$(document).ready(function () { setTimeout(function () { $('#Haim_L').remove(); }, 2500); // Remove the element after 3000 milliseconds (3 seconds), you can adjust this value as needed });
הצטרפו אלינו
ברשתות החברתיות:

איפה האש בעיניים?

מילא ההפסד, מילא ההפרש, מילא פערי האיכות - גרמניה נאבקה על כל כדור וישראל צפתה מהצד. צביקה שרף מנסה לנער את חברי הנבחרת מנמנום

צביקה שרף
צביקה שרף  01.09.11 - 10:30

לא כך רצינו להתחיל את אליפות אירופה. כמי שנבחרת ישראל זורמת בדמו ועבר כמה אליפויות אירופה, ברור לי שכשאתה בא ליום הראשון ולמשחק הראשון אתה רוצה ושואף לעשות יותר. שיחקנו אולי נגד השחקן הטוב ביום בעולם כיום, אבל לא בגלל זה הפסדנו. הפסדנו כי לא היינו מספיק טובים.

להוציא שחקן אחד, גיא פניני, אף אחד מהאחרים לא הפגין יכולת ראויה או יכולה שציפינו לה. אם השחקנים יהיו מספיק אמיתיים עם עצמם, הם יודעים שלא הפגינו את היכולת שציפו מעצמם או שהבטיחו מאז המשחק נגד רוסיה. אני האיש שביחד עם הטקטיקה והטכניקה גורס שצריך לתת לב וצריך להילחם, אבל הפסדנו כל גול כי היה לנו משחק התקפי חלש. נבחרת ישראל אמורה לנצח בזכות סלים של מהירות; בפאסט ברייק או במשחק מעבר; בשימוש במהירות של אליהו, שמהיר מכל פורוורד אחר; בלכסות על מגבלות; ואת כל זה לא ביצענו.

מצד שני, יותר מדי שחקנים הרשו לעצמם להיות רכים בהגנה. לא הפעלנו לחץ מספיק על מובילי הכדור ולא מנענו מנוביצקי כדורים. כשהוא מקבל את הכדור אין קבוצה בעולם, גם ב-NBA, שמצליחה למנוע ממנו לקלוע. במצב כזה זה לא תלוי בהגנה, אלא באם הקליעה נכנסת לו או לא. לא היו גם הדברים שאיפיינו אותנו בעבר. גם כשהגרמנים הובילו ב-12 נקודות בחצי לא הראינו אופי.

אנחנו נמצאים באליפות אירופה. כדי לעלות עכשיו צריכים לנצח 3 מתוך ה-4 שנותרו והיריבות לא קלות, אפילו קשות. יש מספיק שעות עד המשחק הבא. כל שחקן צריך לשמוע מה שהמאמנים יאמרו ומתכננים, ומצד שני לראות מה עשה טוב ומה לא ולמצוא את הדרך לעשות זאת נכון.

צרפת היא באופן ברור בעלת יתרון גובה ואתלטיות עלינו, מבלי לפגוע ביכולות שלנו, וטוני פארקר הוא באופן ברור המנהיג. פארקר נאלץ לשחק בערב הראשון יותר דקות, לדעתי, ממה שתוכנן, כי לטביה הצליחה לסחוט מהצרפתים את כל המיץ. יכול להיות שבאיזה שלב הוא יהיה עייף וצריך ללחוץ עליו. אם ניתן לו לקבוע את מהלכי המשחק, אז אנחנו מכניסים את עצמנו לבעיה.

הלטבים, ובצדק, שמרו מול צרפת הגנה איזורית מתוך מחשבה נכונה שמול האתלטיות והיכולת של הצרפתים יהיה ליריבה קשה יותר נגד איזורית. מבחינתי לא מבצעים את האיזורית כמו שצריך, וצריך לבצע אותה טוב בדקות בהן נעבור אליה. צריך גם להיות מאבק על הכדורים החוזרים מול ז'ואקים נואה, ולא רק מולו. זה לא רק מה-NBA שהוא חזק מתחת לסל, הוא עשה עבודה טובה גם בקולג'ים. תשומת הלב והמיקום איתו צריכים להיות מוקפדים. אם נביא אותם להחטאה, אסור לספוג מריבאונד התקפה, כי זה כבר מצטרף לאחד ועוד אחד וצומח להפרש שאי אפשר לחזור ממנו.

מעבר לנקודות שצריך לקבל באופן טבעי וברור מפניני, היחיד שסיפק אותן מול גרמניה, הלפרין, אליהו ובלו, צריכים לקבל הרבה יותר משלושת הרכזים. אני לא מצפה ממקל ל-26 נקודות, אבל בטח ליותר תרומה גם מאפיק ניסים, מיוגב אוחיון ומיובל נעימי, שבערב הראשון עוד קלע. כל התנאים האלה יחד יוצרים נבחרת.

מצפה לנו משחק מאוד קשה, ואסור לוותר עליו מראש. צריכים לבוא עם אש בעיניים, עם רצון להילחם על כל כדור. לצערי, ראיתי יותר שחקנים גרמנים נופלים על הרצפה מאשר ישראלים וזה אומר דרשני. אז בהצלחה לנבחרת נגד צרפת.