זה בינו לבינו: מה קרה בין ליונל מסי לאנטואן גריזמן?

באדיבות כאן 11 - המשדר הרשמי של מונדיאל 2022. שידורים חיים, תקצירים, סטטיסטיקות ועוד מחכים לכם בעמוד המונדיאל של כאן.

ארבע שנים. זאת תקופת הזמן שמפרידה בין מונדיאל לזה שבא אחריו. ארבע שנים, כשחושבים על זה לעומק, זאת חתיכת תקופת זמן. תסתכלו על החיים שלכם, כמה דברים עברתם בארבע שנים. חלקכם בטח התחתן, הקים משפחות, הביא ילד אחד, אפילו שניים. חלק אחר סיים תיכון, התחיל צבא, סיים שירות צבאי, אולי אחרים סיימו תואר ראשון וכבר התחילו את השני. ארבע שנים, זאת חתיכת תקופת זמן.

גם בכדורגל, ארבע שנים זה זמן ארוך. לפעמים, אנחנו לא זוכרים באמת איזה דרך עוברים הכדורגלנים האלו בתקופת הזמן הזאת, רכבת הרים של רגשות, אכזבות, שמחות, תארים. בעולם כדורגל כל כך אינטנסיבי, עם כל כך הרבה משחקים, ארבע שנים זאת באמת חתיכת תקופת זמן. תשאלו אפילו את שניים מהכוכבים הגדולים ביותר שיעלו על המגרש הערב (17:00), במשחק הגדול ביותר בעולם. ליאו מסי, ואנטואן גריזמן.

כי אי שם ב-2018, אותו גריזמן היה אחד השחקנים הטובים בעולם. אלוף עולם, לדעת רבים השחקן הטוב ביותר באותה נבחרת צרפת. מועמד לגיטימי לזכייה בכדור הזהב (סיים שלישי), מי שאולי ידיח את ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו מכס המלכות. ארבע שנים עברו מאז, וכל כך הרבה דברים, בעיקר לא טובים, עברו על גריזמן. והנה, הוא שוב בגמר, שוב, לדעת רבים, השחקן החשוב ביותר בנבחרת הצרפתית. כל כך הרבה השתנה, אבל בטורניר הזה, כאילו כלום לא השתנה עבורו.

ומנגד, ליאו מסי. את מונדיאל 2018, הוא סיים עם הפסד כואב לאותה צרפת בשמינית ומה שרבים חשבו שהיה תום החלום שלו לזכות במונדיאל. ו-וואו, כמה עבר עליו. עוד אליפות בברצלונה ועוד כדור זהב, אבל גם הדחות משפילות בליגת האלופות. זכייה בקופה אמריקה והורדת הקוף מהגב, אבל מעל הכל, עזיבה סנסציונית של בארסה לפריז סן ז'רמן, עונת התאקלמות לא פשוטה, תדמית שלא נשארה נקייה מבעבר, והבנה שהוא, כנראה, כבר לא הטוב בעולם. אבל הנה, ארבע שנים אחרי, ודווקא עכשיו, הוא נוגע בהישג הגדול של חייו.

וכמה שניהם עברו, ביחד ולחוד. אבל בואו נדבר על הביחד. על גריזמן, שבסרט שיעשה בעתיד על הנפילה של ברצלונה תחת ברתומאו, יהיה לו תפקיד של כבוד. לא באשמתו, אבל כחלק מההתנהלות החזירית והכוחנית של המועדון תחת ההנהלה הקודמת, ללא שום ביסוס כלכלי שעמד מאחוריו. גריזמן, שבקיץ 2018 פרסם סרט באורך 45 דקות (!!!) בו הודיע כי הוא נשאר באתלטיקו עד 2023 ודוחה את ברצלונה, חיכה בסך הכל קיץ אחד כדי לעשות את המעבר. בארסה שילמה תמורתו 120 מיליון יורו, ולימים, זאת תיזכר כהעברה שאף אחד לא הרוויח ממנה. טוב, הייתה מרוויחה אחת. אתלטיקו מדריד.

ולמרות החיוכים, ההתרגשות והמילים היפות, משהו לא עבר שם בין גריזמן ומסי. הפנטזיות של ראשי בארסה על שחזור שלישיית ההתקפה של ניימאר, מסי וסוארז, התרסקו בעונת בכורה איומה, שיאה השלילי בתבוסה 8:2 לאתלטיקו מדריד בליגת האלופות. משהו, בעיקר בין גריזמן למסי, פשוט לא עבד. על המגרש זה זעק לשמיים, מחוצה לו, קיבלנו מספיק רמזים כדי להבין שזה לא בדיוק גן של שושנים.

מקצועית, הכישלון של גריזמן לא באמת היה מפתיע. היכולות שלו לא ניתנות לערעור, אבל הוא הגיע לבארסה בתפקיד לא ברור, כאשר על המשבצת בה שיחק באתלטיקו מדריד, היה אחד, ליאו מסי. הוא תופקד באגף שמאל והתקשה לבוא משם לידי ביטוי. השמועות מסביב, בעיקר סביב הרצון, או חוסר הרצון שהיה למסי לראות אותו בקבוצה, בוודאי לא עזרו.

גריזמן עצמו הודה: "חסר לי ביטחון בברצלונה, אני לא לא תמיד מצליח לקרוא את המהלכים של מסי וסוארס. אני לא יודע מתי אני אמור לבעוט ומתי למסור". הסגנון של גריזמן פשוט לא התאים לברצלונה. זה היה ברור עוד לפני המעבר, זה זעק לשמיים אחרי המעבר. דיברנו על זה, חזירות, תאוות בצע, רכישה מכל הבא ליד בלי כל תכנית מקצועית. כל מה שהפיל את ברצלונה ההיא.

אבל הסיפור הגדול, היה בעיקר היחסים בינו לבין מסי. ברצלונה, בטח של אותה תקופה, היא קודם כל של ליאו מסי. יש לא מעט אוהדים שמבחינתם, גם כמעט שנתיים אחרי שעזב, בארסה היא עדיין שלו. מלכתחילה, דיווחים עיקשים סיפרו כי מסי רצה לראות אך ורק את ניימאר חוזר לקבוצה, ואף דרש מההנהלה לא לרכוש את גריזמן (דיווח שמעולם לא אומת או אושר, יש להגיד במלוא ההגינות). אבל אין עשן בלי אש כנראה, והרגע שבו מסי התעלם, בכוונה או שלא, מגריזמן בעת שזה הוחלף במשחק נגד ארסנל בקיץ 2019, הייתה מספיקה כדי לעורר פרסומים על היחסים הבעייתים ביניהם. גם המילים החמות של גריזמן על מסי ("הוא הטוב ביותר, כשהוא מדבר כל העולם מקשיב"), לא עזרו. תמונה אחת שווה 1,000 מילים, וידאו אחד שווה לפחות 2,000.

בהמשך, קיבלנו רמזים יותר ויותר גדולים על  היחסים הבעייתים ביניהם. גריזמן אפילו הודה בראיון באמצע העונה השנייה שלו בבארסה: "ליאו אמר לי שהוא נדפק לאחר שסירבתי להגיע בפעם הראשונה. הוא ביקש באופן פומבי שאצטרף והוא כעס. אבל הוא אמר שהוא תומך בי ואני רואה את זה בכל יום". אבל אם גריזמן, שנפתח מעט, ניסה להציג את הסיפור באור חיובי, מה שקרה בסביבתו הקרובה לא הותיר מקום לספק.

סוכנו של גריזמן באותה תקופה, בן משפחה בשם עמנואל לופס, יצאו לתקשורת וסיפרו בגלוי על מערכת יחסים רעה ומשבר של ממש בינו לבין מסי. הצרפתי הכחיש מכל וכל, גם תקשורתית וגם מול מסי עצמו, אבל הארגנטינאי זעם על הטענות, וכשנשאל עליהן איבד את הקור הרוח בצורה לא אופייינית ואמר, "נמאס לי להיות אשם בכל הבעיות של המועדון הזה".

עד כמה המשבר ביניהם היה עמוק ואמיתי גם מחוץ לדשא? כנראה שבעתיד הקרוב לא נדע. מה שבטוח, זה לא עבד. זה נכשל, התנפץ לרסיסים. גריזמן חזר לאתלטיקו מדריד, וניסה לאט לאט להשיב את הקריירה למסלולה. מסי, ובכן, אנחנו יודעים מה קרה איתו. הערב, הם אחד נגד השני. גריזמן, שיכול להיות אלוף עולם בפעם השנייה בהיסטוריה, הישג שמעט כדורגלנים יכולים להתפאר בו בקריירה, גם הגדולים ביותר, בטח כשהוא אלוף עולם שהיה כל כך משמעותי עבור נבחרתו בטורניר. מנגד, ליאו מסי, במשחק החשוב ביותר בחייו, הצ'אנס האמיתי אחרון שיסתום כל גולל אפשרי על כל ביקורת שעוד יכולה להיות למישהו. הערב, גם גריזמן ימנע ממנו את החלום הזה, הוא באמת, "ידפוק אותו".

בואנה, ארבע שנים זה מלא זמן הא?