האדם מול הקורונה: הבלוג של מאיה רונן

בצ׳ק אין לטיסה מאיסטנבול לטוקיו הבנתי שזה באמת קורה. יש אולימפיאדה. עשרות ספורטאים עומדים בתור, ממתינים לעלות לטיסה הכי חשובה בחיים שלהם.

זה נראה כמו חזרה גנרלית למצעד המשלחות בטקס הפתיחה: מונגוליה, בלארוס, מרוקו, אזרבייג׳ן, ספרד, אוקראינה, בולגריה, סרביה, ישראל ועוד. ספורטאים בכל הגדלים, כל הגבהים, כל המשקלים. אני מנסה להבין לפי מבנה הגוף לאיזה ענף ספורט כל אחד שייך. אוזני הכרוב מסגירות את הג'ודאי מטג׳קיסטן. אני מהמרת שהספורטאי קטן הקומה ורחב הגוף ממרוקו הוא מרים משקולות, והספורטאית הצעירה עם הצמות שיושבת לידי במטוס היא קלעית ממוקדת מטרה מבולגריה. זו סיטואציה הזויה בעולם הקורונה שלנו, לראות כל כך הרבה אנשים ממדינות שונות באותו המקום - מה שפעם היה מובן מאליו, הפך להיות יוצא דופן.

בכל אופן, אם יש מדינה שיכולה להפיק משחקים אולימפיים תחת קורונה, זו יפן. אורי בעלי הוא חובב של ארץ השמש העולה. הוא חי ביפן מספר שנים, ומבחינתו הם אלופי העולם בהכל. לפני הנסיעה, כשמילאתי את כל הבירוקרטיה הנדרשת והארוכה, כשברקע הבשורה שלא יהיה קהל במשחקים, אמרתי לאורי בתסכול: ״היפנים שלך הרסו את האולימפיאדה״. הוא ענה לי בתגובה: "Anzen Dai Ichi-安全", או בעברית - ״בטיחות מעל לכל״, זה מוטו שהוא שמע אינספור פעמים בשנים שלו בחברה היפנית.

הוא נתן לי כדוגמה את נהגי הרכבת ביפן, שמכריזים בקול על כל שלט שהם רואים בדרך. בעיניים מערביות זה נראה מוזר, אבל מבחינת היפנים זו הדרך לשמור על דריכות וקשב. שנים של רעידות אדמה, צונאמי, והתפרצויות הרי געש לימדו אותם עד כמה חשוב להקפיד על נהלי בטיחות. וכך בדיוק הם נוהגים עם הקורונה.

עוד לפני הטיסה, כל מי שמגיע למשחקים מחוייב בשרשרת נהלים בירוקרטיים ומילוי טפסים. עם הנחיתה בשדה התעופה מתחילה שרשרת החיול. היפנים, כמו תמיד, מסבירי פנים ויעילים. הכל מאוד ברור, תחנה אחרי תחנה שבה בודקים שוב ושוב שכל הטפסים מולאו כראוי ושהבדיקות מהארץ תקינות. רגע האמת מגיע כשצריך לירוק לתוך מבחנה. ולא סתם יריקה, אלא כמות נכבדת, כשאחרי 20 שעות בדרכים, זו משימה לא פשוטה בכלל. יש כאלה שנדרשו להם עשר דקות כדי למלא את המבחנה בצורה תקינה. בשלב הזה, כולנו שווים בפני הנגיף, ואני רואה את יאן וסלי, כוכב נבחרת הכדורסל של צ׳כיה, עומד בתא לידי ויורק.

ככה ייפתח כל בוקר של הספורטאים בימים הקרובים. בטיחות מעל לכל, והיפנים מקווים שבאמצעות הבדיקות והאכיפה המחמירה של תנאי הבועה הם יצליחו לשרוד את 16 ימי התחרות. מעל התקווה הזו כבר מרחפת האמירה של יו״ר הוועדה המארגנת של המשחקים, טושירו מוטו, לפיה אם תהיה עלייה משמעותית במספר המקרים, הוא לא שולל ביטול מאוחר של המשחקים. העיניים של כולנו אמנם נשואות למסלול האתלטיקה ובריכות השחיה, אבל כרגע הכי מרתק לראות מי ינצח, האדם או הקורונה, בתחרות האולימפית הכי חשובה.