בווידאו: מסר מאריק זאבי לפני ריו
השופט הרס לנו, הרוח נחלשה, היריב הדהים את כולם, פער של 42 אלפיות, שתי פסילות יותר מדי, מחלת הנשיקה. אוי, כמה שזה היה קרוב. לא מעט "כמעטים" היו למשלחות הישראליות למשחקים לאורך השנים, ספורטאים רבים היו על גבול הפודיום וברגע האחרון פספסו הזדמנות לעלות על אחת המדרגות. לפניכם כמה מקרים ששבריר שנייה, רגע קטנטן של חוסר ריכוז או פשוט חוסר מזל, מנעו מהספורטאים תהילת עולם ומהמשלחת מקום מכובד יותר בטבלת המדליות.
סידני 2000: הכי קרוב שיש
מדליית הארד הדרמטית של מיכאל קלגנוב במקצה ל-500 מטרים ביום האחרון של המשחקים הייתה מדהימה ודרמטית, אך עדיין המטוס שחזר מסידני היה מלא ספורטאים שעד היום לא מאמינים איך התהילה ברחה להם מהידיים. קלגנוב עצמו יכול היה לעלות פעמיים על הפודיום, אך הפסיד בגמר לחתירה בקיאק ל-1,000 מטרים, כשסיים רביעי בפער של 42 אלפיות בלבד (!) מהבריטי טים ברבנטס, שדורג שלישי.
בגיל 23 אריק זאבי ערך את הופעת הבכורה שלו במשחקים האולימפיים בסידני וכנראה שגם תיזכר כמשחקים המתסכלים ביותר מבחינתו, על אף ההפסדים הלא נעימים בבייג'ין ובלונדון. זאבי פתח את התחרות במשקל עד 100 ק"ג עם 4 ניצחונות משכנעים בדרך למפגש עם קוסאי אינוי היפני בחצי הגמר. אינוי ניצח בזכות עונשים ושלח את הישראלי לקרב על הארד מול סטפן טרנו, ג'ודוקא צרפתי ותיק בהופעתו האולימפית הרביעית והאחרונה בגיל 35. הישראלי היה עדיף, אך טעות שיפוט נוראית העניקה לטרנו ניצחון בעקבות תרגיל שבוצע מחוץ למזרן. זאבי התלונן, אך נותר עם המקום המתסכל ביותר בג'ודו - המקום החמישי.
42 אלפיות מהפודיום. קלגנוב
שתי פסילות יותר מדי
2.36 מטר! ההישג המדהים הזה של קונסטנטין מאטוסביץ', "קוסטה" בשבילכם, בתחרות בפרת' שבאוסטרליה בשנת 2000 הפכה אותו לפוטנציאל גדול בסידני ותחושה אמיתית שזו ההזדמנות לקחת מדליה באתלטיקה - ביחד עם קופץ המוט אלכס אברבוך. האחרון לא הגיע לשלבים המכריעים בגמר המוט, אך בניגוד אליו מאטוסביץ' נתן הופעה גדולה. הקופץ בן ה-29 דילג בניסיון ראשון מעל 2.20, 2.25 ו-2.29 מטרים ובשלב זה דורג ראשון.
ואז הרף עלה ל-2.32. מאטוסביץ' פסל פעמיים לפני שסיפק התעלות נהדרת ברגע האמת ועבר בניסיון השלישי. המדליה נראתה קרובה מתמיד, כאשר 7 קופצים בלבד נותרו בתחרות, אלא שאז הגיעה סדרת פסילות מצד כל הקופצים למעט סרגיי קליוגין הרוסי, שעבר 2.35 מטרים וזכה בזהב. שיאן העולם חאבייר סוטומאיור וחאמד עבדרחמן האלג'יראי זכו בכסף ובארד בהתאמה ולו רק משום שהיו להם פחות פסילות מאשר לסטפן הולם, קוסטה, מארק בוסוול וסטפן סטראנד. מבט על טבלת הקפיצות הראה דבר מתסכל - אם מאטוסביץ' היה עובר 2.32 מ' בניסיון הראשון ולא בשלישי הוא היה מתגאה היום במדליית כסף נוצצת ובמקום מכובד הרבה יותר באתלטיקה הישראלית בניגוד למצבו כיום, שבו הוא מנותק לחלוטין מהענף.
מפרשיות 470 לנשים: ההיסטוריה חוזרת
ענף מפרשיות ה-470 הביא למשלחות האולימפיות עם השנים בעיקר תחושות מרות של החמצה. בסידני 2000 ("המקוללת") ענת פבריקנט ושני קדמי כבר הרגישו את המדליה על הצוואר, כשעלו לשיוט האחרון כשהן במקום השלישי, מרחק נקודה ממדליית הכסף. אולם, דווקא ברגע האמת הפודיום ברח להן מבין הידיים, כשסיימו במקום השמיני בשיוט האחרון וירדו ממש בישורת האחרונה למקום הרביעי הכללי, כשצמדים מארה"ב ואוקראינה מקדימים אותן ב-3 ו-2 נקודות בלבד.
8 שנים לאחר מכן, ובאיגוד השייט לא האמינו שזה קורה שוב, הפעם לוורד בוסקילה וניקה קורניצקי, שהיו בתמונת מדליית הזהב לאחר 8 שיוטים מתוך 11. שיוטים 9 ו-10 היו מזעזעים מבחינת השתיים, שאיבדו את הסיכוי לזהב ועלו לשיוט המדליות בידיעה שהן צריכות להקדים את הצמד הברזילאי בשלושה מקומות כדי לעלות על הפודיום. בוסקילה את קורניצקי נתנו את שיוט חייהן וסיימו במקום השני, אך הברזילאיות פרננדה אוליביירה ואיזבל סוואן ידעו לשמור על מקומן, לזכות בארד ולהשאיר את שחר צוברי בתפקיד מציל המשלחת לבייג'ין.
קריסה ברגע הלא נכון. קורנצקי ובוסקילה
יורי איבסייצ'יק, זוכרים?
אל קלגנוב, זאבי, פבריקנט את קדמי ומאטוסביץ', הצטרף גם יורי איבסייצ'יק במשחקים האולימפיים בסידני, כאשר סיים רביעי במשקל עד 130 ק"ג בהיאבקות בסגנון יווני-רומי. הישראלי, שהגיע כמועמד להיאבק על מדליה לאחר מדליית הארד באליפות העולם ב-1998, פתח בצורה נפלאה עם שלושה ניצחונות ששלחו אותו לחצי הגמר. בקרב על הכרטיס לגמר ומקום מובטח על הפודיום פגש איבסייצ'יק את הסינדרלה של המשחקים - רולון גארדנר. המתאבק האמריקני מוויומינג לא נמנה בין המועמדים ב-2000, אך לאחר קרב קשה ניצח את הישראלי 2:3 בדרך לסנסציה האמיתית - ניצחון בגמר על המתאבק הרוסי האגדי אלכסנדר קרלין, אלוף אולימפי 3 פעמים ברצף ואלוף עולם 9 פעמים ברציפות. ואיבסייצ'יק? המתאבק הפסיד בקרב על הארד לדימיטרי בבלקה הבלארוסי וסיים במקום הרביעי. עוד פספוס כואב לאוסף.
וזה עוד טרי
השניות הזכורות ביותר, וגם הכואבות ביותר, מההופעה של המשלחת הישראלית בלונדון לפני 4 שנים הגיעו מאתר השייט האולימפי בוויימות', כאשר לי קורזיץ יצאה מהמים עם הגלשן ביד ימין והמפרש ביד שמאל, מבינה שהיא איבדה את הסיכוי הטוב ביותר שלה להיכנס לספרי ההיסטוריה. קורזיץ הייתה בתמונת המדליות במשך כל תחרות הגלישה בדגם RS:X והגיעה לשיוט המדליות בידיעה שהיא רק צריכה לשמור על יריבותיה כדי לזכות במקום המגיע לה על הפודיום. בפועל, קורזיץ התרסקה בשיוט המכריע - כנראה בגלל הרוח. בימים הראשונים היא השיגה את היתרון שלה בזכות רוח חזקה, בה הייתה הטובה בעולם. אולם, ביומיים האחרונים הרוח נחלשה וזה הוביל לירידה ביכולת של הישראלית, שסיימה במקום התשיעי בשיוט המדליות ונשרה מהמקום השני לשישי בדירוג הכללי. הלם אמיתי וסוף מלא אכזבה לסיפור המדהים של קורזיץ.
הסינדרלה הרגה את הנסיך. גארדנר
כשיעל ארד פספסה מדליה
כאשר המדליסטית היחידה של ישראל הגיעה להופעה שניה במשחקים האולימפיים, מעטים האמינו שהיא תוכל להגיע לשלבים המכריעים. הסיבה? ארד הגיעה ליום התחרויות במשקל עד 61 ק"ג באטלנטה 1996 כשהיא חולה במחלת הנשיקה ורחוקה מהרמה הרגילה שלה. אלא שסגנית האלופה האולימפית מברצלונה לא עשתה חשבון לאף אחד, התגברה על הפסד ליוקו אמוטו היפנית והגיעה לקרב על הארד מול יונג סונג סוק מדרום קוריאה. בניגוד לניצחון הבלתי נשכח על פראוקה אייקוף הגרמנייה ב-1992, הפעם יעל ארד לא הצליחה לסיים עם ידה על העליונה ונאלצה להסתפק במקום החמישי.
למשלחות ישראל היו לא מעט פספוסים נוספים במהלך השנים. אחד המוכרים ביותר היה שייך ליואל סלע ואלדד אמיר, שסיימו במקום הרביעי בתחרות השייט בדגם ההולנדי המעופף במשחקי סיאול 1988. הצמד סיים במקום הרביעי על אף העובדה שנאלץ להחמיץ את אחד השיוטים בשל יום הכיפורים. גוצ'ה ציציאשווילי, מגדולי המתאבקים הישראלים, ראה שוב ושוב איך החלום שלו נגוז, כשסיים חמישי באטלנטה 1996 ושישי בסידני. הג'ודוקא גל יקותיאל כמעט חולל הפתעת ענק ביום הראשון של המשחקים בבייג'ין כשהגיע לקרב על הארד במשקל עד 60 ק"ג, אך נכנע גם הוא, בדומה לזאבי וארד, בקרב על מדליית הארד.
ערב המשחקים האולימפיים בלונדון ב-2012, המשלחת הישראלית הציגה לא מעט מועמדים ראויים למדליה, אך כולם מעדו ברגע האמת. דווקא המשלחת הנוכחית תגיע יותר צנועה לריו ואולי העובדה הזו, עם קצת מזל כמובן, תסייע לה לחזור עם הישגים גדולים. וכנראה גם עם "כמעט" אחד, או שניים. בכל זאת, ההיסטוריה לעיתים נוטה לחזור על עצמה.
אוי כמה שזה היה קרוב. יקותיאל