משהו מאוד יפה קורה העונה בכדורגל הגיאורגי. אחת המדינות הנחשלות ביותר באירופה מצליחה לזקוף קומה: תחילה בזכות להטוטי המשחק של חביצה קברצחליה, הכישרון הנדיר שגדל בדינמו באטומי והוביל את נאפולי לאליפות ראשונה מאז 1990. "קבראדונה", כפי שהוא מכונה, אולי מצטער עכשיו שקיבל החלטה יחד עם הצוות המקצועי שלא להופיע בנבחרת עד גיל 21 באליפות אירופה. הוא פספס חתיכת היסטוריה בדמות העפלת הנבחרת לרבע גמר היורו עד גיל 21, שם תפגוש את נבחרת ישראל במה שמסתמן כמו הקרב על הכרטיס למשחקים האולימפים בפריז 2024.
בדומה ליריבה מהמזרח התיכון, הנבחרת הצעירה של גיאורגיה הגיעה לטורניר ללא ציפיות, בהתחשב בבית הקשוח שקיבלה, אך תוך כדי תנועה גרמה לאירופה להבין שלא מדובר בקוריוז אלא באסופה של שחקנים ממושמעים טקטית שיודעים בפני מה הם עומדים. זה החל עם ניצחון אדיר - 0:2 על פורטוגל החזקה, נמשך עם חזרה מפיגור כפול ל-2:2 מרשים מול בלגיה ולאחר מכן 1:1 נגד הולנד שהבטיח לגיאורגים את פסגת הבית והכרטיס לרבע גמר. הישג נפלא עבור נבחרת שמופיעה בטורניר הגמר בפעם הראשונה בתולדותיה ולא משופעת בהצלחות בגילאים השונים.
את הבאז סביב גיאורגיה אפשר להמחיש לפי נתוני הקהל באליפות אותה היא מארחת. במשחק הפתיחה הגיעו פחות מ-25 אלף אוהדים לאצטדיון בוריס פיצ'חדזה בטביליסי לראות את הניצחון ההיסטורי על פורטוגל. בשני המשחקים הבאים, שברה גיאורגיה שיאי אליפות עם 41,881 צופים במשחק השני ו-43,004 צופים במשחק השלישי שהכריע את העליה. בגאורגיה לא צפו כנראה את ההצלחה והחליטו להעביר את משחק רבע הגמר מול ישראל מהאצטדיון הקטן של לוקומוטיב לפיצ'חדזה, כדי להמשיך ולהנות מהעידוד המאסיבי של האוהדים.
מצטער שלא הצטרף? חביצ'ה (Getty)
צריך לראות את ההצלחה של הנבחרת הצעירה בפריזמה היסטורית. זקני ברית המועצות זוכרים את דינמו טיביליסי, אחת הקבוצות הגדולות בתקופה הקומוניסטית שזכתה בגביע המחזיקות ב-1981. אך לאחר נפילת החומה וקבלת העצמאות בראשית שנות התשיעים, הכדורגל המקומי התפלש בבינוניות. הנבחרת הלאומית מעולם לא העפילה לטורניר גדול, הקבוצות הגאורגיות העניות לא זכו לטעום מליגת האלופות ומעטים מכוכביה אם בכלל שיחקו בליגות הבכירות באירופה מאז תחילת שנות האלפיים.
אולי עכשיו מדובר בדור אחר ומבטיח. תשעה שחקנים מהסגל של הנבחרת הצעירה הינם ליגיונרים, לא כולל כמובן קברצחילה וגאורגס מיקאוטדזה, מלך שערי הליגה השניה בצרפת, שמשתייכים לסגל הבוגרת והיו יכולים לקחת חלק ב-U21 בשל גילם הצעיר, אך ויתרו על כך בעקבות עייפות מצטברת. הבולט מבין השחקנים שיפגשו את ישראל הוא כמובן השוער של ולנסיה, גיאורגי ממרדשבילי, ששוויו לפי טרנספרמרקט עומד על 25 מיליון יורו. סאבה סאזנוב, בלמה של דינמו מוסקבה, אנזור מקבאבישבילי קשר דינמו טביליסי, והחלוץ זוריקו דביטאשבילי מבורדו, שכבש מול הולנד, הם ממצטייני הנבחרת עד כה.
האיש הבולט. ממרדשבילי (Getty)
"אני מניח ששחקנים שעדיין לא הגיעו לליגות בכירות יותר, יעוררו עניין וישדרגו את עצמם בעתיד הקרוב בזכות יורו הצעירות", מספר לי העיתונאי הגיאורגי לוקה לגבילגה, "ברור שיש פה גם שינוי מנטלי שלא היה בעבר. מי שגדל בשנות התשעים חי בתקופה מאוד עניה וקשוחה. השחקנים של היום מקבלים תנאים יותר טובים להצליח". מעבר לאקדמיות הבולטות - דינמו טביליסי, לוקומוטיב טביליסי וסבורטאלו - מהן צמחו רוב השחקנים המדוברים, אופ"א הקימה ב-2004 יחד עם הממשלה הגאורגית בית ספר נוסף לכדורגל בצפון המדינה כשהמטרה המרכזית היא לגייס את השחקנים הצעירים שנפלטו או לא התקבלו לאקדמיות הבכירות.
הכדורגלנים הגיאורגים לא רק רוצים להתקדם ולשחק באירופה בשביל הכסף והתהילה, אלא שהם רואים עצמם חלק בלתי נפרד מהיבשת. דוגמא מובהקת לשינוי שקרה בדור האחרון וההתרחקות מאמא רוסיה הייתה במחאות הגדולות שהתפרצו בחודש מארס סביב "חוק הסוכנים הזרים", שאיים לפגוע בחופש העיתונות ובזכויות האדם במדינה. קבוצות הכדורגל בגיאורגיה, יחד עם שחקנים בכירים בכל הנבחרות, לקחו חלק פעיל במאבק ופרסמו פוסטים בעד הרצון להשתייך למשפחה האירופית וערכיה הליברלים ולהתרחק מהחוק האנטי דמוקרטי שהביאה הממשלה מרוסיה של ולדימיר פוטין. הממשלה נכנעה והסירה את הצעד החוק המסוכנת.
אפשר למצוא הרבה קווי דימיון בין הכדורגל הישראלי לגיאורגי - מהיסטוריה הדלה בהישגים ועד לסגנון המשחק. הנבחרת של רמאז סבנדזה נתקלה כמובן ביריבות איכותיות יותר על הנייר ועדיין השכילה להוציא 5 נקודות בניגוד לכל התחזיות כשגיאורגיה הקטנה ממעטת לשלוט בכדור ולבנות את המשחק שלה מאחור. יריבת ישראל הקרובה נשענת על קו הגנה נמוך ויציב מאוד ומספר פעולות אישיות של שניים-שלושה שחקני ההתקפה בהתקפות מעבר מהירות. במפגש מול הנבחרת שלנו, מישהי תצטרך ליזום יותר ולא בטוח שזו תהיה הנבחרת המארחת.
סחפו אחריהם מדינה שלמה (Getty)