מי אדוני?

בעקבות פרשיית מוני פנאן לא הוגש עד היום ולו כתב אישום בודד. כן, לעתים עד כדי כך חלשה ועלובה היא מערכת אכיפת החוק בישראל. ועדיין, "בנק ההשקעות" של מנהל מכבי תל אביב בעבר, זה שלכאורה עמד לרשות שחקני הקבוצה, יריבים ושופטים, רוקן את הכדורסל הישראלי ממרבית יוקרתו ויושרתו. ברוח זו מאיימת פרשת "הכדור המרכזי" למוטט את תדמית הכדורגל הישראלי, גם אם איש בסופו של הליך לא יימצא אשם, וככל הנראה זה לא המקרה. הנזק כבר נגרם.

ברם, ספק אם גם אסון תדמיתי זה יגרום למי מהממונים על הכדורגל הישראלי לשנות את דרכיהם ואולי אף לייסד מכניזם שימנע אסונות מאין אלה לפני התרחשותם. אל לנו להיות נאיביים - בדיוק אותם אנשים הם אלה האחראים, בעקיפין או במישרין, לסרחון שמקיף את הכדורגל הישראלי עוד הרבה לפני התפוצצות הפרשיה האחרונה.

גוף, כל גוף, נראה בסופו של דבר כמו העומד בראשו. ואבי לוזון עומד בראש הכדורגל הישראלי. אין בכך כדי לטעון כי יו"ר ההתאחדות שוגה בכל מעשיו, ואף כמה מהם בהחלט היו חיוביים, ועדיין מר לוזון מייצג אתוס של שלטון עסקני-כוחני המונע מתוך אינטרסים צרים. לכן אנחנו לא עדים לרוויזיות מרחיקות לכת בכדורגל הישראלי. לכן גם אפילו מנהלת ליגה מקצוענית לא הוקמה בארבע שנות שלטונו בכדורגל הישראלי. הוא פשוט לא חושב שזה מייצג את האינטרסים שלו.

חרף חשיבותו הקריטית לעיצוב פני הכדורגל, יחד כמובן עם סגנו הנצחי שטרן חלובה (עם "איש חזק" כזה אין פלא שהכדורגל שלנו כל כך חלש), רשימה זו לא תתמקד באבי לוזון, אלא בשדרת בעלי השררה שמתחת לו - בעלי קבוצות הכדורגל בישראל. שימו לב לשמות הבאים וחשבו על תרומתם התדמיתית לכדורגל הישראלים בשנה האחרונה: ירון קוריס, ארקדי גאידמק, גומא אגייאר, אלי טביב ומוני הראל, חסן אבו סאלח, פרוספר אזגי, ציון וייצמן, אשר אלון, דני לוי, תומר סיני וגל חצור.

כולם בעלי קבוצות ליגת על, מי באופן רשמי ומי באופן פרקטי, שדרדרו את תדמית הכדורגל הישראלי במדרון אשפתות. כל מי שעוקב אחר מדורי הספורט מכיר היטב את פעילותם ואת החשדות שנקשרו ועדיין נקשרים בשם כמה מהם. ההתאחדות אוסרת על עבריינים בעבירה שיש עמה קלון ב-7 השנים האחרונות לרכוש את זכויות הניהול על קבוצת כדורגל. גאידמק, אגייאר, טביב ודני לוי כבר נחשדו במדינות שונות בפלילים. בנוסף לכך, קוריס נטל הלוואות בשוק האפור והסתבך עם אנשי עולם תחתון. אגייאר, הספונסר הגדול ואחד האנשים המזוהים ביותר עם בית"ר ירושלים עד לאחרונה, אושפז פעמיים בכפיה במוסד לחולי נפש ואף נעצר בשל הפרת סדר. גאידמק מחזיק את בית"ר כבת ערובה למרות שהוא מסרב לממן את פעילותה. טביב והראל מתקוטטים על הפועל תל אביב כבר יותר משנה, כאשר אשתו בנפרד של הבעלים השני איימה בכלל לעקל את המועדון. אזגי נתפס נוהג בשכרות ומכה שחקן זר בהפועל אשקלון. אבו סאלח לא שילם משכורות. ציון וייצמן קילל על רקע גזעני. אשר אלון נתפס בהענקת חוזה כפול (לסטיבן כהן). דני לוי מנאץ ואף מקלל כמעט מדי שבוע את אוהדי קבוצתו, והנה השבוע מצא עצמו יחד עם חבריו תומר סיני וגל חצור מבלה במעצר.כל זאת מבלי להרחיב במעלליהם של בעלי קבוצות נוספים, אנשים כמו עמוס לוזון, דניאל יאמר, חזי מגן ויואב כץ, שכל אחד בדרכו סייע לדרדר את תדמית הכדורגל הישראלי לאחרונה. השורה התחתונה היא שבמקום לקדם את הכדורגל ולהוות דוגמא ומופת ניהוליים ומנהיגותיים, מרבית בעלי הקבוצות הם אחראים ישירים לכך שמעמדו של הענף מתרופף מדי יום. בהקשר זה, אגב, מוכרחה להישאל השאלה מה בדיוק יכול לעשות משה אביבי, שכיועץ המשפטי של ההתאחדות מזה כמעט שני עשורים אמור להיות האחראי על טוהר המידות בענף."אני חושב שלמעט, אולי, יעקב שחר, אין בעלי קבוצות שמהווים נכס תדמיתי או גורמים לנו להיות גאים בכדורגל הישראלי", מציין עו"ד אופיר זרדוק, הבוגר הישראלי הראשון של הלימודים לתואר שני במנהל ספורט שמארגנת פיפ"א. זרדוק, שניהל במשך ארבע שנים את אלופת אירלנד דרואדה, טוען כי "לצערי הרב, הפרמטרים לניהול קבוצות כדורגל בארץ הם לא מספיק מקצועניים וזה מתחיל עם הבעלים. לא מתבצעות חקירות מעמיקות מספיק מי האנשים והאם הם כשירים מכל ההיבטים - החוקיים, האתיים, הניהוליים והכלכליים - לעמוד בראש קבוצת ספורט. זו בעיה בכל עולם הכדורגל. אך בעוד שבחו"ל מחמירים את התקנות והבדיקות, בארץ ממש לא נעשה מספיק ואז אנחנו עדים ללא מעט טיפוסים שלא היינו רוצים לראות בכדורגל שלנו למעשה מנהיגים אותו".

עו"ד אפרים ברק, מומחה בינ"ל לדיני ספורט ודיין בבית הדין הגבוה לערעורים בנושאי ספורט בלוזאן (CAS), טוען כי "הכל מתחיל מכך שלהתאחדות לכדורגל אין שום סמכויות חקירה. היא לא יכולה אפילו לבדוק את האנשים שרוצים להצטרף כבעלים לכדורגל הישראלי. אין בה מוסד הכרחי כמו 'הוועדה למינויים בשירות המדינה', שהכשילה בשנים האחרונות מינויים של רמטכ"ל, מפכ"ל ויועץ משפטי לממשלה בגלל פגמים חוקיים או אתיים. לוועדה הזו יש סמכויות חקירה והיא זוכה לשיתוף פעולה מצד המשטרה. בהתאחדות אין גוף כזה ולכן כמעט כל אחד יכול להשתחל להיות בעלים של קבוצה".

ברק סובר כי "ועדה כזו צריך לקום מתוקף חוק הספורט, ולצערי אני חושב שההתאחדות אפילו תנסה למנוע כזו ועדה למרות שהיא תעזור לכדורגל, כי היא לא תרצה שום התערבות ממשלתית בענייניה. ועדיין, אני חושב שאפשר לשכנע את לוזון והנוגעים בדבר הנחיצות בכזו ועדה. יכולים אפילו להיות חברים בה בין היתר נציגי התאחדות ואנשי כדורגל. אך ברור שבהיעדר כל מערכת שתציב פרמטרים מקצועיים, ניהוליים, חוקיים ואתיים, הכדורגל הישראלי בסכנה שישתלטו עליו גורמים שידרדרו אותו עוד יותר".עורכי הדין ברק וזרדוק סבורים שיש לקחת דוגמא מהספורט האמריקאי, שם הליגות מהוות גוף עסקי עצמאי שחוקר בעלים פוטנציאליים במשך חודשים רבים לפני שמאושרת כניסתם לליגה. מיכאיל פרוחורוב, תעשיין רוסי שהונו מוערך ב-18 מיליארד דולרים, עבר חקירה מקיפה של ה-NBA במשך שנה וחצי לפני שאושר לו לרכוש את ניו ג'רזי נטס בעבור מאות מיליוני דולרים. "שם בודקים את מקור ההון, את הלגיטימציה שלו, את העבר החוקי של המועמד לבעלות ורק אז מחליטים האם הוא יכול לרכוש קבוצה", מסביר רו"ח יאיר רבינוביץ', שבמשך 18 שנים עמד בראש הרשות לבקרה תקציבית של ההתאחדות לכדורגל. "אצלנו לא ייסדו גופים שיכולים לערוך את החקירות הללו, ולכן בעיקר מנסים להתרכז ביכולת של הבעלים לשלם משכורות. ידוע גם למשטרה מ-2004 שיש משפחות פשע שמעורבות בניהול קבוצות כדורגל בליגת העל. למה לא נעשה דבר? לא יודע. כנראה הופעלו לחצים. אין ספק שהקמת הבקרה עזרה מאוד בתחום הזה, אבל בשנים האחרונות אנחנו גם רואים הרבה יותר מקרים של קבוצות שלא משלמות משכורות בזמן כי כנראה הבטוחות הנדרשות מהבעלים לא מספיק גבוהות".

ועדיין נדמה כי נושא תשלום משכורות, חרף חשיבותו הברורה והעובדה כי עדיין אינו נאכף בצורה מושלמת, אינו מהווה את הבעיה הראשונה במעלה הקשורה בבעלי קבוצות. ניסיונות להטיית משחקים, התקוטטויות אין קץ, בריונות פיזית, ניהולית ומילולית, היעדר אתיקה, ניסיון תדיר להיפטר מאחריות על קבוצה בזמן שעדיין מחזיקים בה, וכמובן הסתבכויות תכופות עם החוק - כל אלה מאפיינים את התנהלותם של רבים מבעלי קבוצות ליגת העל ומאיימים לחרב את הכדורגל הישראלי. כמעט ללא קשר לפרשיית "הכדור המרכזי".

ככה מפקחים על זהות הבעלים של קבוצות הכדורגל? פרשת "הכדור המרכזי" היא עוד פרק בהידרדרות של הענף הפופולרי בישראל