כוח מקומי: הישראלים הכי משפיעים בליגה

המתאזרח שלקח מנהיגות, השדרוג של כוכב חיפה והמלפפון הלוהט של הקיץ הקרוב. רגע לפני שהעונה הסדירה בליגת העל בכדורסל מסתיימת וכשריח היורובאסקט כבר באוויר, זה הזמן למצעד 10 הישראלים המשפיעים בליגה. לי-ם ולמכבי יש רק נציג אחד. מי בטופ?

יואב יהב
יואב יהב  02.05.17 - 15:30

תגיות: ליגת העל

תחילת כתבה

היורובאסקט שייערך בישראל כבר לפנינו והחוק הרוסי איפשר ללא מעט שחקני ישראלים לפרוח השנה ולהפוך לכוח משמעותי עבור קבוצות ליגת העל. לכבוד יום העצמאות של מדינת ישראל ולקראת סיום העונה הסדירה, הגיע הזמן לדרג את השחקנים הישראלים המובילים של ליגת העל בכדורסל.

הדירוג התבסס על סטטיסטיקות אישיות, השפעה על הקבוצה ודומיננטיות בליגה. איזו קבוצה הכניסה הכי הרבה נציגים, את מי צריך ארז אדלשטיין לקחת בחשבון לקמפיין הקרוב של הנבחרת בקיץ, ומי תפס בקלות מרשימה את המקום הראשון? הדירוג המלא לפניכם.

*לפני שמתחילים, חשוב לציין שחקן מסוים – ריצ'ארד האוול. המתאזרח החדש של הפועל ירושלים, שקיבל רק לפני מספר שבועות את תעודת הזהות הישראלית שלו, נותר מחוץ לרשימה בדיוק בגלל הסיבה הזו. על פי הנתונים שלו הוא ככל הנראה היה מדורג גבוה כאן, אך קשה באמת לדעת מה הייתה תרומתו (הן מבחינת השפעה והן מבחינה מספרית. סביר שהייתה גבוהה יותר) על הפרקט אם היה משחק כל העונה כישראלי. הוא ימתין לשנה הבאה, ועכשיו נתחיל באמת.

כמעט נכנסו לרשימה:
תומר גינת (הפועל ת"א)
ממוצעים: 21.6 דק', 8.8 נק', 5.5 ריב', 1.3 אס', 10.3 מדד.
בכמה מילים: תגלית העונה ללא צל של ספק. הפורוורד שהביא שרון אברהמי מהלאומית הצליח לכבוש בקלות מדהימה את מקומו של דניאל איידן ותפס מקום בחמיישיה. חסרים ישראלים גבוהים, ועוד כאלה עם אופי כמו של גינת. אנחנו עוד נתראה.
ליאור אליהו (הפועל ירושלים)
ממוצעים: 26.7 דקות, 9.8 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 3.5 אס', 11.3 מדד.
בכמה מילים: הפורוורד של הפועל ירושלים הוא עדיין פקטור מרכזי בליגה, אך הירידה החדה בממוצעים וחוסר היציבות שחווה בחודשיים האחרונים השאירו אותו בחוץ.
ג'ון דיברתולומיאו (מכבי חיפה)
ממוצעים: 28.6 דק', 10.8 נק', 4.1 ריב', 2.9 אס', 14.3 מדד.
בכמה מילים: אחד השחקנים שאף אחד לא רוצה לפגוש בליגה. המתאזרח הנמוך (1.83 מ' בלבד) צולף מכל מקום על הפרקט ובעל האחוזים הטובים ביותר בליגה מהעונשין (88.9%). לא סתם שמו נקשר לאחרונה עם קבוצות בכירות.

מקום 10: שון דוסון (מכבי ראשל"צ)
ממוצעים: 27.6 דק', 13.3 נק', 4.8 ריב', 2.1 אס', 12.2 מדד.
שנה שעברה: 31.7 דק', 15.7 נק', 6 ריב', 3 אס', 19.6 מדד.
בכמה מילים: ה-MVP הישראלי של העונה שעברה, ומי שהצליח להביא אליפות היסטורית לכתומים, לא הצליח לעשות את הקפיצה. אולי זה בגלל הניסיון שלא צלח להגיע ל-NBA והתחיל את הליגה מאוחר, אולי הפציעות הטורדניות, או בכלל העובדה שהעונה אין לו זרים תותחים לידו שיימשכו את תשומת הלב כמו בשנה שעברה. למרות זאת, דוסון הוא עדיין כלי מרכזי בליגה שלנו וחלק גדול מהתאוששות של ראשל"צ בסיבוב האחרון הגיע בזכותו. בשנה הבאה אנחנו צפויים לראות אותו בקבוצה גדולה בישראל, ואז יגיע המבחן האמיתי.

מקום 9: יהונתן שולדבראנד (עירוני נהריה)
ממוצעים: 26.9 דק', 11.8 נק', 4.3 ריב', 2 אס', 11.7 מדד.
שנה שעברה: 26.4 דק', 10.1 נק', 4.1 ריב', 2 אס', 10.1 מדד.
בכמה מילים: המנהיג השקט של נהריה מוביל אותה לעונה לא רעה בכלל, שהפכה ליותר ויותר יציבה עם הזמן. עם כל הכאוס שעבר על הצפוניים ששיחקו גם באירופה, מכות כמו פציעות ופרשות סמים למיניהן, שולדבראנד הצליח להיות קרן האור. בתור שחקן בעמדה 4 הוא נחשב לקלעי נהדר (12 בליגה באחוזים לשלוש) ובעיקר עושה המון דברים שלא נרשמים בסטטיסטיקה, בדרך לשנה שקרובה להסתיים בעוד העפלה לפלייאוף.

מקום 8: עמית שמחון (מכבי חיפה)
ממוצעים: 32.9 דק', 14.3 נק', 4.3 ריב', 2 אס', 10.6 מדד.
שנה שעברה: 30.4 דק', 10.1 נק', 3.7 ריב', 1.5 אס', 8 מדד.
בכמה מילים: הגארד של הירוקים הסתובב בכמה קבוצות בליגה, אבל סוף סוף מצא בית אמיתי. שמחון השתדרג העונה כמעט בכל פרמטר אישי וניכרת עליו המנהיגות שקיבל על עצמו בחיפה. הוא מוביל את הליגה במדד הפלוס מינוס (133), נמצא במקום ה-2 בממוצע נקודות אצל הישראלים והרביעי בליגה בממוצע זריקות לשלוש, אך הוא שני באחוזים מבין הארבעה (39%). השחקן בן ה-28 הוא חלק מהכוח העולה של עופר רחימי ואחרי פתיחת עונה חלשה, נמצא כעת בעמדה סבירה כדי לעזור לקבוצתו להשיג יתרון ביתיות בפלייאוף.

מקום 7: שלומי הרוש (הפועל חולון)
ממוצעים
: 26.8 דק', 10.4 נק', 2.4 אס', 4 ריב', 10.5 מדד.
שנה שעברה: 19.7 דק', 9.2 נק', 1.6 אס', 2.9 ריב', 8.6 מדד.
בכמה מילים: עוד שחקן שעושה הרבה יותר ממה שדפי הסטטיסטיקה מראים. הרוש ניחן ביכולת מנהיגות וכל אוהד בהפועל חולון יודע את זה. אחרי שקפץ לתקופת צינון קצרה באילת בעונה שעברה, הרוש הבין שהסגולים הם הבית האמיתי שלו ואי אפשר להפריד את החיבור הזה. למרות העונה מוכת הפציעות שעוברת על דן שמיר וחניכיו, הרכז מצליח לנווט את הספינה בדרך למאבק על המקום הראשון בעונה הסדירה. הוא קולע באחוזים נהדרים מכל הטווחים (52% לשתיים, 35% מהשלוש ו-87% מהעונשין) ומעניין לראות עד כמה רחוק חולון תגיע איתו.
מקום 6: רפי מנקו (הפועל אילת)
ממוצעים: 26.9 דק', 9.2 נק', 6.5 ריב', 1.7 אס', 11.7 מדד.
שנה שעברה: 13 דק', 4 נק', 2.6 ריב', 1 אסיסטים, 4.2 מדד.
בכמה מילים: הממוצעים העונתיים שלפניכם הם מאז ההגעה של מנקו לאילת. מי שחשב שהפורוורד הוא עוד שחקן קצה ספסל כמו שהיה בירושלים, טעה בענק. מהשנייה הראשונה שקיבל הזדמנות להיכנס לרוטציה, מנקו לקח את הצ'אנס בשתי ידיים והוא פשוט פורח.

אין ספק שהשחקן בן ה-23 הוא חלק מרכזי מאוד מהעובדה שאילת מוליכה את הליגה. הוא סיים העונה משחק עם מדד 36, לקח 13 ריבאונדים במפגש מול ראשל"צ והוא גם מדורג במקום ה-5 מבין הישראלים בכדורים חוזרים. בגיל כל כך צעיר ועם התקדמות כל כך מהירה, מאמן הנבחרת צריך לקחת אותו בחשבון. אם לא הקיץ, אז לקראת הקמפיין הבא בוודאות.
מקום 5: בר טימור (הפועל ירושלים)
ממוצעים: 26.3 דק', 10.2 נק', 3.7 אס', 2.3 ריב', 12 מדד.
שנה שעברה: 24.1, 9.6 נק', 3.2 אס', 2 ריב', 8.8 מדד.
בכמה מילים: טימור השתלט העונה עמדת הרכז הראשון של הפועל ירושלים (יחד עם קרטיס ג'רלס), עמדה לחוצה שאין כמותה. הוא הצליח לשדרג את עצמו עוד קצת מהשנה שעברה ואין ספק שבגיל 25 הוא הרכז העולה של הכדורסל המקומי. הרכז האדום מתאים לקבוצה הגדולה שבה הוא משחק, הוא רגוע ושקול, ובמשחקים האחרונים הצליח לחזור לעצמו אחרי ירידה שחווה מאז ההדחה מאירופה. גם בזכותו ירושלים הצליחה להתאושש והיא חזק במאבק על הביתיות בפלייאוף.
מקום 4: גל מקל (מכבי ת"א)
ממוצעים: 25.6 דק', 11.4 נק', 5.1 אס', 2.9 ריב', 14.7 מדד.
שנה שעברה: 28.1 דק', 13.4 נק', 7.4 אס', 2.8 ריב', 17.5 מדד.
בכמה מילים: הרבה אנשים קשים מאוד עם הרכז של הצהובים (ובצדק). גם בגלל שהוא כבר הוכיח את היכולת האמיתית שלו וגם עקב העובדה שהוא משחק במועדון הגדול בארץ. אחרי כל חילופי המאמנים והשערוריות, מקל מצא את איזור הנוחות שלו במחצית השניה של העונה ואין לו תחליף בליגה. הוא שחקן פיק אנד רול מדהים, רוצה לנצח ונלחם.

הוא מדורג במקום החמישי בליגה בממוצע האסיסטים ובין ה-30 הראשונים במדד. קשה לראות משהו טוב בעונה הזוועתית של מכבי ת"א. יחד עם זאת, הרכז היה שם גם כשכולם היו פצועים וזה לא יפתיע אף אחד אם זה יסתיים באליפות שתגיע גם בזכות היכולת שלו במאני טיים.

מקום 3: ג'ייק כהן (מכבי אשדוד)
ממוצעים: 29.1 דק', 12.4 נק', 7.6 ריב', 1.9 אס', 17.9 מדד.
שנה שעברה: לא שיחק בליגה.
בכמה מילים: למרות שאשדוד איבדה כמעט כל סיכוי להעפיל לפלייאוף, אי אפשר להתעלם מהפורוורד המתאזרח שלה. כהן, שחזר לשחק בישראל אחרי סיבוב של שנה ביוון, עשה את השדרוג שציפו ממנו ולצערו נפל על קבוצה עם שאיפות נמוכות ותקציב נמוך. שחקן אשדוד מדורג ראשון מבין הישראלים בנקודות מדד (4 בסך הכל בליגה), הוא מדורג מקום חמישי בנקודות אצל הישראלים ו-3 בריבאונדים. כהן הוכיח שהוא יוכל לעזור גם לקבוצות הבכירות בליגה בעונה הבאה והמקום שלו הוא לא בין קבוצות התחתית.
מקום 2: עוז בלייזר (מכבי חיפה)
ממוצעים: 28.9 דק', 11.2 נק', 6.8 ריב', 2.2 אס', 14.8 מדד.
שנה שעברה:25.4  דק', 8.8 נק', 4.6 ריב', 1.3 אס', 9.7 מדד.
בכמה מילים: הפורוורד הירוק השתפר בצורה בלתי רגילה מהעונה שעברה. הוא מצליח להעמיד ממוצעים גבוהים יותר וגם משפיע הרבה יותר בצד ההגנתי. בלייזר מדורג 4 בריבאונדים אצל הישראלים (12 בכללי), במקום הרביעי בליגה באחוזי עונשין (83.6%), ואפילו נמצא במקום ה-16 בחטיפות (1.5 למשחק).

מול גלבוע/גליל העונה סיפק משחק מפלצתי של 27 נקודות, 11 ריבאונדים ו-39 במדד והראה מהפוטנציאל הטמון בו. הפורוורד בן ה-24 בסך הכל הוא חלק בלתי נפרד מההתרוממות של חיפה השנה, ונראה כי החיבור עם הישראלים האחרים של הקבוצה רק עשה לו טוב.

מקום 1: כארם משעור (בני הרצליה)
ממוצעים:
32.6 דקות, 14.5 נקודות, 10.3 ריבאונדים (3 בהתקפה), 1.5 חטיפות ו-17.3 במדד
בעונה שעברה: 20 דקות, 8.4 נקודות, 4.1 ריבאונדים, 1.1 חטיפות, 8.2 במדד
בכמה מילים: הישראלי המצטיין של העונה בליגה, ללא צל של ספק. השחקן מהמגזר עשה קפיצת מדרגה בלתי רגילה העונה והפך למפלצת של הליגה. משעור הוא הישראלי היחיד שמעמיד ממוצע דאבל דאבל, הוא מדורג ראשון בממוצע ריבאונדים בליגה וראשון גם בממוצע הנקודות אצל הישראלים (מקום שמיני בכל הליגה). מתי אתם זוכרים שחקן ישראלי בעמדה 3 שסיים משחק עם 19 ריבאונדים? זה פשוט לא קורה.

הפורוורד נכנס לעניינים בפתיחת העונה כשאבירם זליקוביץ' היה פצוע (ואז המשיך לבד כשהאחרון עזב לי-ם) ולקח את הרצליה רחוק מאוד. חבל שהוא לא מצליח להשתחרר מהפציעות כרגע. בכל מקרה, אם יהיה כשיר, הוא חייב להיות אחד השחקנים המובילים בנבחרת בקיץ כחלק מהמעבר לדור החדש. השמועות מדברות על מעבר לאחת הקבוצות הגדולות בארץ, ובטוח שכל קבוצה שתקבל אותו רק תרוויח.