$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
ליגת העל 2023-2024
קבוצה מש’ נצ’ הפסד % נק’
1 מכבי תל אביב 24 21 3 87.5%
2 הפועל תל אביב 23 17 6 73.9%
3 מכבי עירוני רמת גן 23 17 6 73.9%
4 הפועל ירושלים 23 14 9 60.9%
5 הפועל חולון 23 13 10 56.5%
6 עירוני קרית אתא 23 12 11 52.2%
7 בני הרצליה 23 11 12 47.8%
8 הפועל חיפה 24 11 13 45.8%
9 הפועל עפולה 24 10 14 41.7%
10 עירוני נס ציונה 24 9 15 37.5%
11 הפועל אילת 23 6 17 26.1%
12 הפועל גליל עליון 24 6 18 25%
13 הפועל באר שבע/דימונה 23 5 18 21.7%
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

"ננסה למצוא פתרון ראוי לעניין המתאזרחים"

נשיא בית הדין העליון, עודד מודריק, במסע"ת של האיגוד

גיל לוין
גיל לוין  05.07.20 - 13:07

באיגוד הכדורסל ערכו היום (ראשון) מסיבת עיתונאים בה דיבר פרופ' עודד מודריק, נשיא בית הדין העליון ושופט בדימוס. בין תפקידיו הקודמים, הוא שימש כסגן נשיא של בית המשפט המחוזי תל אביב, שופט בבית הדין הצבאי לערעורים, נשיא בית דין צבאי מחוזי והסנגור הצבאי הראשי. במקביל לעבודתו השיפוטית שימש כמרצה בפקולטות למשפטים והיום הוא פרופ' בפקולטה למדעי החברה והרוח באוניברסיטה אריאל בשומרון. במסע"ת הוא העלה בעיקר את נושא מערכת השיפוט של האיגוד, המבנה והחזון שלה.

"מערכת השיפוט של איגוד הכדורסל מעוגנת בחוק הספורט, סעיף 11 מסמיך את בתי הדין של האיגודים לדון בכל הפעילויות שקשורות לאיגוד במסגרת של מוסדות שיפוט פנימית", פתח פרופ' מודריק. "הסמכות של מוסדות השיפוט מוגדרת בתקנונים וההחלטות של בתי הדין הפנימיים נתונים לפיקוח שיפוטי חיצוני מוגבל, ובענייני משמעת ההחלטות של בתי הדין העליון הם בגדר החלטות סופיות שאין לערער עליהם. המערכת כפופה לחוק ולתקנונים של האיגוד".

"מבנה המערכת הוא תלת קומתי. בקומה הראשונה נמצאים בתי הדין המשמעתיים, בקומה השנייה יש את בית הדין העליון לערעור, ובמפלס העליון יש לבית הדין העליון לבקר כל החלטה שמתקיימת באיגוד. בהקבלה לרשויות השלטון יש לבית הדין העליון סמכות דומה לבג"צ".

"מערכת השיפוט הזו היא לא בדיוק בית משפט אבל יש לה סמכויות להכריע גורלות. הדיינים צריכים לקבל את ההחלטות שלהם לפי מיטב הידיעה השיפוטית ולפי מצפונם ובהתאם לחוק ללא תלות בשום גורם. אנחנו מבקשים מהדיינים לחוות ולחיות את המשחק. כדי לעמוד במטלות יזמתי מספר שינויים בתקנון כמו הגדרת התפקיד של נשיא בית הדין העליון".

לאחר מכן הוא עשה סקירה של הפעילות בשנים האחרונות: "בשנת 2018 היו רק 15 ערעורים ועתירות לבית הדין העליון, ב-2019 ירדנו ל-10 בלבד וב-2020 כרגע אנחנו עומדים על 10 בלבד. בית הדין המשמעתי עסק במאות תיקים בשנים האחרונות וגם שם יש מגמת ירידה מסוימת. בית הדין העליון עסק בהשלכות של הקורונה בעניין ההחלטה להפסיק את משחקי הליגות החובבניות, זה יצר מספר טענות בנושא חוסר השיוויוניות של ההחלטות ובית הדין העליון בדק ובד"כ גיבה את ההחלטה".

על סוגיית המתאזרחים: "יש התנגשות מאוד ברורה בחוק השבות, אחד החוקים החשובים מקום המדינה. איך מייצרים מצב שהאזרחות לא תנוצל לרעה ותהיה אמיתית ולא מרומה, ויחד עם זה לאפשר את התפתחות עולם הכדורסל של צעירים שנולדו כאן ורוצים למצוא את מקומם בתוך קבוצות הכדורסל. לנסות לא לפגוע באזרחים מצד אחד או בספורט מצד שני. זו סוגיה קשה ומתחבטים בה הרבה שנים, אני שמח שיהיו יחד איתי בהרכב עוד דיינים וביחד ננסה למצוא פתרון ראוי".