באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2022. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם בעמוד המונדיאל של כאן.
צפו בתקציר>>>
"אריה בחורף
אריה בא מן הסתיו
סוחב את הרגל
נתפס לו הגב
רק זה עוד חסר לו
כמו קוץ בזנב
הרוח משנה כיוון עכשיו..."
(יענקל'ה רוטבליט)
לנבחרת אנגליה יש את היכולת המדהימה להאמין בעצמה - גם כשאף אחד לא מאמין. בכל פעם מחדש, היא מגיעה למונדיאל עם ערימה של ציפיות ופנטזיות - אבל גם 56 שנה של אכזבות, לא גרמו לה להפסיק לחלום. אלא שמתחת להכל, בסוף נמצאת המציאות - והיא הרבה פחות מזוהרת. היא נגמרת כמו הערב (שישי), כאשר נבחרת שלושת האריות סיימה ב-0:0 מאכזב עם ארצות הברית.
והאמת היא שלאנגליה לא הגיע שום דבר חוץ מנקודה. היא היתה פאסיבית, מתבנקרת, מסתגרת - כל כך רחוקה מהפוטנציאל המרהיב שלה. לגארת' סאות'גייט נפל מהשמיים דור מרהיב של שחקני כדורגל - כזה שכולל את ג'וד בלינגהאם, בוקאיו סאקה, פיליפ פודן, ג'ייק גריליש, מרכוס רשפורד והרשימה עוד ארוכה. כשיש לך מבחר כזה של כדורגלנים, ובעיקר כל כך הרבה איכות, קשה להאמין שהתוצאה היא כל כך דלה. לא כל יום תחכה לך איראן, עם שוער ששובר את האף והגנה שרק מתפללת לברוח מהאצטדיון כמה שיותר מהר.
כי בצד השני, הפעם, חיכתה לה נבחרת ארצות הברית; כן, לא אחד השמות בעולם הכדורגל, אבל נבחרת עמוסה בפוטנציאל - עם הרבה מאוד רוח נעורים, וגם עם לא מעט כדורגל. חבורת השחקנים האמריקאית של גרג ברהאלטר, לאורך תשעים הדקות, היתה עדיפה על אנגליה - וגם היתה הכי קרובה לשער, מאותו מצב של כריסטיאן פוליסיק שזעזע את המשקוף. ארה"ב הוכיחה שיש לה עתיד, אנגליה עדיין חיה על העבר.
אחרי השישייה מול איראן (getty)
אנגליה חיפשה מקום בשמינית הגמר (getty)
אבל לא הצליחה לפתח משחק (getty)
והיתה רחוקה מהמסגרת (getty)
הופעה מאכזבת ושמרנית של האנגלים (getty)
ארה"ב הפתיעה לטובה (getty)
רק 0:0 בסיום (getty)
אנגליה תצטרך לאסוף את עצמה (getty)
ותקווה לנקודה מול וויילס כדי להבטיח מקום (getty)
אבל החלומות על הגביע מתרחקים (getty)
ואיך הפוטנציאל ההוא התממש על הדשא? ובכן, פיל פודן לא שיחק דקה אחת. ג'וד בלינגהאם הוחלף בדקה ה-68. גם בוקאיו סאקה הוחלף. אנגליה קיבלה מהשמיים קבוצת שחקנים מוכשרת, והוציאה ממנה את המינימום האפשרי. לפעמים, אפילו הרבה פחות מהמינימום הזה. היא לא עלתה למשחק הזה עם להט בעיניים, אלא עם הרגשה מאוד שמרנית - כאילו תיקו היה טוב לה, בבית כל כך צמוד ואחרי שאיראן מדהימה את וויילס במשחק שנערך בצהריים.
והשמרנות של גארת' סאות'גייט מהקווים חלחלה אל הדשא. בדקות האחרונות, כשהאוהדים עוד רצו לראות את שער הניצחון - אנגליה דווקא נתקעה מאחור. לא עמדה בלחץ האמריקאי, מול נבחרת שבאה ערוכה היטב למשחק שלה. וכך אתה יוצא רק עם 0:0, ממשחק שבסיומו יכולת להבטיח מקום בשלב הבא.
בית ב' הולך להכרעה דרמטית. בתום שני מחזורים, אף נבחרת לא הבטיחה את מקומה. לאנגליה יש את היתרון, בעיקר בזכות ששת השערים שכבשה במשחק הראשון - ולמעשה גם תיקו יספיק לה נגד וויילס. גם ארצות הברית תרד עם תחושת אכזבה; היא יודעת שאם היתה מנצחת, היתה מקבלת מקדמה רצינית - אבל כעת תהיה חייבת ניצחון מול איראן.
אבל עם כל הכבוד למתמטיקה, באנו לדבר על כדורגל. והכדורגל שאנגליה הציגה הערב, מול יריבה שתהיה הרבה יותר קרובה לרמה שהיא תפגוש בשלבים הבאים (אם תגיע אליהם), היה דל. בטח ביחס למה שהיא יכולה להציג. האריה של נבחרת אנגליה, ששאג לפני המון שנים וחולם שוב על טרף כמו בימים היפים, נראה הפעם ככזה שלא מצליח להתמודד עם החורף. והסופה מתקרבת.
"אריה בחורף
הרעב בעיניו
אריה בחורף
עוד קרב אחרון לפניו
רואה את הנשר בשמיים חג
אריה בחורף
למי ישאג?..."
(אריק איינשטיין ז"ל)