הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

הבטחה בלי כיסוי

אוחנה, רוזנטל ותקווה עשו חיל בבלגיה וברדה עדיין מככב שם. אך יתר הישראלים הותירו רושם רע. אז איך בכל זאת ישחקו שם בעונה הבאה 8 ליגיונרים?

יואב בורוביץ'  16.07.11 - 16:00
ורמוט, יצחקי, גולן וטועמה. כולם נכשלו בבלגיה
ורמוט, יצחקי, גולן וטועמה. כולם נכשלו בבלגיה

תחילת כתבה

מאור בוזגלו עשוי להצטרף בקרוב, כמה מפתיע, דווקא לליגה הבלגית - לסטנדרט ליאז'. בכך יהפוך לישראלי השמיני שמשחק שם העונה וה-24 בסך הכל. אין עוד מדינה שקלטה כל כך הרבה כדורגלנים צברים.

אלי אוחנה, הראשון שהגיע לבלגיה לפני 24 שנים, מבין מדוע הכדורגלן הישראלי מוצא את בלגיה אטרקטיבית. "כל אחד כמעט מקבל שם הזדמנות להכפיל או לשלש את שכרו", מציין חלוץ העבר האגדי של מכלן. "נכון שהליגה הבלגית אינה חזקה כפי שהיא הייתה בשנות ה-80' ובתחילת שנות ה-90', אך היא עדיין הרבה יותר חזקה מהליגה הישראלית. המאמנים שם יותר טובים, הקהל מגיע יותר למגרשים, המקצוענות ברמה הרבה יותר גבוהה, וההזדמנות להמשיך לקריירה בליגה בכירה באירופה יותר גבוהה".

בעוד האינטרס של הכדורגלן הישראלי ברור, זה של קבוצות הליגה הבלגית קצת פחות. "אם פעם היו כאן כדורגלנים ישראלים מעולים כאלי אוחנה, רוני רוזנטל ושלום תקווה, כיום רק אליניב ברדה משחק ברמה הגבוהה ביותר", מציין העיתונאי קריסטוף טריור מה"לצטה ניוז", שמסקר בין היתר את מעללי ברדה בגנק בארבע השנים האחרונות. "אליניב הוא אחד החלוצים הטובים בבלגיה", מוסיף טריור. "הוא מקצוען, סקורר, עובד קשה, מבשל, והוא שווה את ה-900 אלף יורו שהוא מקבל כאן לעונה. אבל אם אתה מסתכל על מרבית הישראלים האחרים שהגיעו לבלגיה בשנים האחרונות, אתה לא רואה הצלחה גדולה. ברק יצחקי שיחק כאן בגנק כמה חודשים ולא ממש השתלב. גילי ורמוט לא הצליח בגנט. גם לא שלומי ארבייטמן, בינתיים. עומר גולן, יואב זיו ואבי סטרול לא הצליחו בלוקרן. סלים טועמה ורמי גרשון לא הותירו רושם בסטנדרט ליאז'. היחיד שאני יכול לחשוב עליו ששיחק לא רע, למעט ברדה, הוא דודו ביטון בשרלרואה, וגם היא ירדה ליגה".

ביטון המשיך לפולין (ויסלה קראקוב), אך הישראלים ממשיכים לזרום לבלגיה והעונה ישחקו בה ארבעה כדורגלנים חדשים (למעט בוזגלו). "עם כל הכבוד ללירוי צעירי (מכלן), רועי דיין (בירסחוט) וכמה מהשחקנים שהגיעו לבלגיה בשנים האחרונות, אני חושב שהם עשו טעות מסוימת", מעיר אוחנה. "אני מאמין בלהגיע לחו"ל לאחר שהוכחת שאתה כוכב בישראל, אז גם תרוויח יותר כסף וגם תיהנה ממעמד יותר טוב. לא סתם ליאור רפאלוב צפוי להרוויח השנה בברוז', קבוצה גדולה בבלגיה, יותר מחצי מיליון יורו. הוא מגיע לשם בתור שחקן קבוע בנבחרת ישראל וכמי שזכה בתואר שחקן העונה". מדובר בניגוד מוחלט לשחקנים מסוגם של תמיר כחלון, רמי גרשון, איתן טיבי וחאתם עבד אל חמיד, שהספיקו לעשות מעט מאוד בליגה הישראלית, אם בכלל, לפני שהיגרו לליגה הקרויה "יופילר פרו ליג". אך הבעיה היא שגם רבים מהשחקנים היותר מדוברים בכדורגל הישראלי בשנים האחרונות - יצחקי, ורמוט, גולן, זיו, טועמה, סטרול, ארבייטמן - הצליחו לעשות בבלגיה מעט מאוד.

"לוקח זמן להתאקלם לליגה חדשה ולסביבת מגורים חדשה", מציין פרנקי דיורי, שאימן את ארבייטמן בגנט בעונה שעברה. "שלומי הגיע אלינו כמלך השערים בישראל. ראית שיש לו פוטנציאל, אבל היה לו מאוד קשה להתאקלם מבחינת השפה האנגלית וגם היו חלוצים אחרים שהתמודדו איתו על החולצה. לזכותו ייאמר שהוא לא נשבר והמשיך להילחם. לדעתי, תראה השנה ארבייטמן הרבה יותר חד וכובש". דיורי, שאימן בליגה הבלגית הבכירה קרוב לשני עשורים, טוען כי "לכדורגלן הישראלי עדיין יש רפיוטיישן טוב בבלגיה. זה הרבה בכלל אוחנה ורוזנטל, וברדה בשנים האחרונות, הרי תמיד אנשים שמים לב להצלחות יותר מאשר לכשלונות. אבל זה גם בגלל שהכדורגלן הישראלי נחשב לזול מאוד יחסית. בליגה שלנו אי אפשר כמעט להביא שחקנים הולנדים, גרמנים, אנגלים, ספרדים וצרפתים בגלל שהמחיר שלהם בשמיים. בשנים האחרונות גם דרום אמריקנים איכותיים עולים הרבה מאוד. אז אנחנו נשארים עם הסקנדינבים, האפריקנים ועם לא מעט ישראלים".

ג'ורג' ליקנס, מאמן נבחרת בלגיה שאימן לפני שנתיים את גולן, זיו, וסטרול בלוקרן, סבור גם כי "המחיר הוא הסיבה העיקרית לכך שאתה רואה כאן כל כך הרבה ישראלים. רבים מהשחקנים מגיעים כהעברה חופשית וגם אלה שאתה רוכש לא עולים יותר מדי, למרות שעומר גולן עלה כמעט מיליון יורו. המשכורות של השחקנים בישראל גם נמוכות בהשוואה לאלה כאן, אבל חוץ מזה הכדורגלן הישראלי מביא טכניקה, כשרון וגישה טובה למקצוע. מנגד, לעתים הוא סובל מקשיי התאקלמות וגם מכך שהכדורגל כאן הרבה יותר אתלטי. נכון שבשנים האחרונות הרבה פחות ישראלים מצליחים כאן, אבל לדעתי ברדה הוא אחד השחקנים הטובים והמוערכים בליגה אז המאזן שלכם לא רע כל כך".

ועדיין, בהתחשב כי כדורגלני עבר גדולים כמשה סיני, ניר לוין ואיציק זוהר גם שיחקו בבלגיה ללא הצלחה, וגם מרבית השחקנים בשנים האחרונות לא הותירו חותם חיובי, המאזן הישראלי בבלגיה אינו סיבה לגאווה גדולה. העיתונאי טריור סבור כי "כל זה לא משנה אם יש לך סוכן טוב וברור שהקשרים של דודו דהאן בבלגיה מעולים. הוא הצליח להביא לכאן לא מעט שחקנים ולהשיג להם חוזים טובים, למרות שהם לא ענו על הציפיות. קח אפילו חלוץ כמו סמואל יבואה, שהוא אמנם לא ישראלי אבל הגיע מהליגה שלכם לגנק, הקבוצה שאני מסקר, והיווה כאן אכזבה גדולה. לכן אם תבדוק יותר לעומק, תראה שמרבית הקבוצות הגדולות בבלגיה כבר לא מתעסקות עם ישראלים. אנדרלכט, הגדולה מכולן, מעולם לא החתימה ישראלי. סטנדרדט ליאז' נכשלה עם טועמה וגרשון. גנט עם ורמוט וארבייטמן. הישראלי היחיד שהגיע בקיץ האחרון לקבוצה גדולה הוא רפאלוב". והשני, כאמור, עשוי להיות בוזגלו.

הפנטזיסטים לשעבר של מכבי חיפה ומכבי תל אביב יכולים לשפר את מעמד הכדורגלן הישראלי בבלגיה ואף לחזק את זרימת היוצאים. מאידך, כשלון (יקר) של שניהם והכדורגלן הישראלי בעתיד ייאלץ עוד יותר להסתפק בקבוצות בלגיות בינוניות וקטנות, במקרה הטוב.