אין ספק שמיקי ברקוביץ` הוא אחד מגדולי שחקני הכדורסל הישראלים בכל הזמנים. 16 אליפויות ו-13 גביעים היו לו במכבי תל אביב ולצידם כמובן שתי הזכיות הראשונות של הצהובים באליפות אירופה ועל הדרך נחשב לאייקון על הפרקט ומחוצה לו.
לכבוד יום הולדתו ה-70 הגיע מ.י.ק.י לראיון מיוחד אצל גור שלף בערוץ הספורט וסיפר על הקריירה המפוארת שלו. "עברתי כברת דרך יפה מאוד שחקוקה בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי ושל מכבי ת"א. אני מתרגש להיות בקטגוריה של אחד מגדולי הכדורסל, אין לי מילים. הייתה לי הזכות להיות במועדון שנקרא מכבי ת"א ולהוביל את נבחרת ישראל לאחד ההישגים הגדולים בכדורסל הישראלי", הכריז.
ההתחלה
"בתקופה שלנו הייתה אליפות בתי ספר, הוזמנתי לאחד המשחקים וזכיתי בתואר השחקן הכי טוב. כילד אהדתי את מכבי ת"א, אבל אמא שלי רצתה שאהיה מהנדס. זכינו בכל שנה באליפות בתי הספר ואמרתי שאני אלך למכבי ת"א. יהושע רוזין ראה מספר אימונים שלי ולקח אותי לשיחה ואמר לי: `אתה ילד פלא, תיזהר שלא יילך לך הפלא ויישאר רק הילד`. אמרתי לעצמי שאלוהים חנן אותי במשהו והשאלה היא מה אעשה עם הכשרון הזה".
העלייה לבוגרים
"הכישרון היה שם, אבל היה לי קשה לשחק עם הבוגרים. הייתה לנו נסיעה למשחקים בדרום אמריקה ואמרתי שאני ילד ואני לא רוצה ללכת, כי אין לי שם חברים ולא נסעתי לבד. שנתיים אחר כך אני הייתי היחיד בקבוצה שגדל במכבי. במשך 16 עונות לא זזתי, לא פספסתי אף אליפות. איפה יש שחקנים שמשחקים 16 שנים באותה קבוצה? אחרי כל פעם שלא לקחנו תואר, היו מחכים לי סוכנים".
"היה לי קשה להיות לבד, אבל התחלתי לקבל ביטחון ממשחק למשחק ונשארתי בבוגרים, יהושע אמר לי שאני אהיה המחליף של טל ברודי. אני, הוא ומוטי ארואסטי כמו משפחה. מוטי היה מוכשר בתחום שלו, ברודי היה המודל לחיקוי שלי והוא אחד החברים הכי טובים שלי. אנחנו הולכים תשעה קילומטרים ביחד כל יום".
"ברודי קידם את הכדורסל הישראלי כעולה בארץ וחינך אותנו, אפילו איך לחבוש את הרגליים, ועזר למכבי להתבסס כקבוצה מובילה. כילד שיחקתי עם המספר 6 בזכות טל ברודי, וכשאמרו לי שאני הולך לשחק איתו ועם תנחום כהן מינץ, אמרתי שאני לא מאמין. היו לי הרבה אימונים והיה מבחן בבית הספר שנכשלתי בו, אז אמא שלי לא שחררה אותי לאימונים. יהושע דפק בדלת, היא שאלה מי זה והוא אמר שהוא המורה שלו, שילמד אותי איך לשחק כדורסל. הוא אמר לה שאני אהיה מהנדס גדול ממה שהיא חושבת".
בנוסף, סיפר ברקוביץ` כיצד קיבל את המספר 9: "ברודי שיחק עם מספר 6 וכשעליתי לבוגרים קיוויתי שייתנו לי את המספר וביקשתי אותו. אמרו לי: `השתגעת? 6 זה ברודי`, שאלתי: `מה נשאר?`, ענו לי: `9`. לא רציתי את המספר, אבל אלי נתנאל אמר לי: `מיקי, אתה תעשה את הגופיה מספר 9`".
אגדות שהיו באמת
השנים הגדולות במכבי ת"א
"שיחקתי בקבוצה מנצחת, נולדתי לתוך זה. אם אני מסתכל אחורה, לא היה לי חשש לרגע שאני מפסיד. לנכד שלי אני לא נותן לנצח בשביל שלא יגיד שהוא ניצח את סבא. אין דבר כזה אצלי. יש לי חבר דתי שאמר לי שיד אלוהים נגעה בי. אחרי משחקים שניצחנו בגביעי אירופה, העיתונאים שאלו איך לא חששתי לקחת זריקה".
על שיתוף הפעולה עם ארואסטי: "מוטי בן אדם מעולה, הוא השלים אותי, המזל של מכבי ת"א זה שהיה לו אותי ואותו. אין עליו, הוא כמו אח, אנחנו מתקשרים אחד לשני כל בוקר והקשר הזה בא לידי ביטוי גם במכבי ת"א".
"לפני חודש הלכתי לאסוף את הנכדה שלי מבית הספר, פתאום התפרצו לעברי ילדים ורצו להצטלם. חשבתי שאני חולם, שאלתי את אחד הילדים איך הוא מכיר אותי והוא סיפר שאבא שלו וסבא שלו סיפרו לו עליי ואמרו לו שהייתי אחד השחקנים הכי טובים בארץ. גדלתי לתוך זה, זה לא שיגע אותי. לא הרמתי אף ונתתי כבוד לכולם. לצידי שיחקו שחקנים טובים, שהשלימו את הכדורסל שאני רגיל אליו. היום מחליפים שחקנים כל רגע, אצלנו הזרים היו בני בית".
"ב-1977 ניצחנו את צסק"א, בדיוק ביום ההולדת שלי, איך יכולתי להפסיד? שמלוק הביא לי עוגה ואמרתי לו שהמטרה שלי היא לברך את עם ישראל שיזכור את התאריך הזה - ה-17 בפברואר".
אגדת מועדון (אלן שיבר)
הפלרטוט עם ה-NBA
"יובי בראון ראה אותי משחק באליפות אירופה ב-79 והוא מאוד התרשם. חשבתי שעובדים עליי, הוא הזמין אותי למחנה שלהם ואפילו לא ידעתי מי זה, אבל נסעתי. באתי עם הביטחון של שחקן מצטיין באליפות אירופה ועשיתי להם בית ספר".
"אמרתי לשמעון מזרחי שאני רוצה להשתחרר ושיש לי הצעה מה-NBA, אבל הוא אמר שיש לי חוזה לעוד שלושה חודשים ושאני לא משוחרר. הם שלחו מטוס פרטי לקחת אותי מ-UNLV, ראיתי את אבא שלי בוכה בפעם הראשונה שלי בחיים. לא ידעתי מה לעשות, אבל אמרתי שננסה בכל זאת".
"הייתי 16 שנה במכבי ת"א ויכולתי ללכת למקומות אחרים, אבל בתוך תוכי אני יודע שהייתי ב-NBA לפני כולם. זה שלא הלכתי, המשכתי בארץ ובניתי דבר כזה יפה - מה אני צריך יותר מזה?"
בנוסף, סיפר על המשחק נגד מייקל ג`ורדן: "שיחקתי בנבחרת אירופה נגד נבחרת ארצות הברית לקראת המשחקים האולימפיים בספרד. לא הכרתי יותר מדי את מייקל ג`ורדן אז אמרתי שאלך להגיד לו שלום. הגעתי ללחוץ לו את היד והוא אמר לי: `עזוב אותי, יש לי משחק לשחק`, אמרתי לו: `קוראים לי מיקי ואני בנבחרת אירופה`, אבל הוא חשב שאני עובד עליו".
מהגדולים שבהם (אלן שיבר)
ההכרה הבינלאומית
"המשחקים של ברצלונה וריאל מדריד מול מכבי ת"א היו דרבי אירופאי. המתחרים שלי שם היו החברים הכי טובים שלי: חואן אנטוניו קורבלאן ופיירלואיג`י מרזוראטי. ספרד ואיטליה אלה היו מקומות שהם כמו דרבי עבורנו, הם שולחים לי מכתבים. בכדורסל יש חברמנים, זה דבר חינוכי ואפשר לבנות דברים יפים פה במדינת ישראל".
הקריירה שאחרי מכבי ת"א
אחרי 16 שנים במכבי ת"א, ברקוביץ` המשיך בכדורסל הישראלי ולבש את המדים של מכבי ראשון לציון, הפועל ירושלים ואפילו הפועל תל אביב. "היה לי כיף לא נורמלי. גדלתי במכבי מגיל אפס, הבאתי כבוד למועדון הזה וקיבלתי המון בחזרה. כשאני עוצם את העיניים ומשחק, אני לא מסתכל בשביל מי אני משחק, אלא משחק בשביל לנצח", סיפר.
הפרישה והחיים שאחרי
"קלעתי 40 נקודות בגיל 41 ופרשתי בשביל שלא יקראו לי זקן. אמרתי שזה הזמן לפרוש - בשיא. הרגשתי גדול, שאני פורש בשיא. הכדורסל זה החיים שלי, יש לי שתי אהבות בחיים: קודם שלי (אשתו) ואז הכדורסל".
הנכד אריאל משחק בילדים של מכבי ת"א. "אני הולך לראות את המשחקים שלו עם שלי ויחד עם כל השבט, גם של הנכדה דניאלה. אני מתרגש מאוד לראות את אריאל משחק, אני מלמד אותו, אני לא קשוח איתו, אין סיבה", אמר ברקוביץ`.
"הדבר הכי חשוב שאני אומר לאריאל: יהללוך אחרים ולא פיך. יש לו את האופי שלי, הוא מתאמן הרבה, סיפרתי לו שבזמן שכולם היו במקלחת אני רצתי מדרגות וקפצתי על חבל. רק בעבודה קשה תשיג את המטרה, זה מה שמוביל אותי בחיים".
על הדלקת המשואה ביום העצמאות יחד עם רלף קליין: "זה היה מאוד יוצא דופן, כבוד גדול מאוד כישראלי שגדל פה. מעבר לזה, רצתי עם הלפיד של המשחקים האולימפיים".
"מה לאחל לי? בריאות, ושאר הדברים: אם אין אני לי, מיקי לי", סיכם ברקוביץ` וחשף: "לפעמים אני חושב לחזור לכדורסל ולהעביר דברים לכדורסל הישראלי, לבנות קבוצות חדשות. אפשר לעשות דברים יפים. לפני שבועיים בירכתי ברומנית סבתא בת 99 והבנתי כמה דורות גדלו עליי. כל החלומות התגשמו לי, לא חשבתי שאני אגיע עד לרמה הזאת".