זה יתחיל בריו. על גבי מפית קטנה במסעדה צדדית. בין המנה הראשונה לעיקרית, אחרי שתי כוסות יין, אבי לוזון יכתוב על גביה משהו בעט שהוא שאל מהמלצר, יקפל יפה ויגיש אותה ללואיס פרננדס. "מון דיו", יזדעק המאמן הלאומי, "עוד שרטוט של בית הנבחרות?!". יו"ר ההתאחדות יצקצק בלשונו וישלח חיוך ממזרי, "לא, מותק. זה הקמפיין שלך. משחק אחרי משחק. כל התוצאות מהפרמיירה ועד הכרטיס לריו. כל הנבחרות שנקבל לפי הסדר. הכל". פרננדס יהמהם משהו לא ברור וינסה לפתוח אותה, אבל לוזון ישלח את ידו ויחסום אותו. "לא, אתה תעשה מנחוס! קח, שמור את זה אצלך, אחר כך נתחשבן". פרננדס לא ממש יבין האם לוזון רומז לאיזושהי קומבינת על או פשוט למזל. הנימוס האירופאי של המאמן ידחוק בו לא לחקור הלאה והוא פשוט ייקח את המפית, יתחב אותה לכיס חולצתו ויחייך בנימוס. שארית הארוחה, כמו תמיד, תעבור בשיחות על מכבי פתח תקוה.
מאוחר בלילה, כאשר המאמן הלאומי ישוב לחדרו שבע ומבושם מעט, הוא ייזכר באותה מפית, ישלח יד אל חולצתו ויוציא אותה. רגע לפני שהוא פותח, הטלפון יהבהב ויציג SMS מאבי: "אל תנחס. סומך עליך". פרננדס יחייך לעצמו ויניח את המפית בצד. אחרי הכל, אם יש לקח אחד שהוא למד עוד בילדות זה לא להתעסק עם דברים שהוא לא מבין.
________________________________
למחרת, ההגרלה. חליפות, קוקטיילים, מעט אנשים שהוא מחבב והרבה מאוד שהוא סולד מהם, אבל המאמן הלאומי יעטה על גבו חיוך אמיץ וימתין בסבלנות שהעניינים יתחילו להתקדם. בסופו של דבר, כולם יתיישבו במקומות המסומנים ולוזון, שבמשך שעות הסתובב והסתודד עם כולם, יחבור חזרה למשלחת ויתפוס את המקום שליד פרננדס. "אפשר את המפית?", הוא ישאל, "אני יודע שהיא עדיין אצלך". המאמן יוציא אותה מהכיס ויגיש. לוזון יפתח רק כפל אחד ועליו רשום, בכתב קריא בקושי: פורטוגל, סלובקיה, גיאורגיה, אזרבייג'אן ואנדורה. "ראית? אתה זוכר?", הוא ישאל, ופרננדס יבקש להגיב אך ייתקל ב"ששששש...." תקיף מכיוון אחד האנשים בשורה מלפנים. הדרג הראשון תחילה, פורטוגל תשובץ לבית ה' ופרננדס יחשוב לעצמו שהנה עוד חמש דקות תוצמד אליה נבחרת שהיא לא סלובקיה, ולוזון יפנה אליו עם חיוך מבויש וילחש: "היה שווה לנסות...", אבל זה לא מה שיקרה. בבת אחת ייכבו לפתע כל האורות באולם. אחרי כמה שניות הם יידלקו מחדש וכולם יפטרו את העניין בתור פאשלה משעשעת. מנחה הערב יסנן איזו בדיחה עד שהמחשב יידלק מחדש ותוך כמה דקות ההגרלה תימשך עם הדרג השני. סלובקיה תשובץ לבית ה' וכמוה ישראל, גיאורגיה, אזרבייג'אן ואנדורה. בצעירותו, פרננדס היה חובב מתמטיקה לא קטן. עד היום אחד הספרים החביבים עליו הוא 'המשפט האחרון של פרמה'. בעזרת המחשבון של הטלפון הנייד הוא יחשב את הסיכוי לנחש במדויק את ההגרלה – 1/59,049. לוזון, שמאז אותה הפסקת חשמל קטנה היה עסוק בשיחה עם אורי שילה, יסתובב ויגיש לפרננדס את המפית שוב: "רק אל תנחס והכל יהיה בסדר".
כעבור יומיים הם ישובו ארצה וכבר בטרמינל בנתב"ג לוזון יפתיע את הכתבים ויודיע רשמית שפרננדס ימשיך לעוד קדנציה כמאמן הנבחרת, גם אם לא נעפיל ליורו 2012. "אני רואה אצלו דרך והתקדמות לכיוון הכדורגל האירופאי וחוץ מזה, יש לי הרגשה טובה מאוד לגבי 2014", יאמר ויוסיף קריצה לכיוון המאמן ההמום, שרק כעבור כמה שניות יתעשת, יחייך ויודה על ההזדמנות שניתנה לו. ליורו כבר לא נעפיל. תיקו ביתי עם יוון ישאיר סיכוי תיאורטי בלבד, הפסד החוץ בקרואטיה יסגור עניין סופית ואחריו יגיע גם תיקו מול מלטה שיקים על המאמן את התקשורת כולה, אבל לוזון לא יזוז ואפילו ייכנס מסיבת עיתונאים מיוחדת: "גם גרנט קיבל עוד קמפיין אחרי תיקו עם מלטה, אז ללואיס לא מגיע כי הוא זר? חוץ מזה, כבר אמרתי לכם, יש לי הרגשה טובה לגבי 2014". החודשים יעברו ופרננדס ימשיך בענייניו, ינוע בין צרפת לישראל, יצפה בשחקנים ויחשוב על מערכים שיתאימו לנבחרת. מדי פעם המפית תחדור למחשבותיו, בדרך כלל בטיסות או בהמתנות ארוכות, אבל כמו שבני אדם נוהגים לעשות הוא ימצא איזו רציונליזציה וייצמד אליה. הרי הסיכוי לזכות בלוטו הוא אחד ל-10 מיליון וזה קורה לאנשים בכל העולם. לוזון כנראה ניחש, הצליח ושכנע את עצמו שהוא נביא, אז שיהיה לו לבריאות. "אם זה מה שסידר לי עוד קדנציה", הוא יחשוב לעצמו, "מה אכפת לי. שיעשה את הכיף שלו". ולמרות כל זאת, הוא לא יזרוק את המפית וגם לא יפתח אותה. היא תישאר במגירה של השולחן שנמצא ליד המיטה שלו, מקופלת.
________________________________
הקמפיין ייפתח עם קרב ראש בראש מול היריבה על המקום השני סלובקיה, ועוד ברמת גן כך שתיקו לא ירצה אף אחד. יוסי בניון שוב יגיע פצוע וכמוהו גם איתי שכטר ודקל קינן, אבל זה לא ישנה – שערים של ערן זהבי ועומר דמארי יתנו 0:2 על הנבחרת שהעפילה לשמינית הגמר בדרום אפריקה והאופוריה תהיה בשיאה. העיתונאים ישבחו את הכדורגל ההתקפי של הצרפתי ואת ההחלטה לפתוח עם שני חלוצים, אפילו שזו נבעה מאילוץ. פרננדס יתבדח במסיבת העיתונאים ולא ישכח לסגור חשבון עם אלה שדרשו את ראשו אחרי מלטה: "רק אצלכם, הישראלים, אפשר להגיד משהו בצורה כל כך חריפה ואחר כך לבוא ולהגיד משהו אחר כאילו כלום. אין לכם טיפת אחריות". משם הוא ימשיך למסעדת דגים טובה ואחר כך הביתה.
באחת וחצי, כאשר הוא יתיישב לראות תקציר של המשחק, תישמע דפיקה בדלת. מבעד לחור המנעול הוא יראה את לוזון ויידהם. "אדוני, מה אתה עושה כאן?", הוא יירה מיד עם פתיחת הדלת. "אתה יודע יפה מאוד מה אני עושה כאן", ייכנס לוזון בלי להמתין לרשות. "עכשיו, איפה המפית?". כשפרננדס ישוב מחדר השינה, לוזון כבר יישב על הספה עם משקה שמזג לעצמו ביד. הוא יניח אותו על השולחן וייקח את המפית מהמאמן. הטלפון יצלצל. פרננדס לא יהיה בטוח מה לעשות, אבל לוזון ינפנף במשקה ויפטיר: "זה בסדר, יש לי זמן". המאמן יילך לחדר השני רק כדי לגלות שמדובר בטעות במספר. "מי זה היה?", ישאל לוזון עם שובו לסלון ולא באמת יחכה לתשובה. בעדינות של מנתח יפתח היו"ר כפל במפית במידה מינימלית שתאפשר לראות רק שורה אחת עליה יהיה רשום 'סלובקיה (ב) - 0:2'. אל מול פניו המשתאות של המאמן הוא יקפל את המפית חזרה, יגיש אותה חזרה לפרננדס ויקום: "תודה על המשקה, לואיס. אנחנו נתראה ותזכור, רק אל תנחס". המאמן ידרוש הסבר: "זה לא ייתכן. איך אתה יודע...", אבל לוזון יקטע אותו בחיוך: "אתה באמת רוצה לדעת או שאתה רוצה להצליח?". מבלי לחכות לתשובה, הוא יעזוב.
________________________________
תיקו בגיאורגיה, ניצחון באזרבייג'אן, תיקו בפורטוגל, ניצחון על אנדורה, תיקו בסלובקיה, ניצחון על גיאורגיה, ניצחון על אזרבייג'אן, הפסד ביתי לפורטוגל וניצחון באנדורה – 21 נקודות ומקום ראשון הודות להפסד של פורטוגל בגיאורגיה במחזור האחרון. לראשונה מאז 1970, ישראל תעפיל למונדיאל ועוד ישירות. "המלך לואי" יזעקו כותרות העיתונים ביום שאחרי המשחק באנדורה. 3,500 איש יגיעו לנתב"ג למרות התרעות המשטרה לקבל את פני הנבחרת. 75 אלף נוספים יגיעו לכיכר רבין לחגיגה מיוחדת. השחקנים יעלו אחד אחד לבמה לקול צהלות הקהל ואחריהם לוזון ופרננדס, שירימו זה את ידיו של זה. "אמרתי לכם שיש לי הרגשה טובה", יזעק היו"ר למיקרופון והקהל ישתגע, אבל פרננדס ימלמל משהו על זה שהוא לא מרגיש טוב ויעזוב את הבמה. רגע לפני שמבול המברכים מגיע אליו הוא ייכנס למונית ויגיש שלושה שטרות של מאתיים ש"ח לנהג ההמום: "רק תוציא אותי מפה".
ארבעים דקות לאחר מכן הוא יגיע לדירה שלו ויתפרץ פנימה. בלי לסגור את הדלת מאחוריו הוא ירוץ לחדר השינה, לשולחן ולמגירה, רק שהמפית לא תהיה שם. "זה לא יכול להיות", הוא ימלמל. הוא יהפוך הכל, יוציא את כל החפצים וינער אותם אחד אחד, אבל לא יהיה זכר לאותה מפית בה הוא הסתכל אחרי כל משחק ומשחק מבלי להרים או לפתוח אותה. כל אותן פעמים שהוא נלחם בעצמו, לילות שהוא שכב ער ודמיין אותה במרחק של 30 סנטימטרים מפניו. בשלב מסוים זה כבר הגיע למצב בו הוא לא הצליח להתרכז במשחקים, לא בעיתונים, לא בכלום. באימונים דעתו הייתה מוסחת, במשחקים הוא בקושי עזב את הספסל ובראיונות השיב גם לשאלות המרגיזות ביותר בלאקוניות לא אופיינית. הוא לא שינה מערך, לא החליף שחקנים, לא כלום – מה הטעם אם הכל ידוע מראש? כל מה שעניין אותו זה המפית ועכשיו היא נעלמה. "זה לא יכול להיגמר כך, זה פשוט לא יכול". בשעה שלוש בבוקר הוא ידפוק על דלת ביתו של אבי לוזון. אחרי כמה שניות של שקט הוא ישמע צעדים מתקרבים והדלת תיפתח. "חיכיתי לך", יחייך היו"ר ויזמין אותו להיכנס. "אני חייב לדעת", יפציר פרננדס ובקולו ניכר הייאוש. "לא פתחתי, לא הסתכלתי, לא ניחסתי, אבל עכשיו אני חייב לדעת: איך עשית את זה, איך ידעת הכל?".
________________________________
לוזון יזמין אותו לשבת וימזוג לשניהם משקה. "אתה יודע באיזו שנה עברו להגרלות ממוחשבות בפיפ"א?". פרננדס יהנהן לשלילה. "1995, בהגרלת המוקדמות של צרפת. אני אישית תמיד העדפתי את הכדורים האלה, כמו אצלנו בהתאחדות. זה יותר דרמטי. לא משנה. בכל מקרה, עד 2003 הם עבדו עם תוכנה מסוימת ואז הם עברו לתוכנה אחרת, מתקדמת יותר – תכנה שפיתחה חברה שיושבת בהרצליה פיתוח ולגמרי במקרה, פיתחה גם את תוכנת החשבונאות של בנק דיסקונט. למנכ"ל שלהם קוראים אבירם, מותק של בחור. כזה שאפשר לדבר איתו, להגיע לסידור שכולם ייצאו מרוצים. איך אתה חושב יצאו לנו כאלה הגרלות קלות ב-2010 ו-2012? מזל? אבל כמו שאתה יודע, לא עלינו לטורנירים האלה ובזמנו שברתי את הראש למה. אז זה פגע בי – הגרלה קלה זה לא מספיק, צריך עוד משהו".
"רגע", ישאל פרננדס, "אתה קבעת את ההגרלה של הנבחרת?". לוזון ייקח לגימה, וישיב: "לא, הפעם לא. נשבע לך. ההגרלה הייתה כשרה לחלוטין, היא פשוט נערכה חודש לפני מתי שכולם חשבו ולא בריו דה ז'נרו אלא במשרד של שינו ברויאל גארדן. האמת היא שיצאה גם הגרלה די טובה, אם יורשה לי לציין". לוזון ייקח עוד לגימה וייתן למאמן שלו זמן לעכל. "רגע, אבל מה עם התוצאות? איך ידעת את כל התוצאות שנעשה מראש?". "או", ישיב לוזון, "זו כבר הגאונות האמיתית". היו"ר ישלוף מכיסו את המפית וישליך אותה על השולחן. פרננדס ירים ויפתח אותה במהרה. רגע לאחר מכן הוא ירים את עיניו המשתאות לעבר לוזון ויזרוק אותה חזרה אל השולחן, פתוחה. על חלק אחד שלה יהיו רשומים שמות 5 הנבחרות שהוגרלו, על חלק אחר התוצאה מול סלובקיה והשאר ריק לחלוטין.
"זה מה שהבנתי אחרי 2010", יגיד לוזון, "הבעיה שלנו זה תמיד המאמנים. לא גרנט או קשטן או אתה, אלא כולכם כמקשה אחת. מאמן כדורגל זה הדבר הכי מיותר שיש. אתם מחליפים שחקנים סתם כדי שיראו שאתם עושים משהו, מעלים מערכים משונים כדי שאנשים חסרי בטחון יגידו שאתם גאוני כדורגל, רבים עם עיתונאים ומוציאים את כולם מפוקוס. שקלתי לא למנות מאמן, אבל ידעתי שזה יעשה יותר מדי בלאגן. בסוף מצאתי את הפתרון: לדאוג שהמאמן שלי יהיה עסוק מספיק בדברים אחרים וייתן לשחקנים לעשות את העבודה בלי יותר מדי בלאגן. אתה יודע שלאורך כל הקמפיין היינו הנבחרת שעשתה הכי פחות חילופים ממשחק למשחק? הכי פחות שינויי מערך? גם כשדברים לא הלכו פשוט המשכנו באותה הדרך וזה עבד. וגם, כפי שציינתי, הייתה הגרלה די קלה".
"ומה עם המשחק נגד סלובקיה? איך ידעת שננצח 0:2?", יפציר המאמן, וכאן לוזון פשוט יפצח בצחוק רם. "עוד לא קלטת, הא? תגיד, כשבאתי אליך אז באמצע הלילה והוצאת את המפית. מי היה בטלפון שקיבלת פתאום?". "זו הייתה טעות", ישיב המאמן, ולוזון ימשיך לצחוק. "טעות, הבנתי. אין בעיה, מותק. יאללה, נהיה מאוחר ואני לא רוצה שברוריה תתעורר. סע הביתה ונדבר מחר. צריכים להתכונן למונדיאל, לא צחוק". פרננדס יקום ויתקדם לכיוון הדלת כאשר ייזכר במשהו נוסף. "ומה עם הפסקת החשמל?! בהגרלה, בריו. בדיוק לפני שהגיעו לדרג 3 הייתה הפסקת חשמל כזאת של כמה שניות". "תגיד לי", יאמר לוזון רגע לפני שהשניים יגיעו לדלת, "אני נראה לך חשמלאי?".