שמונה חודשים עברו מאז הרגע שטילטל את הכדורסל הישראלי, שמונה חודשים עברו מהרגע שטלטל את משפחת ששון. בלילה שבין ה-14 ל-15 באפריל, פורוורד הפועל גלבוע/גליל דניאל ששון יצא מביתו לכיוון תחנת הדלק שבכניסה לגן נר על אופניים חשמליים ומאז לא שב אליו. רכב שלא הבחין בו, נכנס בו מאחורה, פצע אותו קשות ושלח אותו למסע ארוך של שיקום שנמשך עד היום הזה ממש.
"ב-15 באפריל, יום העצמאות 2021, ארבע בבוקר, אני רואה שיחה שלא נענתה מהלילה. באותו רגע החיים שלך משתנים. דניאל נסע עם האופניים שלו לכיוון הצרכניה, מתחת לגן נר, ורכב שנסע מאחוריו לא הבחין בו ופשוט נכנס בו מאחורה", סיפר אריאל ששון, אבא של דניאל. "הוא עבר טראומה מוחית אגרסיבית מאוד, מאוד גבוה למקסימלי שבן אדם יכול לסבול. הרבה אנשים אחרים היו נשארים מתים בצד הכביש. הוא פתח את העיניים שלו תוך שלושה שבועות, הוא התחיל לנשום לבד מהר מאנשים שקיבלו מכה כזאת. אתה אומר משהו עצוב על ידו ואתה רואה שהוא בוכה, אתה אומר משהו משמח ואתה רואה שהוא נותן רבע חיוך. זה אומר שהוא פה, הוא שומע והוא רוצה לצאת מהקופסא".
"זה סיוט של כל אמא", סיפרה שרון ששון, אמו של דניאל. "מהרגע שהילדים גדלים, נוהגים ועוזבים את הבית, אתה דואג להם, אתה תמיד דואג להם בדרכים ואז הפחד הכי גדול הופך למציאות שלך. הכאב וההלם היו כל כך עצומים שכמעט נפלתי".
דניאל נפצע למעשה בעיצומה של העונה המיוחדת של גלבוע/גליל שהסתיימה בגמר הפיינל פור ובמהלך הקריירה שלו הוא רכש חברים רבים שמלווים אותו עד היום. "קשה, המילים נעלמות. אני מכיר אותו מאז שאנחנו ילדים, בכל מקום שהוא היה הוא השאיר חותם", אמר שחקן מכבי ת"א יפתח זיו. "כולם אהבו אותו, כולם היו חברים שלו. המקרה שלו חיבר אותנו כבני אדם, אני לא מתייחס לכדורסל, לא לפן המקצועי. אני זוכר את ג'ו תומאסון שפשוט אמר לנו: 'דניאל הוא אח שלנו, אח שלנו נלחם על החיים, אנחנו נילחם בשבילו".
שרון ששון: "סיוט של כל אמא"
נכון להיום, דניאל עובר שיקום בבית לוינשטיין וגם בבית החולים מעידים כי ישנו שיפור משמעותי במצבו. "אנחנו רואים טיפה תגובות לדברים שאנחנו מבקשים וגם קצת תנועות ספונטניות בעיקר בידיים ומצמוצים בעיניים", אמרה מירי גרובר, אחראית הפיזיותרפיה בלוינשטיין והכריזה: "היום, בשלב שהוא נמצא, השמיים הם הגבול. הוא יוכל להגיע הכי קרוב למה שהוא היה".
יחד עם זאת, ישנו מכשול שעלול להפריע להתקדמות של דניאל. "ב-18/12 בית לוינשטיין אמור לשחרר את דניאל", סיפר אביו. "הרעיון של לשים אותו במוסד גריאטרי הוא שגוי. ב-19/12 אין מקום כרגע שיכול לקלוט אותו. להוציא את דניאל ממוסד שמסוגל לטפל בבעיות הרפואיות שלו ולהמשיך את ההתקדמות ההכרתית שלו, זה לוותר עליו, זה לשים אותו בצד, זה להרוג אותו". כעת המטרה היא שמקומות שיקום שעושים קסמים עבור אנשים במצבו, דוגמת עדי נגב או רעות ירימו את הכפפה ויסייעו.
דני פרנקו, שאימן את דניאל ששון בעבר הוסיף: "הבניין שהוא נמצא בו עושה קסמים לאנשים, בהרבה מקרים. יש מלחמות שאי אפשר לנצח בהן לבד, במיוחד במלחמות כאלה על החיים. אנחנו חייבים להאמין שיהיה סוף טוב, אנחנו חייבים לדניאל להאמין שיהיה סוף טוב לסיפור הזה".
"יש ימים בהם המציאות היא כל כך כבדה והעתיד כל כך לא ידוע, שאני פשוט רוצה להתעורר ושהכל יחזור לקדמותו. אם הוא היה יכול לדבר, הוא היה אומר לי: 'תירגעי אמא, הכל יהיה בסדר'. ראיתי אותו יותר בשבעת החודשים האלה מאשר מזה שנים, מעולם לא ראיתי אותו בכל יום כל כך הרבה שעות, ויחד עם זאת אני מתגעגעת אליו כל כך. אני מתגעגעת לקול שלו", חתמה אימו של דניאל.
ששון. יש מלחמות שאי אפשר לנצח בהן לבד" (לילך וייס, מנהלת הליגה)
מבית לוינשטיין נמסר בתגובה: "המרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין מטפל בכל המטופלים כדוגמת הטיפול בדניאל בצורה מקצועית, מכוונת מטרה, בכדי להגיע לפוטנציאל השיקומי המקסימלי. צוות המחלקה לטיפול נמרץ ושיקום ההכרה עובד בשיתוף פעולה מלא עם נציגי השיקום של קופת חולים מאוחדת על מנת למצוא את המערך המתאים ביותר להמשך הטיפול השיקומי בו, עם מטרות רפואיות מוגדרות שאותן יש להשיג. צוות המחלקה לטיפול נמרץ ושיקום ההכרה נמצא בקשר הדוק וחם עם דניאל ומשפחתו ולא ירפה עד שיימצא המקום המתאים עבורו על ידי קופת החולים שלו".
ממאוחדת נמסר: "הסיפור של דניאל הוא טראגי וכואב והקופה עושה ככל שביכולתה על מנת לעמוד לצידה של המשפחה ולסייע לה. בחצי השנה האחרונה דניאל מטופל בבית החולים השיקומי בית לוינשטיין. על פי החלטת בית החולים דניאל מיצה את הטיפול השיקומי ולכן בשלב זה הוחלט להעבירו לבית חולים בו ניתן לספק את צרכיו הרפואיים והסעודיים לצד טיפולים פיזיקלים משמרים באזור מגוריו. למשפחה הוצעו מספר בתי חולים המותאמים למצבו הרפואי באזור מגוריהם ואנחנו נמצאים בקשר ישיר עם המשפחה על מנת לנסות ולמצוא את הפתרון הרפואי הנכון ביותר עבור בנם, ונמשיך לעמוד בקשר גם עם בית החולים אליו הוא יועבר, על מנת לוודא שהוא מקבל את הטיפול הראוי ונמצא במחלקה המתאימה ביותר לצרכיו הרפואיים. בית חולים לוינשטיין ימשיך להעניק לדניאל את הטיפול עד שימצא המקום המתאים עבור מצבו הבריאותי".