באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2022. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם בעמוד המונדיאל של כאן
לקחי מונדיאל 2018 כנראה לא ממש הופקו. גרמניה שחזרה מרוסיה בבושת פנים אחרי שהודחה בשלב הבתים נכנעה הערב (רביעי) 2:1 ליפן בתום קרב אדיר, שהזכיר לכולם כמה כדורגל הוא משחק משונה, מרגש וגם קצת אכזרי. גרמניה הפסידה במשחק שבמשך דקות ארוכות היה נראה שהיא תטייל לניצחון בקלילות, גרמניה הפסידה במשחק שאסור היה לה להפסיד אותו, ואין כל כך הרבה זמן לתקן.
אחרי מחצית ראשונה סולידית ונינוחה, גרמניה הגיעה למצבים שלה, עלתה ליתרון מוצדק והיתה צריכה ויכולה להגדיל את התוצאה גם במחצית השניה. לפרקים זה היה נראה ממש טוב. התבניות ההתקפיות של פליק באו לידי ביטוי. הרבה תנועה ללא כדור, חילופי מקום ושימוש נבון באגף השמאלי עם ג'אמל מוסיאלה ודויד ראום.
אבל אז קרה לה, מה שקורה לה לא מעט בשנים האחרונות. הדרדרות מנטלית, חוסר יכולת להתאים את עצמה לשינויים של מאמן היריבה והתוצאה על הדשא אכזרית ומרה. המסר של המנצחת למפסידה דומה מאוד לשיעור שהעבירה ערב הסעודית לארגנטינה. במונדיאלים אסור להרגיש יותר מדי בטוחים וזחוחים.
בפעם האחרונה שגרמניה הפסידה משחק בו הובילה במונדיאל, זה קרה ברבע גמר 1994. אז בולגריה של חריסטו סטויצ'קוב ויורדן לצ'קוב הכתה אותה עם 1:2 והדיחה את אלופת העולם הגאה. גרמניה עד 2018 לא הפסידה מעולם לקבוצות אסייתיות בגביע העולם. עד שבאו דרום קוריאה (2:0) וכעת יפן. בין לבין היה גם את ההפסד לאנגליה היריבה המרה בשמינית גמר היורו. יכול להיות שהגרמנים שכחו להיות גרמנים?
טראומה מסוג שהיא לא רגילה אליו (GETTY)
מלכתחילה היה ברור שלהנזי פליק אין חלוץ 9 טבעי. לא טימו ורנר הפצוע, כן קאי האברץ, שלא הוכשר מעולם לתפקיד הזה, ופחות הורגש, גם בדקות הטובות של הנבחרת. גם אלו שנכנסו כמחליפים - ניקלס פולקרוג, מאריו גצה ויוסופה מוקוקו לא נמנים על גדולי חלוצי הטורניר. גרמניה פשוט שיגרה את הכדורים בפאניקה קדימה אחרי שספגה את השער השני וכל הביטחון מהמחצית הראשונה צנח. נכון, לגרמניה היו מספיק מצבים אותם החמיצו ג'אמל מוסיאלה, אילקאי גונדואן וסרג' גנאברי, אבל, אולי הבעיה של גרמניה הרבה יותר גדולה מהעדר חלוץ טבעי ורגל המסיימת.
יכול להיות שהבעיה של המנשאפט - כמו שקרה בסיום הקדנציה של הנזי פליק - שהיא יותר מדי חד מימדית וצפויה. היא עדיין חיה על החזקת הכדור וקו ההגנה גבוה, ולא מצליחה לסגל לעצמה סגנון משחק יותר פרגמטי, כמו זה שהיה לה בהצלחות הקודמות עד מונדיאל 2014. אין לה תכניות מגירה, וגם לא היו לא תשובות במשחק הראשון בקטאר לחילופים של מוריאשו, המאמן היפני, שעשה לה נזק אדיר בקאמבק הגדול במחצית השניה עם שערים של שני המחליפים ריטסו דואן וטאקומה אסאנו. אגב שניהם שחקני בונדסליגה.
ברור שבמשחק שבו אתה שולט - ולגרמניה היו כמעט 74 אחוזי החזקה בכדור - ומוציא שני כדורים מהרשת, האשמה צריכה ליפול גם ההגנה. צופי הבונדסליגה, שעוקבים באדיקות אחרי המשחקים של דורטמונד (בעיקר לאחרונה), לא מופתעים כל כך מהטעויות הקשות של ניקאלס זולה (ששבר את קו הנבדל) וניקו שלוטרבק, בשער הניצחון של היפנים. עם כל הכישרון הגדול, והלא ממומש בהתקפה המשותתת על שחקני באיירן, נראה כי המנשאפט סובלים הכי הרבה מאחור, כשהכדור לא ברגליים שלהם. מול המהירות וזריזות היפנית, זה נגמר רע מאוד.
אם ההפסד ליפן לא היה מספיק והעובדה שרק 11 אחוז מהנבחרות שמפסידות במשחק הפתיחה עולות לשלב הבא, הרי שלגרמניה מחכה במחזור הבא ספרד החזקה. להנזי פליק יש ארבעה ימים כדי לפתור את הבעיות ובעיקר לרומם את הביטחון של השחקנים, שמקבלים פלאשבקים ל-2018 ומידה לא מבוטלת ל-2020 (שם נמנעו מהדחה מהבתים רק בדקה ה-84 של המשחק האחרון מול הונגריה). אם גרמניה תודח בפעם השניה ברציפות מבתי המונדיאל, אחרי שלא השכילה להיכשל כך מעולם לפני, זו תהיה עוד אחת מהסנסציות של משחקי המונדיאל.
היריבה הבאה: ספרד. גרמניה הסתבכה (GETTY)