פורץ גבולות: ז'ואאו פליקס הוא הדבר הבא מפורטוגל

תוך עונה אחת הפך היהלום מאנונימי לכוכב עם תג מחיר של 120 מיליון יורו. ההשוואה לרונאלדו, המחמאות ממוריניו והדילמה הגדולה. ומה יעשה בגמר ליגת האומות? היכרות

אריק רייניש  09.06.19 - 15:00
תחילת כתבה

כשראנטו סאנצ'ס נמכר מבנפיקה לבאיירן מינכן תמורת 35 מיליון אירו, הציפיות היו בשמיים. התזזיתיות, המשחק מרחבה לרחבה, יכולת ניהול המשחק והבטחון העצמי בכל פעולה. מרגע הבכורה שלו בבוגרים הקשר הרשים, וביורו 2016, בו זכתה נבחרתו, הוא נבחר לשחקן הצעיר המצטיין. פפ גווארדיולה, תיירי הנרי ולותר מתיאס החמיאו בפומבי, והגרמנים אפילו הסכימו לשלם לנשרים בונוס של 20 מיליון יורו נוספים אם הוא יזכה בכדור הזהב. אך ציפיות לחוד ומציאות לחוד.

הקשר בן ה-19 התקשה להשתלב בבאווריה, וגם לאחר מכן, כשהושאל לסוונסי הוולשית, הוא למד בדרך הקשה שהבונדסליגה והפרמייר-ליג הן לא הליגה הפורטוגלית, שהרבה יותר קשה להצליח מחוץ לבית וגם כשהפוטנציאל גדול – המלאכה עוד מרובה. שלוש שנים חלפו להן, ונראה שלבנפיקה יש נסיך חדש. גם הוא בן 19 וסגנון המשחק שלו מלהיב. בדומה לסאנצ'ס, הוא עתיד לעזוב את הקן לאחת מאריות היבשת תמורת סכום נכבד עוד לפני שהחליף קידומת, והציפיות בשמיים. האם ז'ואאו פליקס ימריא ויהפוך לדבר הגדול הבא, או שמא יתרסק תחת כובד הציפיות?

יכולות של כוכב מבוגר
"השחקן הפורטוגלי הטוב ביותר נכח היום באיצטדיון אלוואלאדה, והיה נחמד מצידו של רונאלדו לבוא לצפות בו". המשפט הזה, שנאמר על ידי סגן נשיא בנפיקה לשעבר, רוי גומז דה-סילבה, לאחר דרבי של ליסבון, ממחיש את הלך הרוח סביב פליקס. הוא היה ממצטייני קבוצתו, יצר מצבי התקפה רבים והתכבד לכבוש את השער השני, בדרך ל-2:4 ענק על היריבה העירונית. רונאלדו, שצפה במשחק מהיציע, לא יכל שלא להתפעל. בעיני רבים, זו הייתה החותמת שפליקס הוא הדבר הבא בכדורגל הפורטוגלי.

בתחילת העונה, הראשונה שלו בבוגרים, שולב בעיקר כמחליף וכבר במשחקו השני כבש את שער הבכורה, בדקה ה-80, עשר דקות לאחר שעלה כדי לקבוע 1:1. מול מי? ניחשתם נכון, מול אותה ספורטינג ליסבון. לאט-לאט החל לזכות ביותר קרדיט ולאחר שברונו לאגה, שאימן את פליקס בבנפיקה ב', מונה למאמן הקבוצה, הפך לשחקן הרכב לכל דבר וגם החל לגמול למאמנו על המגרש.

לעיתים שיחק בכנף שמאל במערך של שלושה חלוצים, אך לרוב שותף כחלוץ השני לצד האריס ספארוביץ' השוויצרי. העמדה בה שיחק, הפליימיקר החופשי לצד החלוץ, מכונה באיטליה "טרקוורטיסטה" ושחקנים רבים בסרייה A דוגמת רוברטו באג'יו, קאקה ופרנצ'סקו טוטי, פרחו בה. ובדומה להם, התפקיד הזה מוציא מפליקס את המיטב.

יכולתו לסרוק את השטח בשניות עוזרת לו לרוץ אל העבר השטחים המסוכנים בקרבת השער (נוגע בכדור 4.6 פעמים בתוך רחבת היריב בממוצע למשחק) וגם כדי למסור מסירות שפורמות את הגנות היריבות, בין אם כאלו שחותכות את קו ההגנה, כפי שעשה נהדר בניצחון הגדול על פאוק סלוניקי, ובין אם בנגיעה אחת קדימה, כמו מול פרנקפורט או ספורטינג, שסידרו לחבריו מצבים מסוכנים עם הפנים לשער.

הוא מוסר 9 מסירות קדימה בממוצע למשחק, 4.19 מהם לשליש האחרון של המגרש – בדיוק של 71.3 אחוז. ראיית משחק נדירה לשחקן בן 19. כך הוא הפך את התקפת בנפיקה לבלתי צפויה, כזו שקשה להתכונן אליה. יחד עם זאת, ובשונה משחקני הטרקוורטיסטה האיטלקים, משמעת טקטית אינה זרה לפורטוגלי הצעיר, על-אף העמדה הקידמית. גם משם הוא מיירט 3.15 כדורים בממוצע למשחק, מצליח להשתלט על 5.06 מאיבודי היריבה ובעיקר שותף פעיל בלחץ על ההגנה שמולו, מה שהפתיע את הפרשנים.

הצגת סט הכישורים ההתקפיים היא דבר שמאפיין שחקנים צעירים, אך משמעת טקטית, בטח לכשרון שכזה, היא לא דבר שבשגרה. "מנקודת מבט טקטית הגנתית, הוא טוב ממה שאתה חושב", ניתח ז'וז'ה מוריניו, "נוטים לחשוב ששחקן חופשי בהתקפה לא מגן. ז'ואאו מגן, והוא מגן היטב". הצבתו בהרכב בעונה שעברה היא אחת החלטות שהביאה לשיפור ביכולת של בנפיקה, עזרו לה לנשל את פורטו מהמקום הראשון ולזכות באליפות. לא לחינם הוא הושווה לכוכבים כמו רוי קוסטה, ברנרדו סילבה, ואפילו לזידאן ולקרויף.

מה צופן העתיד?
כבר בינואר, חודשים ספורים לאחר הבכורה בבוגרים, קבוצות רבות הוזכרו כמועמדות לקלוט את הכישרון הצעיר. פתאום, השחקן ששוחרר מפורטו בטענה שהוא חלש מדי פיזית, מבוקש בריאל מדריד, מנצ'סטר יונייטד, יובנטוס ופאריס סן ז'רמן. בנפיקה, שמשורותיה יצאו בשנים האחרונות כוכבים רבים, החליטה להציב מעל לראשו תג מחיר התואם את המחירים של היום – 120 מיליון יורו, אך עם פתיחת חלון העברות של הקיץ, נראה ששתי קבוצות נותרו במירוץ אחר שירותיו – מנצ'סטר סיטי ואתלטיקו מדריד.

באתלטיקו, לשם יגיע כמחליף של גריזמן, פליקס יוכל למצוא תנאים דומים לאלו שזכה בבנפיקה: משחק לצד החלוץ במערך 4:4:2, עם הפנים קדימה, במטרה לתקוף את השער ולסדר לחבריו לקבוצה מצבים, אך גם ללחוץ את שחקני היריבה. בסיטי, לעומת זאת, הוא יגיע, ככל הנראה, כשחקן שיתמודד על מקומו בכנף השמאלית עם לירוי סאנה, או ישמש כחלוץ מחליף במקום גבריאל ז'סוס. מאבק אינטסיבי על ההרכב יכול, וצריך, לגרום לפליקס לחשוש. בגילו חשוב שישחק כמה שיותר.

אך כשרואים כיצד פפ פיתח שחקנים צעירים, דוגמת ראחים סטרלינג, סאנה וברנרדו סילבה, אפשר רק לפנטז מה ייצא מפליקס, בטח בשיטה מרובת המסירות והתנועה של סיטי, שנראית תפורה לו כמו כפפה ליד. אולם לכל מקום שפליקס יעבור אליו, הוא יצטרך לזכור שהדרך עוד ארוכה. שלשם ההצלחה הוא יצטרך לעבוד, והרבה – בעיקר בפן הפיזי. כפי שהמודל שלו, רונאלדו, עבד כשהיה בגילו.

"כריסטיאנו אליל, סמל עולמי, דוגמה לכולם", אמר פליקס בעיניים בורקות כשנשאל על המודל שלו. "לשחק לצדו, להתאמן עם מפלצת שכמוהו, תאפשר לי לגדול עוד יותר". עכשיו, חובת ההוכחה תהיה עליו, לככב ברמות הגבוהות ביותר, גם הרחק מהבית. שהוא מכוון לראש, ולא לזנב. לרונאלדו, ולא לסאנצ'ס. שער בגמר ליגת האומות יהיה התחלה טובה לדרך הארוכה.

הדפס