נגד דטרויט בבית אבדיה בילה לא מעט זמן על הפרקט (27 דקות), וזה בהחלט סימן מעודד להמשך. האם דני יכול היה לעשות יותר עם הדקות שקיבל? כן. האם דני היה צריך לעשות יותר עם הדקות שקיבל? כן. אבל אם תאשימו אותו - תפספסו את הנקודה. את ההשפעה של אותן דקות נראה רק בעתיד, ובינתיים אנחנו יכולים למתן (לא יותר מדי בבקשה) את הכעס כלפי ברוקס.

צובר ביטחון דרך הריבאונדים 
בקבוצה עם שני שחקנים כמו ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל, הרבה יותר קשה להיכנס למשחק, מהסיבה הפשוטה שהם מחזיקים בכדור כמעט כל הזמן. אבדיה הוא מסוג השחקנים שצריכים להרגיש את הכדור בידיים על מנת להיכנס לקצב, אז הוא למד להישאר מאחור בזמן שאף שחקן של היריבה לא מנסה לקחת ריבאונד התקפה, וככה הוא מוריד עוד ועוד כדורים חוזרים שעוזרים לו להיות חלק מהמשחק. השבוע היו לו 31 כאלה בארבעה משחקים.  
 
לשמחתנו, בניגוד לרוב המוחלט של העונה, במשחקים האחרונים ראינו את אבדיה מוריד כדור חוזר ומוביל אותו להתקפה. מפה ועד שיהפוך ל'פוינט פורוורד' ב-NBA הדרך עוד ארוכה, אבל זאת בהחלט התחלה. ברגע שהוא ישפר את יכולות הכדרור בקיץ, נראה אותו גם מריץ תרגילים ברגע שהוא עובר את החצי, ולא רק מוסר לרכז התורן.  

עד שאבדיה ייכנס לנעליים של יוצר המשחק גם מעבר לים, אנחנו נסתפק בניצוצות, והנה ניצוץ שלא רואים כל יום. כאן דני מראה שהשם הפרטי שלך לא חייב להיות ראסל כדי לנהל התקפה. למרות הנוכחות של ווסטברוק על המגרש, דני הוא זה שלוקח פיקוד ומחלק אסיסט יפה לרובין לופז אחרי פיקנ'רול מוצלח.  

via GIPHY

אם אנחנו כבר מדברים על הפתעות, שימו לב לשני המהלכים הבאים. במהלך המשחק מול הפיסטונס, וושינגטון הריצה את אותו תרגיל עבור אבדיה בשני פוזשנים רצופים, שאפשר לו להיות זה שמקבל את ההחלטות בהתקפה. האם יש קשר בין ההפתעה הנעימה הזו לבין העובדה שהמשחק הזה נערך באחד באפריל? נהנה מהספק.  

via GIPHY

שוב, אותו תרגיל בדיוק: ראול נטו מוסר ללופז, ואיש המערות של הוויזארדס משאיר את הכדור לאבדיה שנע על הקשת אחרי חסימה של רוי האצ'ימורה. הפעם דני מסר בפינה לאיזק בונגה בפינה. למרות ההחטאה, ככה נראה כדורסל קבוצתי ובריא.   

via GIPHY 

נחזור לריבאונדים וניתן דוגמא חיה לביטחון של אבדיה. כמה פעמים ראיתם העונה את אבדיה מקבל את הכדור על קשת השלוש ובתחילת שעון ה-24 מתקיף את הטבעת? כנראה שלא הרבה. כאן דני לוקח את הריבאונד, כבר מרגיש יותר מעורב, וברגע שהכדור מגיע לידיים שלו בהתקפה הוא הולך עד לסל (עולה יפה ל'לייאפ' עם הרגל ההפוכה) ומניח שתי נקודות.  

via GIPHY

אבק כוכבים
קודם כל, קחו עוד שלושה נתונים שמראים עד כמה אבדיה היה מעורב יותר במשחקים האחרונים, מעבר לגיפים החביבים ולדאבל דאבל הראשון:
* אבדיה לקח 10+ זריקות בשני משחקים רצופים (מול שארלוט ודטרויט) לראשונה ב-NBA.
* אבדיה קיבל בממוצע 20 מסירות למשחק בארבעת המשחקים האחרונים. עד השבוע האחרון, הוא קיבל 14.5 בממוצע.
* אבדיה חדר לסל 3.8 פעמים למשחק בארבעת המשחקים האחרונים. עד אותם משחקים, הוא חדר 1.4 פעמים בממוצע.

הסיבה המרכזית לקפיצה הזו היא הפציעה של בראדלי ביל (וגם של דאוויס ברטאנס שחוזר הלילה) שלא הותירה ברירה לברוקס אלא לתת לאבדיה יותר. עד כמה אבדיה טוב יותר ללא ביל? וללא ווסטברוק? בואו נבדוק.

אבדיה ללא ביל: שישה משחקים, 32 דקות למשחק, 10.5 נקודות ו-7 ריבאונדים בממוצע.   
אבדיה עם ביל: 37 משחקים, 21 דקות למשחק, 5.5 נקודות ו-4 ריבאונדים בממוצע.

אבדיה ללא ווסטברוק: שישה משחקים, 29 דקות למשחק, 10.5 נקודות ו-7 ריבאונדים בממוצע.
אבדיה עם ווסטברוק: 37 משחקים, 21 דקות למשחק, 5.5 נקודות ו-4.5 ריבאונדים בממוצע.

אבדיה ללא ווסטברוק וביל: משחק אחד מול מיאמי, 32 דקות, 20 נקודות (חמש שלשות), חמישה ריבאונדים וגם חמישה אסיסטים ושתי חטיפות.
אבדיה עם ווסטברוק וביל: 42 משחקים, 22 דקות למשחק, 6 נקודות ו-5 ריבאונדים בממוצע.

חסרי חוש כיוון
וושינגטון הלכה לאיבוד. לא רק שלאף אחד אין מושג מה הוויזארדס רוצים ומתכננים לעשות על הפרקט (זמן טוב להזכיר שלברוקס עדיין אין משהו שמזכיר רוטציה קבועה), אף אחד גם לא יודע איך הקבוצה הזו רוצה להגיע לפלייאוף עם סיכוי קטן ככל שיהיה במטרה לעשות רעש.

וושינגטון הנוכחית ממשיכה להציג כדורסל שמעליב את הענף שאנחנו כל כך אוהבים, וההפסד האחרון היה נקודת שפל בעונה ואפילו בהיסטוריה של המועדון הזה. הוויזארדס שברו שיא מועדון שלילי עם 31.6% מקו העונשין! 31.6%! החבורה מבירת ארצות הברית הלכה לקו 19 פעמים, קלעה שש זריקות בלבד וגרמה לאחוזים שלה מחוץ לקשת באותו משחק (26.3%) להיראות יחסית סבירים. במידה ותהיתם אם האחוזים משלוש מקריים - הם לא. גריסון מת'יוז הוא השחקן היחיד ברוטציה של הוויזארדס שקולע העונה באחוזים גבוהים מהממוצע של הליגה.

אם כבר התייאשתם מוושינגטון, יש לכם שתי סיבות להתעודד. הראשונה, בין אם הם ירצו או לא, הוויזארדס לא מסוגלים להעפיל לפלייאוף עם שיטת המשחק (או אי-שיטת המשחק) הנוכחית שלהם. המשמעות היא שהם יסיימו עם אחד המאזנים הגרועים בליגה (כרגע השישי הכי גרוע) ואז ינחת לצד אבדיה פרוספקט חדש שיצעיר את הקבוצה. זה עשוי להיות מה שיגרום להנהלה להבין שהגיע הזמן לבנייה מחדש, וזה סימן טוב.

מאז שוושינגטון פתחה את העונה עם חמישה הפסדים החלו קולות של בנייה מחדש, אבל היה דבר אחד שמנע מהם לחולל מהפכה אמיתית: החוזה השמן של ווסטברוק. השכר אותו שכר אבל בעקבות המשחקים ההיסטוריים האחרונים המנייה של ראסל זינקה וייתכן כי קבוצת פלייאוף תהמר על החוזה הזה בקיץ הקרוב, דבר שלא יכולנו לומר בתחילת העונה. אם קיים סיכוי שווסטברוק וביל יעזבו בו זמנית, קיבלתם את הסיבה השנייה שלכם להתעודד.  

הקליעה המדאיגה
אי אפשר לדבר על השבוע האחרון של אבדיה בלי להזכיר את האחוזים שלו מחוץ לקשת, שרק הולכים וצונחים. אי שם בתחילת עונת הרוקי שלו אבדיה היה אחד הקלעים הטובים ב-NBA, אבל מי זוכר? ב-12 משחקיו האחרונים דני קלע ב-22% מחוץ לקשת (9 מ-41), כאשר הרוב הגדול של הזריקות שלו היו פנויות לחלוטין. בשלב הזה של הקריירה שלו הוא לוקח את הזריקות הללו עם שרשרת חסינות על הצוואר, אבל בהמשך הוא יצטרך להילחם על זכות הקיום שלו אם לא תהיה לו קליעה יציבה.

מדד הרוקיז:
הממוצעים של אבדיה בשבוע הקודם: 14.6 דקות, 4.7 נקודות ב-38.5% מהשדה, 33.3% משלוש ו-66.7% מהקו, 2.3 ריבאונדים, 0 אסיסטים, 0 איבודים, 0 חטיפות, 0.3 חסימות ומדד פלוס מינוס של 8-.

הממוצעים של אבדיה השבוע: 31.1 דקות, 7.8 נקודות ב-34.4% מהשדה, 29.4% משלוש ו-57.1% מקו העונשין, 7.8 ריבאונדים, אסיסט, 0.5 איבודים, 0.8 חטיפות, 0.3 חסימות ומדד פלוס מינוס של 5.3-.

הממוצע העונתי: 22.6 דקות, 6.2 נקודות ב-42.4% מהשדה, 32.3% משלוש ו-61.3% מקו העונשין, 4.8 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, 0.7 איבודים, 0.6 חטיפות, 0.2 חסימות ומדד פלוס מינוס של 1.9-.

ההשוואה לשאר הרוקיז (למעלה מעשרה משחקים ו-10 דקות למשחק)
דקות: מדורג 12 (13 בשבוע שעבר, אייזק אוקורו ראשון עם 31.9)
נקודות: מדורג 21 (18 בשבוע שעבר, אנתוני אדוורדס ראשון עם 17.4)
אחוזים מהשדה: מדורג 23 (19 בשבוע שעבר, אייזאה סטיוארט ראשון עם 56.3%)
אחוזים משלוש: מדורג 25 (23 בשבוע שעבר, סייבן לי ראשון עם 50%)
אחוזים מהעונשין: מדורג 35 (32 בשבוע שעבר, עמנואל קוויקלי ראשון עם 88.9%)
ריבאונדים: מדורג 5 (8 בשבוע שעבר, לאמלו בול ראשון עם 5.9)
אסיסטים: מדורג 24 (22 בשבוע שעבר, לאמלו ראשון עם 6.1)
איבודים: מדורג 27 (24 בשבוע שעבר, לאמלו מוביל עם 2.8)
חטיפות: מדורג 19 (20 בשבוע שעבר, לאמלו ראשון עם 1.6)
חסימות: מדורג 23 (21 בשבוע שעבר, ווייזמן, אייזאה סטיוארט, ג'יידן מקדניאלס ואלכסיי פוקושבסקי ראשונים עם 1.0)
מדד הפלוס מינוס: מדורג 21 (15 בשבוע שעבר, ברודריק תומאס ראשון עם 1.8+)

מה הלאה?
המפגש שכולנו חיכינו לו - ילד הפלא הישראלי מול ילד הפלא הסלובני שלא מפסיק להטריף את העולם. הלילה (בין שבת לראשון) ב-02:00 אבדיה יפגוש בפעם הראשונה את לוקה דונ'ציץ' ודאלאס שיגיעו לוושינגטון. בין שני לשלישי הוויזארדס יתמודדו מול טורונטו למשחק קריטי במאבק על המקום בפליי-אין, בין רביעי לחמישי דני יתארח אצל המג'יק באורלנדו ובין שישי לשבת, המנה העיקרית - משחק ראשון העונה נגד סטף קרי וגולדן סטייט ווריירס.